גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האג"ח הקונצרניות גונבות את ההצגה בוול סטריט

עם גיוסים של מאות מיליארדי דולרים בחודשים האחרונים, הנפקות איגרות החוב בעולם שוברות שיאים ומציעות למשקיעים תשואה גבוהה לפדיון ● במבט קדימה, אנו צפויים לראות עוד גיוסים משמעותיים, אבל בקצב יורד

מפעל בואינג ברנטון, וושינגטון / צילום: רויטרס Lindsey Wasson
מפעל בואינג ברנטון, וושינגטון / צילום: רויטרס Lindsey Wasson

בחודשים האחרונים גייסו חברות בארה"ב סכומי עתק בהנפקות של איגרות חוב. במרץ נשבר שיא הגיוסים באג"ח קונצרניות לחודש בודד, כשגויסו במהלך החודש 260 מיליארד דולר - 45% יותר מהשיא הקודם, שנקבע במאי 2016.

שיא רודף שיא, ולאחר מרץ הגיע אפריל, שהעמיד את הרף על סך גיוסים של לא פחות מ-285 מיליארד דולר. כדי לסבר את האוזן, הקצב של הנפקות השנה כבר מגיע לכדי 80% מסך ההנפקות בכל שנת 2019. מרבית החברות שגייסו בסבב הזה, הן חברות טובות - כאלה שמסווגות IG (דירוג השקעה).

הנפקות האג"ח של משרד האוצר בחודשיים האחרונים

עבורנו כמשקיעות וכמשקיעים זה מצוין. בהגדרה, כשחברות מתחרות ביניהן על הכסף שלנו, נוצרות הזדמנויות, וכשהתחרות מלובה על ידי פאניקה בשווקים, הריביות המוצעות נעשות אטרקטיביות ביותר.

הקיפאון הכלכלי העולמי בעקבות מגפת הקורונה יצר אצל החברות צורך בנזילות מיידית, שתמורתה היו מוכנות החברות לשלם פרמיות משמעותיות. וכך, במרץ ובמרבית אפריל המציאות הזו יכלה להיות מתורגמת לרווחי הון לא מבוטלים עבור משקיעים שקנו בהנפקה ומכרו יום-יומיים לאחריה. גם משקיעים לטווח ארוך שיפרו את המצב ביחס לסביבת ההשקעות מלפני הקורונה, בזכות התשואה הגבוהה לפדיון שהייתה גלומה בהנפקות האלה.

חברות התעופה נאלצו לשלם ריביות גבוהות

אמנם כולנו קראנו שהריבית הממשלתית בארה"ב ירדה, אבל העלייה בתפיסת הסיכון של הציבור תורגמה לכך שבתגובה הראשונית, באיגרות חוב קונצרניות עלו התשואות. במילים אחרות, המרווח בין תשואה על האג"ח הממשלתיות ביחס לתשואה על אג"ח חברות קפץ בעקבות חששות הציבור ויצר מציאות שבה גם חברות ענקיות, יציבות ובעלות תזרים חיובי, מנפיקות אג"ח עם תשואה אטרקטיבית.

התהליך שעבר שוק החוב בחודש וחצי האחרונים, הותיר גם את ותיקי הסוחרים משתאים. בתחילת המשבר ועד סוף למרץ הגיעו הנפקות האג"ח ל"קצפת" של החברות החזקות בשוק. ככל שחששות המשקיעים מהמשך הנפילות בשווקים נרגעו, הרבה בגלל שהבנקים המרכזיים הזרימו נזילות, גדל היקף החוב שגויס גם על ידי חברות בדירוגים נמוכים יותר.

השונות בתשואה לפדיון, ובמחיר ההון שחברות נדרשות לשלם, מרשימה מאוד, גם אם היא לא מפתיעה. בולטות ביותר היו חברות התיירות והתעופה, שנאלצו לשלם ריביות גבוהות, בתקווה לקבל תזרים שיאפשר להן לצלוח את התקופה.

כך למשל, מבין החברות המדורגות BBB אפשר היה למצוא את קרניבל קרוז, שגייסה בתחילת אפריל לא פחות מ-4 מיליארד דולר בסדרת אג"ח לשלוש שנים ובקופון של 11.5%; דלתא איירליינס, שבתמורה לביטחונות גייסה חוב בריבית של 7%; וחברת בואינג, שיצאה בגיוס עצום של 25 מיליארד דולר ובריביות שבעבר נחשבו לדמיוניות בחברה זו.

לעומת זאת, בקיצון השני של קבוצת BBB, ניתן למצוא את ברודקום, שגייסה בשבוע שעבר אג"ח קצרות בקופון של 2.25%. קרוב ל-30 חברות בדירוג הזה גייסו בין סוף מרץ לתחילת מאי כמעט כל אחת בקופון אחר, ביטחונות שונים, וזמן לפדיון בין שנתיים ל-10 שנים.

כ-20 חברות בדירוג A גייסו חוב - ורובן באו לשוק בתחילת התקופה, בין אמצע מרץ לאמצע אפריל. הראשונות לגייס נאלצו להציע קופון גבוה מ-4.4%, בעוד שבגיוסים המאוחרים יותר הקופון ירד אל מתחת ל-2.5%.

סבבי הגיוס הראשונים היו כה מפצים, עד שהמשקיעים ברי-המזל שזכו להשיג סחורה בהנפקות האטרקטיביות, רואים נכון להיום רווחי הון של 15% ואף יותר מכך. אם לסכם, השינוי בשוק היה מהיר וחד. חברות שהזדרזו והגיעו לשוק מוקדם שילמו מחיר כבד, בעוד שמשקיעים שהזדרזו והגיעו לשוק מוקדם - רשמו רווחי הון מרשימים. 

הנפקות אגח קונצרניות בולטות בארהב

הזווית הישראלית: אג"ח ל-100 שנה

גם בחזית של אג"ח מדינה, ראינו כמה הזדמנויות חריגות בחודשיים האחרונים. מדינת ישראל גייסה בתקופה זו חוב בשווקים הגלובליים כדי לממן את הגידול בהוצאות הצפויות סביב המשבר.

בסך הכל, בששת השבועות האחרונים גייס האוצר כ-10 מיליארד דולר בשווקים הבינלאומיים. הנפקה שעוררה עניין רב הייתה ההנפקה ל-100 שנים. בכך הצטרפה ישראל למועדון המצומצם של מדינות עם חוב ארוך כל כך. הריבית המובטחת באג"ח אלה עומדת על 4.5% (ומחיר האג"ח כיום הוא 117 דולר).

בסבב הגיוס האחרון, גייס האוצר סכום של 5 מיליארד דולר בסדרת אג"ח אחת ל-40 שנה. התשואה שבה הונפקה איגרת החוב ל-40 שנה הייתה 3.8%. לשם השוואה, התשואה שבה נסחרות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-30 שנה היא 1.4%.

הגיוס של האוצר הוא דוגמה מעולה לרווחי ההון שקטפו המשקיעים. כבר למחרת ההנפקה, נסחרה הסדרה במחיר של 106 דולר. כלומר, התשואה לפדיון ירדה מ-3.8% בהנפקה לכ-3.5% למחרת. סוחרים זריזים הרוויחו - ומדינת ישראל הפסידה.

המשמעות של השינוי במחיר בתוך יום היא שאילו היה האוצר מנפיק בתשואה של 3.5%, הוא היה חוסך כ-600 מיליון דולר לקופת המדינה לאורך 40 שנה. למעשה, המשמעות של 0.1% נקודות ריבית על גיוס של 5 מיליארד דולר לתקופה כזו, היא חסכון בעלות מימון של 200 מיליון דולר.

האם היד עוד נטויה? לאור צורכי הנזילות הגדולים, והקלות היחסית שבה הנפיק משרד האוצר, דווח לפני שבועיים כי מדינת ישראל הגישה תשקיף מדף להנפקות בהיקף של 15 מיליארד דולר נוספים. השאלה שנותרה פתוחה היא כמה זמן יישאר התשקיף על המדף, ומה יהיו הריביות בהנפקות הבאות.

בשורה התחתונה: שוק האג"ח הגלובלי הוא הזירה הפיננסית הגדולה בעולם, ואפשר למצוא בו הכל. אבל שינויים דרמטיים בהיקפים שראינו בששת השבועות האחרונים, הם חריגים גם בשוק הזה.

בהסתכלות קדימה על השוק, הציפייה היא שנמשיך לראות גיוסים משמעותיים, אבל בקצב יורד. צורכי המימון של עסקים רבים, כולל עסקים טובים מאוד, הם גבוהים. התובנה כי הבנקים המרכזיים צפויים להיות בררנים יותר ממה שנדמה היה במהלך אפריל, עשויה לפתוח קצת את המרווחים, שכרגע נראה כי נסגרו מהר מדי.

המשמעות היא שלמרות הריבית הממשלתית האפסית, מי שמוכן לקחת את סיכוני המטבע או מעריך שהחשיפה הדולרית ממתנת את הסיכון בהשקעה, יוכל למצוא איגרות חוב מעניינות בשוק הקונצרני הגלובלי. 

הכותבים הם מנהל השקעות חו"ל ב-IBI תיקי השקעות ויו"ר IBI קרנות נאמנות. IBI בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות. לחברה ו/או לחברות הקשורות לה עשויות להיות החזקה ישירה/עקיפה במניות ובחברות המוזכרות בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

נהר הסיין בפריז / צילום: ap, Pavel Golovkin

הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

במשך עשורים לא הצליחה פריז לנקות את נהר הסיין, שמזוהם ממי ביוב ● לקראת האולימפיאדה, שתכלול שחייה ושיט בנהר, היא מוכרחה לעשות זאת ● אבל לא כולם מאמינים שזה אפשרי, "צריך תוכנית אחרת", אומרת האלופה האולימפית בשחייה במים פתוחים

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

שי-לי עטרי וינר / צילום: צילום: עוז שמש | איפור ושיער: שלומית פדידה | סטיילינג: בר פרידמן

שי-לי עטרי וינר: "שייה לא ילדה עצובה. היא בערך הדבר הכי מצחיק שיש"

בפסח שעבר שי-לי עטרי ויהב וינר היו אם ואב הסדר של קיבוץ כפר עזה. השנה היא מסרבת לחגוג ● אבל בדבר אחד היא מצליחה להיאחז ● פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?