גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון לכפל הקצבאות: מינורי מדי, מאוחר מדי ולא מטפל בבעיות השורש

האוצר הסכים באופן זמני לשלם ל-40 אלף הזכאים לקצבת הכנסה, שפוטרו או הוצאו לחל"ת, גם דמי אבטלה במקביל ● אבל המאבק להפוך את הזמני לקבוע יצא לדרך, על רקע הנתונים שמראים כי דווקא האוכלוסיות המוחלשות כלכלית הן גם אלו שיחזרו אחרונות לשוק העבודה

שירה גרינברג, מאיר שפיגלר, איציק שמולי / צילום: איל יצהר, דוברות משרד האוצר
שירה גרינברג, מאיר שפיגלר, איציק שמולי / צילום: איל יצהר, דוברות משרד האוצר

לאחר מאבק ממושך של ארגוני החברה האזרחית, הגיעו משרד האוצר ומשרד הרווחה להסכמה על מתווה משותף לעצירת קיזוזי דמי האבטלה מקצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה, נכים ושארים. המשמעות: הכספים שקוזזו מקצבאותיהם של האוכלוסיות המוחלשות, לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה ולא היו זכאים ל"כפל קצבאות" - יוחזרו. בנוסף הוסכם כי כספים אלו לא יקוזזו גם בחודש יוני.

בכך, עתיד לבוא לסיומו מחדל קיזוז הקצבאות, זאת בהנחה שהכנסת תאשר את החקיקה הזמנית בנושא בשבוע הבא.

אלא שהדברים אינם מוסדרים לטווח הארוך. הפתרון שניתן לתקופה הקצרה של חודשי הסגר, הוא במידה רבה פלסטר זמני לבעיה המדממת גם בימי שגרה; דמי אבטלה, רשת הגנה חלקית וזמנית שאותה מעניקה המדינה לאנשים שברגע איבדו את האפשרות להתפרנס, אינם מוענקים דווקא לאלו שמתקיימים משכר נמוך לצד קצבה זעומה.

כדי להסביר על מה המהומה, יש להבין תחילה איך פועל המנגנון המדובר לקיזוז כפל קצבאות:

ובכן, במהלך תקופת הקורונה פוטרו או הוצאו לחל"ת כ-40 אלף אזרחים שזכאים בשגרה להבטחת הכנסה (זקנה, נכות, שארים). בימים רגילים של טרום-הקורונה, המדינה לא מאפשרת לאותם אזרחים ליהנות מ"כפל קצבאות" - כלומר, אותו מפוטר או חל"תניק יוכל לזכות רק בתשלומי הבטחת הכנסה. התוצאה: במצב של פיטורים או חל"ת, אזרחים אלו - שלרוב נמנים על האוכלוסיות המוחלשות מבחינה כלכלית - מאבדים הכנסה משמעותית.

במשרד האוצר סירבו תחילה להעניק את הסעד הזמני לכ-40 אלף מפוטרי הקורונה הזכאים לקצבה, למרות עמדת הביטוח הלאומי, ושלחו את הארגונים החברתיים למאבק ארוך לצד סיוע אד-הוק במזון וסיפוק הצרכים הקיומיים של אלו שנותרו ברגע אחד ללא עבודה, עם קצבה זעומה, ומצב פיננסי שלא מאפשר קבלת הלוואה.

אותו משבר חריף הוליד גם הזדמנות: תיקון עוול היסטורי, באופן כזה שגם אחרי משבר הקורונה יאפשר למפוטרים או חל"תניקים לזכות לכפל קצבאות.

תקווה לשינוי? "חיי עוני ללא אפשרות מילוט"

מה הסיכוי לשינוי? טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, מבהירה כי הארגונים החברתיים ימשיכו את המאבק, לטובת ביטול קבוע של היעדר כפל קצבאות בנוגע לקצבת אבטלה. "דווקא למבוגרות עובדות, חד-הוריות, נכים ואנשים שחיים בעוני, שיוצאים לעבודה ומפוטרים, צריכה המדינה לאותת שיש להם גב ורשת ביטחון, שיעודדו אותם לצאת לעבוד", אומרת ניר. "המצב הקיים דן אותם לחיים בעוני ללא אפשרות למילוט".

איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מבטיח לפעול לפתרון עוולת הקצבאות גם בימי שגרה, ולא להסתפק בפתרון הזמני שניתן למפוטרי הקורונה. "קיזוז הקצבאות בתקופת הקורונה בפרט ובשגרה ככלל הוא עוול לאוכלוסיות החלשות ביותר", אומר שמולי. "אני שמח שהצלחנו לבטל את הקיזוז בתקופה זו ואפעל כדי לתקן את העוול גם בשגרה".

לפי נתוני שירות התעסוקה המוכרים למשרד האוצר, דווקא העובדים בעלי השכר הנמוך במשק הם הראשונים שיצאו לחל"ת, ולפי הערכות - הם לא יהיו הראשונים לחזור מהאבטלה שנכפתה עליהם. "אנחנו רואים שבענפים שבהם השכר גבוה, מי שנפלט אלו האנשים בעלי השכר הנמוך, ודאי בענפים בהם העבודות יחסית פשוטות. הפגיעה העיקרית היא בחלקים החלשים יותר בחברה ובשוק העבודה", מסביר בנימין בנטל, פרופ’ לכלכלה באוניברסיטת חיפה וחוקר במכון טאוב.

ואכן, מניתוח אגף הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג עולה, כי העובדים שהוצאו לחל"ת השתכרו בממוצע כ-33% פחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע של המושבתים עמד על 6,342 שקל בחודש, בהשוואה לשכר הממוצע במשק ב-2019 שהסכתם ב-10,481 שקל לחודש. גם לפי דוח של משרד האוצר עצמו, בנוגע למפוטרי הקורונה, מצוין כי "מדובר בעובדים חלשים יותר להם קושי גדול יותר לחזור למעגל התעסוקה". כלומר, ספק אם הסעד הזמני שניתן עד יוני, יהווה פתרון מלא.

גם בטווח הארוך, מדגיש בנטל, זו הזדמנות לתקן את המצב הקבוע. "אין שום סיבה שיימנעו מאנשים להשתתף בשוק העבודה - וזה מה שהצעד הזה עושה. אנשים נענשים על זה שהם יוצאים לעבוד. בתנאים הקיימים, האינטרס הראשון במעלה הוא להחזיר אנשים לשוק העבודה, וזה גם נכון בטווח הרחוק. בהינתן המצב הקיים, צריך לנתק את הקשר בין השתתפות בשוק העבודה לבין קצבאות. משרד האוצר יצטרך לשאת בעול בטווח הקצר, אבל התמורה תגיע מאוד מהר כי ההשתתפות בשוק העבודה תגדל והתוצר יעלה".

מה עושים? "להעלות את הקצבאות"

גם בימי שגרה, הקצבאות בישראל לא הופכות את הזכאים להן לעשירים. למעשה - במרבית המקרים, הן אינן מאפשרות קיום בכבוד. פרופ’ ג’וני גל, חוקר מהאוניברסיטה העברית וממכון טאוב, הגיש יחד עם פרופ’ אבישי בניש וד"ר רוני הולר נייר עמדה למשרד האוצר והרווחה, שבו עמדו המומחים על גודל השעה לצורך רפורמה ברשת הביטחון הסוציאלי לאחר המשבר.

"מצד אחד, אין היגיון גדול בכך שיהיה כפל קצבאות. המצב הרצוי הוא שקצבאות יהיו מספיק גבוהות, ושאדם יוכל להתקיים מהן. זה נכון במיוחד לגבי הבטחת הכנסה ומזונות", מסביר פרופ’ גל. "אך הקצבאות עצמן נמוכות מאוד, ומה שקרה במשבר הזה, זה שאנשים שעשו מה שהמדינה מצפה שהם יעשו - נאלצו להתקיים בסופו של דבר רק מהקצבה המאוד נמוכה. צריך לתקן את מנגנון דמי האבטלה, כך שיספק מנגנון הגנה טוב יותר ונגישות רחבה יותר".

כעת, אומר גל, "יש תפיסה שאומרת שאנחנו לא צריכים להעלות קצבאות ולהקשות על הנגישות לקצבאות, ובפועל התוצאה היא שההוצאה על ביטחון סוציאלי ורווחה היא נמוכה לעומת כל מדינות הרווחה האחרות. יש לנו שיעורי עוני גבוהים יותר, ורמת אי שוויון גבוהה. יש עכשיו הזדמנות ונכונות ציבורית לתיקון המצב.

"מצד שני, בתקופה שבה יש ירידה בצמיחה והרבה אנשים מחוץ לשוק העבודה, יש גם דלות משאבים. המאבק על לאן יילך הכסף הוא מאבק לא פשוט, ולא בטוח שהממשלה הזו תהיה מוכנה לעשות את זה".

אז מה צריך לעשות?

"צריך להעלות את גובה קצבאות הבטחת ההכנסה, כך שלא יהיה נמוך מ-70% מקו העוני, כדי שהמעבר להכנסה משוק העבודה יהיה חלק. צריך ליצור מערכת שתאפשר לתת מענק עבודה חודשי, ויהיה ברור לאנשים שהם מקבלים תוספת להכנסה שלהם היום. אנחנו יודעים ששיעור המיצוי של מענק עבודה הוא משהו כמו 70%, ושיעור המיצוי של הבטחת הכנסה הוא בין 50%-70%. הרבה אנשים באוכלוסיות הכי מוחלשות שזכאים לקצבאות האלו - לא מקבלים אותן".

פרופ’ בנטל מסביר, כי בזמן שהממשלה מנסחת פתרונות למשבר הקורונה, עליה לשקוד על תוכנית שניתן יהיה ליישם במהירות במשבר הבא - או בגל השני, אם יפקוד את ישראל. "כל תוכנית שתגובש עכשיו, צריכה להיות כזו שהאוצר יתחייב אליה, גם אם יהיה גל שני. צעדי המדיניות צריכים להיות ברורים ושקופים, ובשום פנים אסור לחזור על התרגיל הזה של ההוצאה לחל"ת. זה צעד שהתברר כהרסני, ועכשיו ההחזרה של האנשים למקום העבודה היא בעייתית", אומר בנטל.

לטענתו, "גם עכשיו, אם אנחנו מסבסדים מעסיקים, אז הכוח מחולק בצורה לא סימטרית. מי שבלאו הכי חזק יותר - מקבל את הכוח, במקום לתת את הכוח למועסק באמצעות סובסידיה. ברגע שזה מראש ניתן למעסיק, יחסי הכוחות במו"מ מתעוותים לטובתו, במיוחד לגבי העובדים החלשים יותר".  

עוד כתבות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות