גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press
אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

"לא ניתן להתעלם מהמצב הכללי והכלכלי בו נתונה כלכלת ישראל... נהיה קשובים למצב המדינה, נתרום את חלקנו הן באופן מהותי והן כדוגמה אישית מבלי לפגוע בביטחון המדינה". את הדברים האלה כתב אתמול הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי בסיכום העדכון התקופתי שלו על התקדמות הצבא ביישום התכנית הרב שנתית תנופה.

עוד באותו ערב, כבר דיווח הפרשן הצבאי של ערוץ 12 רוני דניאל כי הצבא יבקש תוספות לתקציב הביטחון לצורך רכש טילי יירוט נגד טילים. תוספת שתבוא מן הסתם על חשבון הוצאות אחרות ומתוך קופה שכבר נמצאת בגירעון של כמעט 150 מיליארד שקל. היום פורסם בגל"צ דיווח (שהוכחש על ידי הצבא) כי צה"ל יוזם מהלך חקיקה לביטול הקיצור המתוכנן בשירות הבנים. על פי החוק הקיים, המתגייסים לשירות חובה מיולי ישרתו בצה"ל 30 חודשים במקום 32 כיום. לפי עבודה של פרופ' יוסי זעירא שנעשתה עבור האוצר קיצור שירות החובה לבנים בחודשיים היה אמור לתרום למשק כ-3 מיליארד שקל לשנה שהם כ-0.2% תוצר.

אז היכן התרומה של צה"ל למציאות הכלכלית הקשה של אחרי הקורונה? הרטמכ"ל מכיר היטב את רשימת הדרישות של האוצר להתייעלות בצבא. התייעלות שיכולה לחסוך לצה"ל יותר מ-1.5 מיליארד שקל ללא שום פגיעה בביטחון המדינה. למשל, ביטול הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה של אנשי הקבע שעולות 1.1 מיליארד שקל בשנה ושאלת חוקיותן ממתינה להכרעת בג"צ. למשל התייעלות בשימוש בדלק וברכב צמוד לקצינים ואנשי קבע שיכולה לחסוך 300 מיליון שקל לשנה, להערכת האוצר. למשל 250 מיליון שקל שניתן לחסוך אם גמלאי צה"ל שחזרו לעבוד בשירות הציבורי לא יוכלו להמשיך ולקבל במקביל את מלוא הפנסיה מצה"ל. רשימת הדרישות הזו של האוצר מונחת כבר חודשים רבים על שולחנו של כוכבי, אפשר לנחש שבתחתית הערימה. היא תעלה לדיון במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון מבטיחים בצבא.

תרשו לנו לצרף לכל הדרישות האלה עוד דרישה אחת צנועה. שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון וההתעסקות בשכר היא הרבה פעמים קצת נמוכה. מצד שני אין שום דבר נמוך בשכר שמגיע ל-100 אלף שקלים לחודש (לפי הדוח האחרון של הממונה על השכר באוצר). ובעיקר, הרמטכ"ל עצמו זרק אלינו את הכפפה כשכתב בתפוצת נאט"ו בשבחי הדוגמה האישית. דוגמה כזו נתן כבר שר האוצר, ישראל כ"ץ כשהודיע ביום כניסתו לתפקיד השבוע, שיפחית את שכרו ב-10%. אם פוליטיקאי ציני כמו כ"ץ יכול להסתפק ב-45 אלף שקלים לחודש, אז מפקד ערכי כמו כוכבי יכול לקחת הביתה רק 90 אלף. ביטחון המדינה לא ייפגע מכך.

מה מסתתר מאחורי פסילת הסינים

 האצ'יסון ווטר (Hutchison Water), חברה שבבעלות מיליארדר מהונג קונג, הפסידה השבוע במכרז להקמת מתקן ההתפלה בשורק 2 לחברת IDE הישראלית אחרי התערבות אמריקאית חסרת תקדים במכרז.מזכיר המדינה אמריקאי מייק פומפאו הגיע לכאן לפני שבוע בכבודו ובעצמו כדי להזהיר את ישראל מפני זכייה אפשרית של הסינים במכרז.

הסיפור הזה עורר גלים בתקשורת העולמית שרואה בו מקרה מבחן למדיניות האמריקאית החדשה נגד השאיפות הגלובליות של סין. אחרי שנים שבהן פעלו כאן חברות סיניות באין מפריע, ההתנהלות של ממשל טראמפ היא מפנה דרמטי שמעורר לא מעט סימני שאלה.

קודם כול לגבי המכרז עצמו - מה הטריד כל כך את האמריקאים במתקן שמטפל בהמתקת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה? ההסבר שהופץ בתקשורת העולמית הוא שמדובר במתקן בעל חשיבות אסטרטגית בגלל קרבתו למתקן צבאי רגיש. אבל ההסבר הזה מתעלם מעובדה פשוטה אך מאד לא נוחה: אותה חברה סינית, הצ'יסון ווטר, זכתה ב-2009 במכרז של המדינה להקמה והפעלה של שורק 1. מתקן ההתפלה הראשון פועל מאז 2013 באותו אתר שבו אמור להיבנות כעת שורק 2. מה יש בשורק 2 שאין בשורק 1? ולמה מרשים לסינים להמשיך ולהפעיל את המתקן אם מדובר בסיכון בטחוני משמעותי כל-כך שבשם הצורך למנוע אותו הוקפץ לכאן מזכיר המדינה האמריקאי?

הסיפור הזה גם מעורר שאלות בהקשר רחב יותר. מה באשר למכרזים אחרים שבהם משתתפות חברות מסין? האם מישהו מחוץ לממסד הביטחוני מחליט מהו נכס אסטרטגי? מדוע המדינה לא מפעילה את הסנקציות בחוק על חברות סיניות שמשתתפות במכרזי תשתיות בישראל במקביל מקיימות פעילות עסקית עניפה באיראן? האם העובדה שנכסים רבים כל כך מוקמים, מופעלים או מוחזקים בידי חברות שבשליטת ממשלה זרה - לא מחייבת את ועדת הריכוזיות לתת לכך את דעתה?

ניסיונות של חברות מסין לרכוש חברת ביטוח ישראלית נכשלו בשנים האחרונות, על רקע חשש מחשיפת פרטים אישיים של משרתים בכוחות הביטחון. אבל במקביל לא נראה שיש למישהו בעיה עם העובדה שחברות סיניות כורות מנהרות במרחק יריקה מהקרייה בתל אביב, כולל במקומות שבהם פרוסות תשתיות מסווגות. בתקופה האחרונה מתפרסמים מעת לעת דיווחים על חוסר שביעות רצון אמריקאי מהעובדה שחברה סינית תפעיל את נמל המפרץ בחיפה. אבל בישראל טוענים שלא קיבלו שום דרישה אמריקאית לבטל את הסכם הזיכיון ושהנמל יתחיל לפעול כמתוכנן בשנה הבאה. אלה לא האמריקאים, המדיניות הישראלית בנושא הסיני - בהנחה שיש בכלל כזו - היא התעלומה.

עוד כתבות

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

בצל הדיווחים על תקיפה ישראלית: מסכים אדומים באירופה; השקל מתייצב

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על 88 דולר ● ירידות בחוזים העתידיים על וול סטריט

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד