גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: טראמפ רוצה לשנות את האינטרנט כפי שהכרנו אותו. הוא צודק (וטועה)

טראמפ רוצה להטיל על הרשתות החברתיות אחריות גדולה יותר על סינון תכנים, ולשנות את החוק שמעניק להן כוח מוגזם ● במהות הוא צודק אבל לא בטוח שזו הדרך ● איך הפך ציוץ אחד של נשיא ארה״ב למסע נקמה ולמה בדרך הוא עשוי להבקיע גול עצמי

דונלד טראמפ / רויטרס
דונלד טראמפ / רויטרס

הקרב בין הרשת החברתית טוויטר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע אמש והבוקר לשיאו. לאחר שטוויטר סימנה ציוץ של טראמפ כחשוד בפייק ניוז, מיהר הנשיא האמריקאי לחתום על צו נשיאותי שמטרתו פגיעה בהגנות מהן נהנות רשתות חברתיות ופלטפורמות אונליין נוספות. השינוי שטראמפ מוביל עדיין רחוק, ולא בטוח כלל שיקרה, אבל המשמעות עלולה להיות שינוי באופן שבו אנחנו מכירים את הרשתות החברתיות.

טוויטר סימנה השבוע לראשונה שני ציוצים של טראמפ, שטענו כי הצבעה דרך הדואר בבחירות תוביל להונאות נרחבות של בוחרים. הבוקר טוויטר אף סימנה ציוץ של טראמפ בנוגע לאירועים במינאפוליס כמסית לאלימות.

מתחת לציוצים נכתב: "קבלו את העובדות לגבי הצבעה דרך הדואר". הלינק מוביל לפלטפורמה של בדיקת עובדות עם לינקים למידע רלוונטי. בתגובה צייץ טראמפ כי "רפובליקאים מרגישים שפלטפורמות מדיה חברתיות משתיקות לחלוטין קולות שמרניים... ראינו מה הן ניסו לעשות, ונכשלו, ב-2016. אנחנו לא יכולים לתת לגרסה מתוחכמת יותר של זה לקרות בשנית". עוד הוא כתב כי "אנחנו נבצע רגולציה חזקה או נסגור אותן לפני שניתן לדבר כזה לקרות שוב".

הרגולציה לא איחרה להגיע - הצו הנשיאותי קובע כי הרשתות החברתיות יצטרכו לקחת אחריות על פגיעה בחופש הביטוי של המשתמשים, אם הם נעשים בלי הסבר מספק לכך. טראמפ אמר כי "הצעד הזה נועד להגן על חופש הביטוי מפני אחד האיומים הגדולים הנשקפים לו בהיסטוריה האמריקאית. קומץ של רשתות חברתיות מונופוליסטיות שולטת על כל התקשורת הציבורית והפרטית בארה"ב. היה להם כוח לא מפוקח לצנזר, להגביל, לערוך, לעצב, לשנות, כמעט כל צורת תקשורת בין אזרחים פרטיים לציבור גדול". עם זאת, לא בטוח כלל שלצו הנשיאותי יש את הסמכות לבצע את מה שטראמפ רוצה, ויכול להיות שהוא לא יעבור במבחן בית המשפט.

שלוש הערות על הצו הנשיאותי:

פוגע בסעיף ש"הצמיח את האינטרנט"

הצו הנשיאותי מערער על סעיף 230 "בחוק ההגינות בתקשורת", שפוטר במידה רבה שירותי אונליין מאחריות ביחס לתכנים של צדדים שלישיים. הסעיף הזה נחשב בפי רבים כחקיקה שאיפשר את צמיחתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, לצד האינטרנט כולו.

זה נכון לגבי רשתות חברתיות, אך גם לחברות נוספות שפיתחה פלטפורמות אונליין. יש שמכנים את הסעיף הזה אף "עשרים ושש המילים שיצרו את האינטרנט". הסעיף הסיר מהחברות אחריות, והן היו יכולות להציג את עצמן כזירה שבה הדברים קורים מבלי שיש להן אחריות לכך. כיכר העיר, כפי שאהבו להתייחס בפייסבוק לדיונים שמתנהלים שם.

אולם בשנים האחרונות גברה ההבנה כי יש בעייתיות גדולה ברשתות החברתיות - מפייק ניוז ועד השפעה על דעת הקהל, מגזענות ועד אי הסרה של סרטונים פוגעניים. החברות הללו נדרשו לנקוט בצעדים, ולצד זאת נשמעו קולות לשנות את סעיף 230. המשמעות של הצו הנשיאותי היא הטלת עוד אחריות על הרשתות החברתיות והפיכתן לשומרי סף. הדבר אף עלול להוביל לעוד יותר ביקורת על אותן הרשתות, כי המשמעות של הפיכתן לשומר סף היא הגדלת ההשפעה שלהן על גבולות השיח. מנגד, לא יכול להיות שכיום אין שום יכולת לערער על ההחלטות של אותן רשתות (פייסבוק הקימה באחרונה "בית משפט חיצוני", שיוכל לקבל החלטות עקרוניות לגבי גבולות השיח).

בתגובה לצו הנשיאותי התייחסו בטוויטר, בפייסבוק ובגוגל להשפעה על חוק 230. בטוויטר כתבו בפוסט שפרסמו כי "נסיונות חד צדדיים להשפיע על סעיף 230 מאיימים על חופש הביטוי המקוון והחירויות באינטרנט". בפייסבוק מסרו כי הצעד "יגביל את חופש הביטוי ברשת, לא הפוך" ובגוגל מסרו כי "השינוי יפגע בכלכלה האמריקאית ויפגע בהובלה שלה בנוגע לחירויות האינטרנט".

גול עצמי של טראמפ?

מה הוביל את טראמפ לחתום על הצו - נקמה, ניצול הסיטואציה לקידום מדיניות או קריצה לבייס הפוליטי? אולי בכלל כל התשובות נכונות. אולם לא בטוח בכלל שטראמפ לא הבקיע גול עצמי. הטענות של טוויטר, פייסבוק וגוגל כי הצו הנשיאותי דווקא יפגע בחופש הביטוי לא מופרכות. טראמפ, צייצן בלתי נלאה, יכול היום לצייץ לעוקביו טענות ואמירות ללא הפסקה, כמעט מבלי שהן נבדקות. בפייסבוק, למשל, החליטו באופן חד משמעי לא לבדוק פייק ניוז של פוליטיקאים בטענה כי הם עומדים למבחן הבוחר. הטלת עוד אחריות על הרשתות החברתיות תחייב אותם להיות הרבה יותר בררנים באישור הציוצים והפוסטים ומי שעלול להיפגע מכך הוא דווקא טראמפ.

המקרה הזה גם מוכיח את המלכוד שבו נמצאות הרשתות החברתיות - כמעט כל בחירה שלהן (לטפל בפייק ניוז או לא, לבדוק אמינות של פוסטים של פוליטיקאים או לא, וכך הלאה) סופגת ביקורת. בכל מקרה, הנושא הזה דורש מהלכים ודיונים הרבה יותר רציניים מצעד של טראמפ שנראה שנובע בעיקר מנקמה.

האם יש לרשתות החברתיות את היכולת הנדרשת?

מייסד פייסבוק מארק צוקרברג דווקא סבור כי יש להטיל רגולציה על הרשתות החברתיות, או כך לפחות הוא טוען כלפי חוץ. במידה רבה, זה נראה כמו העברת האחריות לרגולטורים והדגשה שיש פה בעיה שהיא גדולה גם על פייסבוק, כלומר לא ניתן להטיל עליה את האחריות הבלעדית. במצב הנוכחי אין לרשתות החברתיות את היכולות התפעוליות והטכנולוגיות לסנן תכנים במהירות הנדרשת. לכן צוקרברג גם סבור כי לא צריך לפגוע בעוצמה של פייסבוק, כי היא זאת שמספקת לה את סכומי הכסף הנדרשים לצורך השקעות בשיפור הפלטפורמה שלה.

כך, גם אם טראמפ יצליח להגביל את הרשתות החברתיות, הן לא יוכלו להמשיך להתנהל באותה צורה, כי במידה רבה הן לא מסוגלות לשאת באחריות הזאת. לכן הן גם טוענות, כנראה בצדק, כי חופש הביטוי ייפגע - הן יצטרכו לסנן תכנים בצורה מחמירה כדי להימנע מתביעות.

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים