המועמדים לוועדה לבחירת שופטים נחשפים: ברשימה - עו"ד המייצג מקורב של נתניהו

"גלובס" חושף את זהות עורכי הדין שצפויים להתמודד על תפקיד הנציג השני של לשכת עוה"ד בוועדה הרגישה, שיצטרף לעו"ד אילנה סקר; בין המועמדים: עו"ד דוד פורר, המייצג את חברת הנדל"ן הציבורית "אאורה" של איש העסקים יעקב אטרקצ'י, המקורב לנתניהו וראש הלשכה לשעבר דורון ברזילי

עו"ד דוד פורר, כנס לשכת עוה"ד / צילום: כדיה לוי, גלובס
עו"ד דוד פורר, כנס לשכת עוה"ד / צילום: כדיה לוי, גלובס

המאבק על תפקיד נציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים צובר תאוצה. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", שישה עורכי דין פועלים להגשת מועמדותם למועצה הארצית של לשכת עוה"ד לתפקיד נציג הלשכה בוועדה. לפי המידע שבידינו השישה הם עורכי הדין דוד פורר, ערן גולן, יצחק (יצי) גורדון, יצחק נטוביץ', דורון ברזילי, ואבי ללום. ששת המועמדים הם חברים במועצה הארצית של לשכת עוה"ד. שם נוסף שהוזכר כמועמד אפשרי וחיצוני למועצה לתפקיד נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים הוא של עו"ד צבי (צביקה) פירון.

הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: ארבעה פוליטיקאים, שלושה שופטים של בית המשפט העליון, ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בשנים האחרונות, בימיו של עו"ד אפי נוה כראש לשכת עוה"ד, כרתה הלשכה ברית עם חלק מהפוליטיקאים ובאופן הזה גדלה ההשפעה של הלשכה בהליך בחירת השופטים. ההתנהלות בוועדה לבחירת שופטים גלשה, כידוע, גם לפסים לכאורה פליליים. בימים אלה מואשם נוה, בכפוף להליך שימוע, בכך שבזמן שהיה לו קשר אינטימי עם שופטת בימ"ש השלום, אתי כרייף, ניצל נוה את מעמדו ופעל לבחירתה של כרייף לשופטת מול חברי הוועדה לבחירת שופטים. נוה וכרייף מכחישים את המיוחס להם.

חשש לניגוד עניינים

נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה נבחרים בבחירות חשאיות על ידי המועצה הארצית של לשכת עוה"ד שכוללת 44 חברים. הואיל ואחת משני נציגי הלשכה בוועדה, עו"ד אילנה סקר, מסיימת את הקדנציה שלה רק באוקטובר 2020, המועצה צפויה להתכנס ולבחור מועמד אחד נוסף בשבועות הקרובים. הליך הבחירה של נציג לשכת עוה"ד לוועדה לבחירת שופטים יחל רק לאחר שהכנסת תציג באופן רשמי את המועמדים שלה לוועדה.

אולם מאחורי הקלעים, בקרב הסיעות השונות שמרכיבות את המועצה הארצית של הלשכה, כבר החל המאבק על התפקיד הרגיש. לפי המידע שבידי "גלובס", אחד המועמדים הבולטים להיות נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים הוא עו"ד דוד פורר ראש מחלקת הליטיגציה במשרד GKH. פורר הוא ליטיגטור ותיק ומוערך. הוא שימש כסגן בכיר לפרקליט המדינה ונחשב מקורב מאוד לראש הלשכה, עו"ד אבי חימי.

אולם מועמדותו של פורר עלולה להיתקל בהתנגדות חריפה עקב קרבתו לאדם אחר. פורר מייצג מזה שנים את חברת הנדל"ן הציבורית "אאורה" של איש העסקים יעקב אטרקצ'י. אטרקצ'י הוא כיום אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואף היה שותף מרכזי בצוות המצומצם שניסח את פרטי הפרטים הרגישים ביותר במשא ומתן הקואליציוני מול שר הביטחון בני גנץ וכחול לבן.

חברת האופוזיציה במועצה הארצית, עו"ד גליה שמילוביץ, שפנתה ל"גלובס" בנושא אמרה כי: "אני רואה בעובדה שעו"ד פורר משמש כיועץ משפטי של אחד מיועציו הקרובים ביותר של רה"מ נתניהו ככזה שעלול לגרום לניגוד עניינים מובהק אם ישב בוועדה לבחירת שופטים. לכן, מצופה מעו"ד פורר שלא יגיש את מועמדותו לתפקיד. לדברי שמילוביץ, "הוועדה לבחירת שופטים היא קודש הקודשים של שלטון החוק".

עו"ד פורר לא היה מעוניין להגיב לדברים.

"גם חרדים, גם כיפות סרוגות"

מועמד בולט נוסף להתמודדות על תפקיד נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים הוא עו"ד יצחק נטוביץ', ראש הסיעה הדתית בלשכה. נטוביץ' לא הסתיר את רצונו להשפיע על בחירת השופטים בארץ. בראיון שנתן לאתר "סרוגים" ב-24 במאי 2019 אמר נטוביץ': "אני חושב שצריך לעשות איזונים ובוועדה לבחירת שופטים יש שני נציגי לשכה שמאזנים בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית. גם בנציגות בלשכה צריך לעשות את האיזונים בבחירות השופטים על ידי נציגי הלשכה ושלהשקפת העולם יהיה ביטוי.. כך גם בנושא בחירת הדיינים. שיהיו גם חרדים וגם כיפות סרוגות".

חבר מועצה נוסף שעשוי להתמודד על התפקיד הוא עו"ד ערן גולן. גולן שעוסק בדיני עבודה הוא יו"ר ועדת חקיקת עבודה בלשכה. עורך דין רביעי ששמו מוזכר כמועמד לנציגות הלשכה בוועדה הוא עו"ד דורון ברזילי, לשעבר יו"ר לשכת עוה"ד. ברזילי הוא הבעלים של משרד המתמחה במיסוי ומשפט מסחרי. הוא כיהן כראש לשכת עוה"ד בשנים 2011-2015, והודח מהתפקיד לאחר שהובס בבחירות על ידי אפי נוה.

"מועמד שאינו עוסק בליטיגציה"

מועמד נוסף להתמודדות על תפקיד נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים הוא עו"ד יצחק (יצי) גורדון. גורדון נבחר למועצה הארצית לאחר שהוביל את סיעת "עורכי דין בשירות הציבור" המייצגת משפטנים בשירות המדינה, בשלטון המקומי ובמגזר הציבורי. הסיעה היא פרי שיתוף פעולה בין שני איגודים שפועלים בהסתדרות - איגוד המשפטנים, המייצג את עורכי הדין המועסקים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות, בראשות גורדון וארגון הפרקליטים, המייצג את פרקליטי המדינה, בראשותה של עו"ד אורית קורין. "הלשכה היא גוף משמעותי שיש לו סמכויות והשפעה, וחשוב שהמגזר הציבורי יהיה מיוצג בלשכת עורכי הדין כמו עוה"ד מהמגזר הפרטי", אמר גורדון בראיון ל"דבר" טרם היבחרו.

גם עו"ד אברהם (אבי) ללום שנחשב מקורב מאוד לראש הלשכה, אבי חימי, הוזכר כמועמד אפשרי לתפקיד נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים. ללום עומד בראש פירמה שעוסקת בתחום המקרקעין וההתחדשות העירונית, הכוללת סניפים ברומניה ובאוקראינה.

ללום אמר היום ל"גלובס" כי: "הוועדה לבחירת שופטים היא ועדה חשובה מאוד. במיוחד לאור מה שראינו שקרה בה בשנים עברו. לטעמי, ראוי שהמועמד מטעם לשכת עוה"ד לא יוכל להיות במצבים של ניגודי עניינים. לכן, בין היתר, ראוי בעיניי שהלשכה תבחר במועמד שלא מופיע בבתי משפט כדי למנוע ניגודי עניינים. יהיה תמוה מבחינתי שמועמד שהיום עיקר עיסוקו ליטיגציה והופעות בבתי המשפט יהיה מועמד מטעם הלשכה".

כאמור, מועמד נוסף ששמו הוזכר הוא עו"ד צבי פירון הוותיק. אולם לפי ההערכות, פירון לא יתמודד בסופו של דבר על התפקיד.

ראש הלשכה חימי ויתר על השופט בדימוס יורם דנציגר כנציג הלשכה

ב-29 באפריל 2019, ערב הבחירות לראשות לשכת עוה"ד, החליטה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לדחות את ההצבעה לבחירת נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. הדחייה נועדה לאפשר להכליל את שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, יורם דנציגר, ברשימת המועמדים לתפקיד הנחשק. דנציגר נחשב באותה עת כמועמד לתפקיד של יו"ר לשכת עוה"ד, עו"ד אבי חימי.

באותו היום חימי אמר כי: "הערב נסללה הדרך לבחירתו של עו"ד יורם דנציגר כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים". חימי הוסיף: "22 חברי מועצה ארצית הצביעו בעד עמדתי לדחות את ההכרעה לאחר הבחירות (ללשכת עוה"ד, ח' מ'). 13 חברי מועצה סברו כי היה נכון לקיים את ההצבעה הערב. אני גאה בחבריי למועצה הארצית על עמדתם הערכית, אשר ראויה לכל שבח, הודיה והערכה. אמשיך לפעול על-פי צו מצפוני למען ציבור עורכי הדין ולחיזוק הלשכה כגוף מקצועי ומוביל".

אולם, בזמן שחלף מאז, ואחרי שחימי נבחר ליו"ר קבוע של לשכת עורכי הדין, הוחלט שלא להמשיך לקדם את מועמדותו של דנציגר ולהעדיף מועמד שמזוהה פחות עם בית המשפט העליון, ויותר עם לשכת עוה"ד ועם המועצה הארצית של הלשכה.