גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגרזן מעל ראשן: למה הרשתות החברתיות לא יעשו כלום כדי להשתנות?

קריצה לפוליטיקאים, התעלמות מבעיות וחשש מפני שינוי חקיקה שיפגע בהכנסות שלהן: כל הסיבות לכך שהרשתות החברתיות נמנעות משינוי באלגוריתמים שלהן

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, מול מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק / צילום: רויטרס
ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, מול מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק / צילום: רויטרס

העימות בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרשת החברתית טוויטר, וההבדלים בגישות בין טוויטר לפייסבוק, מציפים את הבעייתיות הקיימת בפעילותן. ככל שהן הופכות לדומיננטיות יותר בשיח הציבורי, כך הרשתות נדרשות למעורבות גבוהה יותר בשליטה על התכנים מצד אחד, ולשמירה על נייטרליות מצד שני, שתמנע מהן להטות את השיח הציבורי. אולם כגופים עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים, שנתונים לאיום רגולטורי כבד, האם הרשתות החברתיות יכולות בכלל להיות נייטרליות תוך כדי שמירה על מודל הפעילות שלהן?

המודל העסקי של הרשתות החברתיות, בראשן פייסבוק וטוויטר, מתבסס על הכנסות מפרסום. אמנם הגולשים לא משלמים בעבור השירות, לא משנה מה יהיה היקפו, אך ככל שהם ישהו ברשתות החברתיות זמן ממושך יותר, כך הם ייחשפו ליותר פרסומות ויתרמו לרשתות החברתיות הכנסות גבוהות יותר. לכן, הן נמנעות ככל שניתן משינויים טכנולוגיים שיפחיתו את הנוכחות והמעורבות של משתמשים ברשתות החברתיות.

הדרך שלהן לעודד את המשתמשים להישאר זמן ממושך יותר בפלטפורמות ולייצר יותר אינטראקציות עם התכנים שהם נחשפים אליהם, היא מנועי המלצות. מדובר באלגוריתמים מורכבים, שעל פניו הם נייטרלים ואוטומטיים. חשיפה של "וול סטריט ג'ורנל" משבוע שעבר מראה שצוות של פייסבוק בדק את השפעות האלגוריתמים שלה לאחר פרשת קיימברידג' אנליטיקה ומצא כי הם נוטים לקדם תוכן מפלג, מכיוון שהוא יוצר מעורבות גדולה יותר מצד הגולשים.

מסקנות הצוות הוצגו לבכירי החברה, שבחרו להתעלם מהמחקר. אם פייסבוק הייתה מחליטה לשנות את האלגוריתם בעקבות מסקנות הצוות, היא הייתה נאלצת לבנות מחדש את המנוע שעומד בבסיס המוצרים המשמעותיים ביותר שלה, באופן שהיה משפיע מאוד על הכנסותיה מפרסום. גם יוטיוב מעוצב כך שיציג תכנים מוקצנים יותר, ככל שהגולש שוהה יותר זמן בפלטפורמה, כך לפי כתבה ב"גרדיאן" מ-2018. יוטיוב הקשיחה את כללי הקהילה שלה, אך ככל הידוע, החברה לא עשתה שינוי מהותי בליבת מנגנון ההמלצות עצמו.

הגרזן שמונף מעל ראשן

לפי "וול סטריט ג'ורנל", מאחורי ההתעלמות של בכירי פייסבוק מהמלצות הדוח עמדה ההבנה כי שינוי באלגוריתם ישפיע באופן נרחב על הצגת עמדות רפובליקניות ושמרניות, שחלק גדול מהן זוכות לחשיפה מכיוון שהן פלגניות. פגיעה בחשיפה של עמדות רפובליקניות היה מוביל ככל הנראה לביקורת גוברת מצדם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורפובלינקים נוספים, שמאשימים את החברה באפליה נגדם ובקידום תכנים ליברליים.

מעל לראשן של פייסבוק וחברות דיגיטל נוספות עומד איום של שינוי או ביטול סעיף 230 בחוק התקשורת. סעיף זה קובע שפלטפורמות אינטרנטיות לא ישאו באחריות לתכנים שמתפרסמים אצלן, אם אלו נוצרו על ידי צד שלישי. הצו הנשיאותי עליו חתם טראמפ בסוף השבוע משפיע במידה מסוימת על סעיף זה. האיום מפני ביטול הסעיף מוביל לכך שהרשתות החברתיות צריכות לרצות פוליטיקאים משני צידי המפה הפוליטית באופן בו הן קובעות את הכללים ואוכפות אותן.

איך מזהים פוסטים עמומים?

בשנים האחרונות סופגות הרשתות החברתיות ביקורת על המדיניות שלהן כלפי התכנים שמתפרסמים בהן, בין השאר בגלל ההשפעה הגדולה שלהן על דעת הקהל. רשתות חברתיות שולטות על התכנים המופיעים עבור המשתמשים בפלטפורמות באמצעות שני כלים: כללי קהילה ומנועי המלצות. הכללים בבסיס אותו כלים נקבעים על ידי מפעילות הרשתות ונאכפים על ידיהן. בשנים האחרונות הן מחוקקות ואוכפות יותר כללים, למרות שאינן נושאות באחריות חוקית לתכנים. כך למשל, פייסבוק חוסמת את האפשרות לשתף קישורים לאתרי הורדות פיראטיות, ופרסום תמונה של פטמה נשית גלויה באינסטגרם יימחק.

הכלי שעומד במחלוקת באירועים האחרונים שבין טראמפ, טוויטר ופייסבוק, הוא חוקי או כללי הקהילה - סט של קווים אדומים, חלקם גלויים לציבור וחלקם עמומים, שאוסרים על פרסום של תכנים מסויימים בפלטפורמות השונות. הכללים לא בהכרח חד משמעיים, וזה גם האתגר עמן מתמודדות הרשתות החברתיות.

בניגוד לפרסום של קישור אסור, שניתן לזהות אותו באופן אוטומטי ולאכוף אותו בקלות, לעתים קשה לזהות תכנים גזעניים או כאלה הקוראים לאלימות, כפי שעשה טראמפ לכאורה בציוץ שפרסם על המפגינים במיניאפוליס. קריאה לאלימות יכולה להיות מנוסחת באופן עקיף ואינה תמיד עוברת על הכללים באופן חד משמעי, והשאלה כיצד נאכפים הכללים ועל מי יכולה להשפיע רבות על מעמדן החוקי של הרשתות. הדבר יוצר אתגר בעבור הרשתות החברתיות בשני מישורים: הן במישור הערכי-מוסרי, כלומר בשאלה מי אמור לקבוע את הכללים לפיהם יוחלט האם הפוסט גזעני או לא; והן במישור הטכנולוגי, האם ניתן לזהות באופן אוטומטי פוסטים שהמשמעות שלהם אינה חד משמעית. 

עוד כתבות

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מרימה ראש? מדד מרץ חם מהצפוי - קצב של 2.7%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6% • נתוני האינפלציה הפתיעו את התחזיות המוקדמות, שציפו לעלייה חודשית של 0.5% ועלייה שנתית של 2.6% ● מחירי הדירות ממשיכים לטפס ● מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס: "בנק ישראל ימשיך לנקוט משנה זהירות, ולכן הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה נמוכים בשלב זה"

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה שהתמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - על מנת לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

מגמה אדומה באסיה; הניקיי צולל ב-2%

ההנג סנג משיל מערכו 1.6% ● התמ"ג בסין הפתיע לחיוב ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יורדות קלות לאחר שזינקו אמש ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

תזרים חיובי בכל מצב / צילום: יוסי כהן (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

הרכבים המשומשים עושים קאמבק ומסדרים את הדוחות של יבואניות הרכב

שנת 2023 לא הייתה קלה עבור שוק הרכב הישראלי: מכירות היבואניות צנחו בעשרות אחוזים, ועדיין הן מצליחות להציג רווחי עתק של מאות מיליוני שקלים ● מבט בדוחות היבואניות חושף את המגמות שמתדלקות תזרים חיובי בכל מצב: יציבות בשוק הליסינג, ביקוש גובר למכוניות משומשות וסטנדרט חדש בענף

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס - AMIR COHEN AP, LIBKOS Patrick Downs

"התיקון יגיע מהר": אחרי הירידות בוול סטריט - מה צפוי?

ערב המתקפה האיראנית המדדים המובילים בשוק ההון האמריקאי נצבעו אדום בוהק ● האם גם הימים הקרובים יתאפיינו בירידות? מבט לאירועי העבר מגלה כי התגובה של וול סטריט למשברים גאו־פוליטיים, גדולים וקטנים כאחד, היא בדרך־כלל נקודתית, ונמשכת בקושי שבועות

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תשפיע המתקפה האיראנית על המלחמה בעזה ועל המלחמה באוקראינה, והאיראנים לא מתרשמים מהצהרות הניצחון של משמרות המהפכה ● כותרות העיתונים בעולם 

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

החשש מעימות חזיתי בין ישראל לאיראן הפיל את וול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-1.8% ● הניקיי ירד ב-1.2% ● מאסק: "עשינו בדיקה מעמיקה והחלטנו, בהחלטה קשה, לפטר יותר מ-10%" ● BDO: "המתיחות מול איראן ובמיצרי הורמוז צפויה להשפיע על שוק הנפט העולמי" • בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

למשקיעים עם אורך נשימה: האם כאן מסתתרת ההזדמנות הנדל"נית הבאה?

פינוי התושבים מקריית שמונה הוביל לקיפאון בשוק הנדל"ן בעיר ● האם המלחמה יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים עם אורך נשימה?

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, שמכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

לבנת מזרחי רינסקי / צילום: אילן בשור

הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

תגמולים בעלות של יותר מ־7 מיליון שקל הפכו את לבנת מזרחי רינסקי לבעלת השכר הגבוה בבתי ההשקעות המקומיים ● מי שהגיעה לאי.בי.אי לאחר מכה שספג כתוצאה מהימור פיננסי כושל של לקוחותיו, מובילה בשנים האחרונות את הצמיחה בפעילות המסחר, הוספת אלפי לקוחות והפיכתה לנדבך מרכזי ברווחים

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

בנק J.P. Morgan / צילום: Reuters, Nicolas Economou

ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד

הבנקים האמריקאים ג'יי. פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ הציגו דוחות טובים מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזיות שלהם קדימה מופחתות ● כשריבית הפד נותרת גבוהה, ייאלצו הבנקים לשלם יותר על פיקדונות, ומנגד יעמידו פחות הלוואות

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאיים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקניות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים