גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ילד הפלא של שוק ההון, ההרשעה בפלילים והלקח של רשות המסים

רועי חיון, שהורשע בהלבנת הון ובעבירות מס, גרר לביהמ"ש את רשות המסים שרצתה למסות את רכושו שחולט - וניצח ● לפי החלטה תקדימית של שופט המחוזי הרי קירש, לצרכי הכרה בהוצאה, חילוט כספים של עבריין - "מאיין" את ההתעשרות

רועי חיון וערן יעקב / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי, גלובס
רועי חיון וערן יעקב / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי, גלובס

הסיפור של רועי חיון, גאון השקעות שגרף מיליונים באמצעות השקעה במניות חברות אנרגיה, היה אחד הסיפורים המדהימים של שוק ההון בעשור הקודם. משקיע צעיר בשנות ה-20 לחייו, שהפך השקעה של 100 אלף דולר באופציות של הכשרה אנרגיה ל-5 מיליון דולר, ותוך זמן קצר מצא את עצמו בליבו של הליך פלילי. הוא מודה ומורשע בשותפות לארגון הימורים לא חוקיים באינטרנט בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, בהשתתפות בהימורים, בעבירות על חוק איסור הלבנת הון ובעבירות מס. חיון נשלח לכלא, שילם קנס בסך 2 מיליון שקל והכספים שהשיג בעבירה - בהיקף 5 מיליון שקל - חולטו על ידי המדינה.

אך בכך לא הסתיים סיפורו של חיון. בתום ההליך הפלילי החלה סאגה אזרחית של חיון מול רשות המסים, לאחר שהוצאה לחיון שומת מס על ההכנסות שהפיק בעת ביצוע העבירות. כאן קיבל סיפורו של חיון תפנית מפתיעה - והפעם לטובת חיון.

ביום א' השבוע ניצח חיון את רשות המסים במגרש שלה, וקיבל מבית המשפט הלכה תקדימית ובעלת השלכות רוחב על כלל הנאשמים הפליליים שכספם חולט. לפיה ההחלטה, כספים שהופקו מפעילות עבריינית ואשר חולטו על ידי המדינה מכוח חוק איסור הלבנת הון - יותרו כהוצאה. זאת, מאחר שכספים אלו ניטלו מהעבריין ולא מהווים התעשרות לצורך דיני המס.

שופט בית המשפט המחוזי תל אביב (מסים) הרי קירש דחה את כל טענות רשות המסים נגד הכרה בחילוט כהוצאה והפחתת המס בעקבות זאת, ובין היתר את הטענה כי הכרה כאמור תוביל להפחתה בעוצמת העונש המוטל העבריינים. השופט קובע, כי הפחתה זו הגיונית יותר מאשר מס כפול של העבריין על התעשרות שנטלה ממנו המדינה.

"האם חילוט שמוכר כהוצאה בחישוב ההכנסה החייבת 'יכאב' פחות מאשר חילוט שאין בצדו הוצאה? ברור שכן. לכך מתכוון המשיב (פקיד השומה, א' ל"ו) כאשר הוא מזהיר כי קבלת הערעור תביא להפיכתה של רשות המסים ל'שותפה' של עבריינים במסגרת ענישתם הפלילית'. אולם באיזון הדברים ובהקשר הפיסקאלי, תוצאה זו עדיפה על פני הטלת מס גבוה ביותר (בשיעור של עד 70% בשל יישום הוראות סעיף 191ב לפקודה) על התעשרות שהופקעה על ידי המדינה עצמה - תוצאה כואבת מדי אפילו עבור אזרח שפשע והורשע בפלילים".

שופט הרי קירש / צילום: דוברות בתי המשפט

סיפור הצלחה בשוק ההון שהתסיים בכלא

הסיפור התחיל בהצלחה מסחררת של חיון בשוק ההון, שהגיעה לשיאה ב-2012, ובהתנפצות החלום במאי 2013 - אז דפקו על דלת ביתו חוקרי יחידת יהלום של רשות המסים והיחידה למאבק בפשיעה כלכלית במשטרה ועצרו אותו לחקירה, בין היתר בגין עבירות מס והלבנת הון. עם המעצר נתפס גם רכושו של חיון - נכסי מקרקעין, רכב וחשבונות בנק בסכום כולל של כ-4 מיליון שקל.

ב-2016 חתם חיון על הסדר טיעון עם הפרקליטות בפרשה, הודה בעבירות שיוחסו לו ונשלח ל-28 חודשי מאסר בפועל. בנוסף שילם חיון קנס בסך 2 מיליון שקל וביהמ"ש הורה על חילוט 5 מיליון שקל מכספי העבירות. כתנאי מוקדם לביצוע ההסדר, הוסכם עוד כי חיון ישלם את כל המס בגין ההכנסות שהפיק באמצעות ביצוע עבירות.

לאחר דיונים מול רשות המסים נקבע כי חיון הפיק בשנות המס 2015-2010 הכנסות שעליהן לא דיווח לרשות המסים בסך כ-6.8 מיליון שקל. ההכנסות נפרסו על פי ההסכם בחלקים שווים על פני שש שנות השומה (הכנסות בגובה של כ-1.149 מיליון שקל בכל אחת מן השנים). הוסכם כי סכום המס לתשלום בערכים ריאליים ליום ההסכם יעמוד על סך 4.68 מיליון שקל, וכי שומה זו תהא סופית. הסכום שחולט בהליך הפלילי הגיע לכדי 74% מסך תוספת ההכנסה שיוחסה לחיון בשומה.

חיון שילם את מלוא המס, אך במקביל העלה טענה ייחודית בנוגע למס ההכנסה על הכנסות אלה - לטענתו כיוון שחילוט הכספים על ידי המדינה היווה חלק ממקורות התשלום של המס, יש להפחית סכום זה מההכנסה או לראות בחילוט הוצאה מוכרת (ולהתיר לנכות אותה מתשלום המס).

על בסיס טענה זו הגיש חיון השגה על שומות המס, ומשזו נדחתה על ידי פקיד השומה ביחידה הארצית לשומה - הגיש חיון ערעור לביהמ"ש המחוזי בת"א.

להטיל מסים על הסנקציות? 

הערעור נגע לשאלה האם יש לחיון זכות להפחית את הכנסתו החייבת בסכום החילוט - או בדרך הפחתת היקף ה"הכנסה" בידיו, או בדרך של התרת ניכוי הוצאה בחישוב ה"הכנסה החייבת". על כף המאזניים עמד הצורך לאזון בין הרצון שלא ליטול את העוקץ מהחילוט לרצון להטיל מס אך ורק על התעשרותו האמיתית של האזרח.

המדינה, באמצעות עוה"ד חן אבידוב ומורן סילס מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), טענה כי דינו של חילוט כדין קנס, ועל כן אין להתירו בניכוי. לטענת המדינה, ככל שתותר בניכוי הוצאה בשל החילוט, יהיה בכך כדי לעקר את הסנקציה שהמחוקק התכוון להטיל ולכרסם במאמצי הציבור להילחם בפשיעה.

מנגד טען חיון, באמצעות באי כוחו עו"ד (רו"ח) משה מזרחי ועו"ד עמית קריגל, ממשרד משה מזרחי, נח קריגל, כי המדינה מקפידה בהליכים הפליליים בהם מתבצע חילוט לטעון כי החילוט איננו עונש ואיננו קנס, אלא הוצאת ההתעשרות שהפיק העבריין ממעשי העבירה. לכן, טען חיון, משניטלה ממנו ההתעשרות לטובת אוצר המדינה, לא ניתן לחייב אותו במס בגין ההתעשרות שלא התעשר.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת באי כוחו של חיון וקבע, כי יש להבדיל בין חילוט לקנס ולקבוע כי משניטלה מהעבריין ההתעשרות עצמה - לא ניתן למסות אותה.

השופט קירש העלה, בין היתר, את השאלה האם החילוט הביא ל"איון" או "איפוס" ההכנסה, והשיב על כך כי לטעמו קיים ספק באשר לקיומה של התעשרות המצדיקה חיוב במס כאשר צו שיפוטי (חילוט למשל) מפקיע את פירות העבירה מידי העבריין ושולל את ההנאה הכלכלית המצופה; אך גישה זו אינה הגישה שנקבעה בהלכות קודמות של העליון, במסגרתן נקבע כי ההכנסה של עבריין מביצוע העבירות לא "התאיינה" ולא "התאפסה" בעקבות מתן צו החילוט.

"עם זאת", הוסיף השופט מיד, "אין לכחד כי כפועל יוצא מגישה זו, מס עלול להיות מוטל על התעשרות שלא נותרה, בסופו של יום, בידי המערער (חיון, א' ל"ו). יתרה מזו, הכיס אליו ייכנס המס - הקופה הציבורית - הוא אותו כיס אליו נכנסו כספי החילוט".

שיקולים אלה, קבע השופט, אף אם אין בהם כדי למנוע את ההכרה בהכנסה, ראויים לבוא לידי ביטוי במסגרת האיזון העדין שיש לערוך בנושא התרת ההוצאה.

בהקשר זה ציין השופט, כי לפי חוק איסור הלבנת הון ההיבט העונשי הוא משני, והמטרות העיקריות שלו הן שתיים: האחת - לשלול מהעבריין את ההנאה הכלכלית אשר הושגה בפועל מביצוע העבירות במקרה הקונקרטי (התכלית הקניינית). השנייה - להראות לכלל הציבור כי ביצוע עבירות כאלה ממילא איננו משתלם כי פירות העבירות יופקעו באמצעות החילוט (התכלית ההרתעתית).

החילוט איננו קנס שמוטל על עבריין

על רקע זה, קבע השופט כי שיקולי מדיניות (תקנת הציבור) אינם מחייבים את שלילת הוצאת החילוט. "החילוט איננו קנס. אדרבה, תוצאת החילוט - וזה כל ייעודו - היא איון ההנאה הכלכלית שנצמחה מהפעילות העבריינית. אם לא ניתן, על פי ההלכה המחייבת, לומר כי ההכנסה כלל לא נוצרה כי ההתעשרות התבטלה, אזי למצער יש להתיר בניכוי הוצאה אם כאשר מופעל החילוט", כתב קירש, והדגיש: "תוצאה אחרת תגרום, לדעתי, לגבייה ביתר של מסים ולעיוות כלכלי מובהק. הפגיעה בקניינו של האזרח תהיה בלתי מידתית ומיותרת".

השופט הוסיף עוד, כי "קיימת כאן מעין 'מקבילית כוחות': ככל שהעיוות הפיסקאלי שעלול להיגרם גדול יותר, נדרש שיקול מדיניות חזק וחשוב יותר על מנת להעדיף את האחרון על פני עריכת שומה הקולעת להכנסה החייבת האמיתית".

עוד הוסיף השופט, כי "ככלל מן הראוי להמעיט בשימוש בכלי המיסוי כמכשיר להשגת מטרות שאינן בתחום הפיסקאלי, אם הדבר איננו נדרש על פי דבר חקיקה מפורש. ריסון כאמור ימנע מחלוקת לגבי התוכן שיש לצקת ל'תקנת הציבור' בכל מקרה נתון (שאלה ערכית שהדעות עשויות להיות חלוקות לגביה) ויתרום למיסוי מדויק יותר".

עו"ד משה מזרחי ועמית קריגל שייצגו את חיון מסרו בתגובה לפסק הדין, כי "בשנים האחרונות אני עדים לפרשנות מחמירה ביותר של המדינה בכל הקשור לדיני החילוטים. לאחרונה החליטה המדינה, לא רק לחלט את כספי העבירה, אלא גם להטיל על ההכנסה שחולטה מס מלא, כאילו לא היה חילוט. גישה זו של המדינה הרחיקה לכת, הן במישור הכלכלי והן במישור המשפטי, ולמעשה הטילה על הנישום כפל סנקציה, ללא שום ביסוס משפטי או הגיון כלכלי.

"ואכן, בפסק דין מנומק ביותר, קיבל בית המשפט את עמדתינו, ושם גבול לעמדת המדינה תוך שהוא קובע שאין הגיון בעמדה זו, והיא נוגדת מושכלות יסוד של 'מס אמת' ו'מיסוי התעשרות'. לכן, קבע בית המשפט כי הסכום שחולט לטובת המדינה יותר כהוצאה לצרכי מס בשנים הבאות."

השופטת המחוזית ירדנה סרוסי (יוצאת רשות המסים) נתנה לאחרונה פסיקה הפוכה, שבמסגרתה נקבע שחילוט לא ייחשב כהוצאה מוכרת, אך השופט קירש (לשעבר עו"ד מוביל במיסוי בשוק הפרטי) דחה את עמדתה. עד שביהמ"ש העליון לא יכריע בסוגיה, בתי המשפט המחוזיים יכולים לתת

פסיקות סותרות בנושא. ועכשיו נותרה השאלה האם רשות המסים תערער על פסק הדין. ברשות אמרו שהם עדיין לומדים את פסק הדין. 

לא הקלה לעבריינים, פשוט אי אפשר למסות כסף שאין

פסק הדין של השופט הרי קירש, שקובע כי כספים שהופקו מפעילות עבריינית ואשר חולטו על ידי המדינה מכוח חוק איסור הלבנת הון יותרו כהוצאה, עלול להיתפס כ"מתנה" או "פרס" לעבריינים. למה לתת למורשע בעבירה פלילית הקלות? יותר קל ופופולרי לקבל גישה שאומרת "הוא עבריין מורשע, אז מגיע לו שיחלטו את הכסף שלו וגם שימסו את ההכנסות האסורות. אם ניתן הקלות אז נעודד עבריינות".

התשובה לטענה הזאת היא "לא".

אם יורדים לפרטי פסק הדין, מבינים שאין הקלה ואין "עידוד" של עבריינות. השופט רק אומר שאי אפשר למסות הכנסה שאין לעבריין, וצריך להתחשב בכך שההכנסה "יצאה" מהידיים שלו ועברה למדינה. מס מוטל על הכנסה, לא על היעדרה. מס הוא לא עונש וזה נכון גם לגבי עבריינים.

בנוסף, צריך לזכור את הזירה המשפטית שבה ניתן פסק הדין: זירת החילוטים. מדובר בהמצאה מבריקה של המדינה, שנועדה לסגור את צינור הכספים שמספק את החמצן לעבריינות הכלכלית ולארגוני פשיעה, למנוע הלבנות הון ולצמצם את הכדאיות שבביצוע עבירות כאלה. עם זאת, מהר מאוד עלה החשש שהמדינה עושה שימוש מוגזם, ואף כוחני, בכלי של תפיסות הרכוש והחילוטים.

בין היתר, קשה שלא לזכור את המקרה של איריס ושאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, החשודים יחד עם ראש הממשלה בעבירות שוחד ועבירות נוספות בתיק 4000, אשר בעת מעצרם הוסרו טבעות הנישואים שלהם מאצבעותיהם, ומאזניה של איריס הוסרו עגילים שענדה.

לפני כשנתיים פרסמנו ב"גלובס" סדרת כתבות שחשפה וניתחה נתונים חסרי תקדים מעשור של חילוטים, אשר מהם עלה החשש שהרשויות משתמשות בחילוטים ככלי ענישה. כך למשל, עלה כי ב-2018-2008 תפסו הרשויות 3.5 מיליארד שקל בתפיסה זמנית, אך רק 14% מסכום זו אושר על-ידי בית המשפט לחילוט סופי בהרשעה.

בחודש שעבר מתח גם מבקר המדינה ביקורת על שימוש היתר בכלי החילוט. גם הוא מצא פערים עצומים בין הסכומים שנתפסים בתחילת ההליך הפלילי לאלה שבסופו של יום מחולטים ומועברים לקופת המדינה. בנוסף הוא מצא טיפול לקוי של המשטרה בכ-350 מיליון שקל שנתפסו מחשודים והיעדרם של גורם מתכלל ומסד נתונים מסודר שמעלים חשש לשימוש לרעה בכלי החילוט.

בעבר בתי המשפט נטו לאשר בקלות בקשות לתפיסות לצרכי חילוט ובקשות חילוט, אך  בשנים האחרונות החלו בתי המשפט להתערב יותר ויותר בשיקול הדעת של רשויות האכיפה.הנושא אף הגיע לבחינת ביהמ"ש העליון, שבמספר פסקי דין שרטט את גבולות הכוח של המשטרה והפרקליטות. עם זאת, לאחרונה נדמה שהחלה מגמה הפוכה לאחר שבשני פסקי דין הרחיב העליון במאות אחוזים את יכולות החילוט הסופי ממי שהורשע בעבירה של הלבנת הון. 

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם