גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התקשורת יועז הנדל, אל תפקיר את הפריפריה

אחת המשימות הראשונות של שר התקשורת החדש היא אישור מתווה הסיבים האופטיים - תשתית העתיד של האינטרנט • לא כדאי להנדל למהר לאשר אותו, בהיותו פתרון חלקי ולקוי, אלא קודם לכן לתקן אותו

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס
יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

בזמן הקרוב יידרש שר התקשורת החדש יועז הנדל לאשר את מתווה הסיבים האופטיים לקראת קידומו בחוק ההסדרים הקרוב. "מתווה הסיבים האופטיים" הוא מכבסת מילים, מפני שהוא נותן רק פתרון חלקי לבעיה ואת הליקויים שייווצרו כתוצאה מהמתווה, יהיה מורכב בהרבה לתקן בהמשך.

סיבים אופטיים, נקדים ונאמר, הם עתיד התקשורת. הם אמורים להחליף את קווי הנחושת בכל העולם שלא מספיקים כדי להתמודד עם אינטרנט בפס רחב.

עיקר המתווה הוא דיון על התנאים לאישור שיינתן לבזק לפרוס סיבים שיחליפו את רשת הנחושת שלה. ולמה ההבחנה חשובה? מפני שאם לא מגדירים נכון את הבעיה, אי אפשר לקבל את הפתרון הנכון לשוק.

אופטימיות אופטית

לב הבעיה הוא שהמתווה מאפשר לבזק להגדיר מראש היכן היא תפרוס סיבים, ובאותם מקומות שהיא לא תפרוס, מניח המתווה כי מפעילים אחרים יפרסו סיבים אופטיים. כלומר, אם נניח שבזק מחליטה שכדאי לה לפרוס 80% מהיישובים בארץ, לאותם היישובים האחרים שלא כדאיים לה כלכלית, יפרסו סיבים אופטיים מתחרים שיקבלו מימון דרך קרן אוניברסלית שכל המפעילים יממנו.

מי ששמע את הנדל בנאום הכניסה שלו לתפקיד, למד שהנדל רואה בתשתיות התקשורת את "קו המחרשה". הוא צודק. למרבה הצער, בדומה למצב בחקלאות, תשתיות התקשורת בישראל סובלות מפיגור ביחס למדינות המתקדמות.

המתווה משנה יסוד חשוב מאוד בשוק התקשורת, הלא הוא חובת האוניברסליות המוטלת על בזק ועל הוט. כלומר, דאגה לכלל תושבי מדינת ישראל. נניח את הוט בצד, כי משרד התקשורת למרבה הצער הוציא אותה מתמונת תשתיות התקשורת, ונתרכז בבזק.

אם מוותרים לבזק על חובת האוניברסליות, למעשה מוותרים על כך שהמגזרים החלשים ביותר בחברה הישראלית יקבלו סיבים אופטיים. אם בזק לא תפרוס סיבים בעראבה, אף אחד לא יפרוס שם סיבים בדיוק, כמו שהוט לא פרסה שם סיבים במשך שנים והפרה את רישיונה בריש גלי. מי שחושב שאלון מורה יקבל סיבים אופטיים, חי בעולם מדומיין שכנראה רק מי שהגה את המתווה הזה מאמין בו.

הסיבה לכך היא פשוטה: אם לבזק אין כדאיות כלכלית לפרוס במקום מסוים, איך לגוף שקטן ממנה עשרות מונים תהיה כדאיות לפרוס שם במקומה? בסופו של דבר, יש חשיבות אדירה ליתרון לגודל של בזק והמדינה פשוט מוותרת על אחד הנכסים הכי חשובים שלה באסדרה ועל החובה העליונה שלה לדאוג לפריפריה ולהביא לשם תשתיות תקשורת מתקדמות.

רעיון העיוועיים הזה שאחד המפעילים יניח סיבים אופטיים בסכנין או בכמון, הוא פשוט לא מובן. הרי אם יש כדאיות כלכלית, פרטנר וסלקום כבר היו רצות לפרוס שם. פרטנר שפורסת סיבים בקצב גבוה, עושה זאת כשהרווחיות של הפרויקט גבולית. מה הסיכוי שהיא תבחר לעשות זאת למשל במקומות שכלל לא צורכים טלוויזיה? אגב, זו בדיוק הטענה של הוט.

לא לוותר לבזק

ולכן אסור לוותר לבזק על חובת הפריסה האוניברסלית. היא היחידה שיכולה לעשות זאת ולמדינה יש את החובה לנהל את האירוע הזה מול בזק, כדי לאפשר לה לעשות זאת, בצורה של הקלות כאלה ואחרות.

ננסה להסביר זאת מנקודה נוספת. אחת הרעות החולות ביותר בשוק התקשורת בישראל, היא רפורמת השוק הסיטונאי. הרפורמה שמכונה BSA ומכריחה את בזק לספק שירותי אינטרנט לכל מתחרה על גבי התשתיות שלה, השמידה לפרטנר ולסלקום מאות מיליוני שקלים בחברות ה-ISP (ספקי האינטרנט). המטרה של הרפורמה לחזק את החברות שאינן בזק, כשלה ודווקא בזק התחזקה. יתר על כן, הרפורמה גם דיכאה את ההשקעות של חברות התשתיות, שהובילו לפיגור קשה בדירוג של ישראל.

מה כן עבד ברפורמה? דבר אחד בלבד: התשתיות הפסיביות של בזק שנפתחו לשימוש מתחרותיה ואפשרו לפרטנר וסלקום לפרוס סיבים.

אלא שרפורמת השוק הסיטונאי הוחלה לא רק על קווי הנחושת הקיימים, אלא גם על הקווים העתידיים, שהם הסיבים האופטיים. כלומר, אם בזק מספקת בעראבה סיב לבית, רגע אחרי שהניחה אותו, יכול הלקוח להחליט שהוא רוצה לקבל את השירות לא של בזק אלא של סלקום. עכשיו תגידו אתם, איזו חברה בעולם תסכים לדבר כזה? והאמת היא שאין, אין רגולציית שוק סיטונאי על סיבים אופטיים, כי כולם מבינים שמדובר בצעד אלים שמדכא השקעות והורס התפתחות והשקעות ולכן רגולטורים משאירים זאת למו"מ בין חברת בזק למתחרותיה. כלומר, קונה מרצון או מוכר מרצון.

בישראל העיוות הזה תפס לו נחלה. הוא נהפך למובן מאליו. כל בית שבזק מגיעה אליו, היא מביאה איתה את כל מתחרותיה שיכולות להשתמש בקו שלה. אבל מעבר לכך, כל מפעיל שיזכה במכרז באזור פריפריה, יצטרך לאפשר למתחרים לעשות שימוש בקו הזה במחירים שקבע משרד התקשורת לבזק במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

זו טעות קשה שמשקפת לא יותר מאשר שנאה עזה ויוקדת לבזק מצד משרד התקשורת שנולדה מפרשת בזק-אלוביץ', אבל גם עיוות כלכלי. אנשי משרד התקשורת יסבירו להנדל את ההחלטה המנומקת בשיקולים מקצועיים בלבד. אבל יישום רפורמת השוק הסיטונאי גם בסיבים האופטימיים, פוגע לא רק בבזק אלא בסיכוי לבניית הסיבים האופטימיים בפריפריה. הרי אפילו אם יקרה הלא ייאמן ומפעיל אחר שאינו בזק ירצה לבנות סיבים בפריפריה, גם עליו ירכבו המתחרות.

אבל עוד משהו קרה בדרך. בזק ויתרה. בזק פשוט קרסה מהלחץ והסכימה לעיקרון החלת השוק הסיטונאי גם על גבי הסיבים שתפרוס. הטשטוש שאחז בבזק בנושא הזה עוד יום אחד יביא עליה תביעות של משקיעים - כיצד הסכימה לוותר ללא קרב על זכות הקניין שלה על הרשת שלה. מילא השוק הסיטונאי על הנחושת, אבל על הסיבים העתידיים, כאשר אין מדינה בעולם שעיקרון כזה נקבע על מפעיל? זה כבר גובל בפגיעה בנכסי החברה.

כאמור, זה מה שקרה כאן בישראל והדבר הכי מדהים הוא שפשוט אף אחד לא מדבר על זה. זה הפך למובן מאליו תחת מגרסת התודעה הכוזבת של שוק סיטונאי על סיבים, שמייצר משרד התקשורת שפשוט העלימה את הבעיה.

ולכן אין שום היגיון שמפעילים יפרסו תשתיות במקומות שלא כדאיים לבזק. זה פשוט קשקוש. חייבים להטיל על בזק את החובה לפרוס סיבים בפריסה אוניברסלית ולהקל עליה במקומות אחרים כדי שתיפסק הפגיעה בצרכנים דרך הקרב שמנהל נגדה משרד התקשורת.

אפשר להקל על בזק בתקופת הפריסה האוניברסלית, אפשר לתת לה תמריצים לפרוס בחורפיש. לא חסרים אמצעים כדי להביא את החברה למלא את החובה הזו. כי לא הכל כלכלה ולא הכל תחרות. רהט או כסייפה לא יכולות להישאר מחוץ למשחק או לגחמות פקידי משרד התקשורת. זו חובת המדינה לדאוג להם היכן שהשוק החופשי לא עושה זאת.

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות