גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראכרט: ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו פי 4, והרווח הצטמק ב-86%

ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר
רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט / צילום: איל יצהר

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט מציגה קיטון חד של 86.5% ברווח הנקי, שהסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-10 מיליון שקל. הירידה החדה ברווחי החברה קרתה בצל ירידה של 5.4% בהכנסות שהסתכמו בכ-522 מיליון שקל וזינוק של 292% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, וזאת בשל השלכות משבר הקורונה, ובעיקר בשל הצפי להשפעות שליליות נוספות שטרם קרו אך שיגיעו בהמשך השנה.

למעשה, בנטרול הכנסות חד-פעמיות בהיקף ניכר שרשמה המתחרה מקס, הרי שברבעון הראשון השנה רשמה ישראכרט  את הרווח הגבוה מקרב חברות כרטיסי האשראי, לעומת איזון בתוצאות מקס (שעם ההכנסות החד-פעמיות הציגה רווח של 47 מיליון שקל) ולמול הפסד של 7 מיליון שקל שרשמה כאל.

באפריל 2019 הונפקה ישראכרט בבורסה, במסגרת המהלך להיפרדות מבנק הפועלים, שהושלם סופית במהלך הרבעון הראשון בשנה זו. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 1.85 מיליארד שקל לאחר שהמניה שלה השילה מתחילת השנה 25.5% מערכה. ישראכרט היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שנסחרת בבורסה.

ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בדוחות ישראכרט מצביעים על כך שברבעון השני היו חלקים - עד משבר הקורונה, כשנרשם גידול בפעילות, ולאחר שהחלו מגבלות התנועה והסגר בעקבות משבר הקורונה, שהביאו לפגיעה חדה ובעיקר יצרו פגיעה שתבוא לידי ביטוי בהמשך השנה. כך, מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר, מסר היום כי "משבר הקורונה הביא לפתחנו אתגרים רבים".

במה מדובר? ישראכרט מגלה כי "החל מהמחצית השנייה של חודש פברואר 2020, נוכח התפרצותו של נגיף הקורונה בישראל ובעולם, חל קיטון בפעילות הקבוצה במגזרי ההנפקה והסליקה לעומת התקופות המקבילות בשנים קודמות, אשר התעצם לקראת המחצית השנייה של חודש מרץ 2020, ואשר הביא לקיטון בשיעור הגידול בפעילות אותו חוותה החברה מתחילת שנת 2020 ועד אירועי המגפה".

בהקשר זה מפרטת החברה כי "בפעילות התשלומים עיקר השפעות המגפה באו לידי ביטוי בתחומים מסוימים, כגון: תיירות, תעופה, דלק ותחבורה, תרבות, נופש, פנאי ומסעדות, אשר בהם השפעות המגפה (ובכללן המגבלות ותקנות החירום שהוטלו) הביאו לקיטון בהיקפי פעילות התשלומים בעוצמה משתנה אך מהותית ואף מהותית מאוד לפי העניין (עד כדי צמצום כמעט מוחלט של הפעילות בחלק מהתחומים בתקופת שיא המגפה והמגבלות)". מנגד, כפי שניבט היטב מדוחות רשתות קמעונאות המזון שפורסמו כבר, "חל גידול בעיקר בפעילות התשלומים הקשורה לתחום המזון".

במה מדובר מבחינה מספרית? ישראכרט מגלה כי מתחילת 2020 ועד אמצע פברואר גדל מחזור ההנפקה שלה בכ-5%, אך שבסופו של הרבעון דובר על גידול של רק 1.3%. זה קרה בגלל צניחה של 15.5% במחזור במהלך המחצית השנייה של חודש מרץ בלבד.

הצניחה האמורה מהמחצית השנייה של מרץ תלווה את ישראכרט גם עמוק לתוך הרבעון השני ב-2020, וזאת משום שהיא נמשכה ביתר שאת אל אפריל. כך, ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה, וזאת משום שעדיין מדובר על ירידה של 9.8% במחזור העסקאות בתקופה זו. בשקלול כל התקופות כאמור, מתחילת השנה ועד סוף מאי ישראכרט מציגה ירידה של 8.6% במחזור ההנפקה שלה. לא מדובר בפגיעה ייחודית לישראכרט, שהיא החברה הכי גדולה בתחום כרטיסי האשראי.

אך לא רק זאת אף זאת: ישראכרט משערת כי למרות תום הסגר והחזרה לפעילות הרי ש"בשים לב להשלכות הכלכליות של המגפה על משקי הבית, עסקים קטנים, עסקים בינוניים ועסקים גדולים, מצב התעסוקה הכללי במשק ופגיעה בתחומי פעילות מסוימים בהם טרם חלה התאוששות משמעותית, ואף מבלי להביא בחשבון החרפתה של המגפה עקב 'גל שני' או החמרת המגבלות על הציבור, המגפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים גם בהמשך שנת 2020, ובעיקר ברבעונים השני והשלישי". כל זאת בדגש על תחומים מסוימים שרחוקים מלראות את המשבר במראה האחורית, "כגון תיירות, תעופה, מסעדות ובידור".

הירידה כאמור היא תמונת מראה של מה שקורה במשק, בצל הסגר שהיה פה. אבל, היא גם משפיעה על ישראכרט עצמה. כך, בדוחותיה מפרטת חברת כרטיסי האשראי הגדולה בשוק כי "הירידה במחזורי הפעילות משפיעה באופן שלילי על הכנסות הקבוצה מבתי עסק ועל חלק מהכנסות הקבוצה ממחזיקי כרטיס, ומנגד הירידה במחזורים מובילה לקיטון בהוצאות המשתנות של הקבוצה התלויות במחזורי הפעילות". למעשה, השפעת משבר הקורונה על ישראכרט לא מוגבלת רק לפעילות המרכזית שלה - פעילות בכרטיסי האשראי שהנפיקה, אלא גם בפעילות המימון שלה.

בהקשר זה ישראכרט מדווחת על גידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי, כהיערכות להפסדי אשראי שיאמירו בהמשך השנה, כשהיא מדווחת גם על "עלייה בסיכון האשראי של חלק מלקוחות הקבוצה ועלייה בסיכון לכשל תמורה בענפים שפעילותם נפגעה בצורה מהותית יותר בעקבות התפשטות הנגיף, כגון תיירות ופנאי" כשהיא גם מזהה "קיטון במכירות האשראי".

עוד מדווחת החברה כי בצד הגידול במחזורי העסקאות ברבעון הראשון, כאמור, והירידה בעמלה הצולבת שנכפתה על כל החברות הפועלות בתחום ושפגעה באופן צפוי לחלוטין בהכנסות מבתי עסק מעבר למה שקרה עם משבר הקורונה, הרי ש"בתחום האשראי לאנשים פרטיים המשיכה החברה לצמוח, והחל מתום שנת 2019 גדלו יתרות האשראי לאנשים פרטיים ברבעון הראשון של שנת 2020 בסך של כ-284 מיליון שקל". לצד אלה החברה הציגה הפסד של 7 מיליון שקל בנוסטרו, לעומת הכנסות של 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נציין כי בעוד שסך כל ההכנסות של החברה קטנו ב-5.4% הרי שההכנסות של ישראכרט מכרטיסי אשראי קטנו ברבעון בכ-7.9% בעוד שההכנסות ריבית נטו גדלו ב-23.9%.

בסיכומו של רבעון נעשו בכרטיסי ישראכרט עסקאות במחזור של 39.7 מיליארד שקל, המהווים כ-45.8% מהשוק, לעומת נתח של 46.5% מהעסקאות בכרטיסי אשראי בכל השוק ברבעון המקביל אשתקד. מספר הכרטיסים של החברה גדל ברבעון הראשון ב-0.6% ביחס לסוף 2019 וב-1.1% ביחס לסוף הרבעון המקביל אשתקד, כאשר מספר הכרטיסים הפעילים של החברה הצטמק ברבעון בכ-0.4% ביחס לסוף 2019 אך גדל בכ-1.1% ביחס לסוף הרבעון הראשון ב-2019.

בשולי הדברים נציין כי לישראכרט חלק במועדון הפלייקארד של אל על, שמופעל ברובו על ידי דיינרס של כאל. בהקשר זה מדווחת ישראכרט כי בשל מצבה של אל על שהורע משמעותית בשל משבר הקורונה היא "בחנה את תוצאות פעילות המועדון בתקופת הדוח וכן עד לתום תקופת ההסכם הקיים, בהתאם להערכה שביצעה הגיעה החברה למסקנה כי בשלב זה לא נדרשת הפחתת יתרת המענקים ששולמו לאל- על בעת הארכת ההסכם".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?