גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני ראשי ממשלה, שתי גרסאות: למה הם מתכוונים כשהם אומרים "תוכנית טראמפ"

פחות מחודש ליעד שהציב ראש הממשלה נתניהו ל"החלת הריבונות", וסימני השאלה הולכים ומתרבים: עד כמה גנץ ואשכנזי מכירים את המפות ומהן הזכויות שיקבלו הפלסטינים • וגם: איך שוב נגרר ניר ברקת לקרבות בוץ

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס
בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום: Abir Sultan, רויטרס

שעון הסיפוח, "מהלך החלת הריבונות", כפי שהוא מכונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתקתק. נתניהו הודיע שיתרחש ב-1 ביולי. בעוד 25 ימים. אבל לפי שיחות עם גורמים רבים, כולל דיפלומטים זרים ממדינות האזור המוצבים בישראל, אין היערכות כלשהי. ועדת המיפוי שאמורה לתכנן בצורה מדויקת את היישובים היהודיים שיסופחו ואת אזור בקעת הירדן, בדילוג על מובלעת יריחו, מתנהלת בחרישיות, מבלי שיש מידע מן המתרחש מאחורי הדלתות הסגורות.

מלשכת ראש הממשלה אף לא יצאה הודעה על הרכב הוועדה, וניסיונות לשוחח עם גורמים ביטחוניים בכירים בתוך משרד ראש הממשלה עלו בתוהו.

בפברואר 2020 הוקמה ועדת המיפוי, גוף אד-הוק שאמור לתת תוכן ולבוש לפרטי הסיפוח. חברי ועדת המיפוי הם השגריר האמריקאי בישראל, דייוויד פרידמן, יועצו הבכיר אריה לייטסטון וסקוט ליית, הממונה על נושאים ישראלים-פלסטינים במועצה לביטחון לאומי. מן הצד הישראלי חברי ועדת המיפוי הם יו"ר הכנסת יריב לוין, שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר וממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ, רונן פרץ.

ככל הידוע ל"גלובס", השרים בני גנץ וגבי אשכנזי אינם חשופים לתכנים של ועדת המיפוי ולא עברו עם ראש הממשלה או עם הוועדה על הפרטים. ביום שני השבוע, נפגש גנץ עם השגריר האמריקאי פרידמן, אולם למעט הודעה כללית על קיומה של הפגישה, התכנים שנידונו לא דווחו. דווקא השרה להתיישבות, ציפי חוטובלי (משרדה עוד לא הוקם, אך היא נושאת בתואר), אמרה שהיא עברה על המפות ומודעת לפרטי המהלך.

מעבר לכך, הכול מתבצע בצורה סודית. לפני מספר ימים התייחס גנץ בפומבי למהלך. האופן שבו הוא תיאר את המהלך שונה לחלוטין מן המבנה המשפטי והניהולי שמשווים למהלך בימין. שם, מדברים על מהלך חד צדדי, הכולל החלת ריבונות על אזורים שלמים, תוך שישראל לא אמורה להצהיר דבר וחצי דבר בנוגע לזכויות של הפלסטינים לקבל 70% מן השטח בעוד ארבע שנים (בכפוף למו"מ). ממילא, כך מניחים בימין, הפלסטינים יסרבו לכל מו"מ. מדוע לסנדל את הצד הישראלי בהצהרות על מוכנות לתת לפלסטינים סוג כלשהו של אוטונומיה, שטח או שלטון?

גם באשר לזכויות של הפלסטינים באזורים המועמדים לסיפוח, אין בימין התלבטויות רבות. נתניהו שוחח עם העיתונאי אמנון לורד ממקור ראשון בערב חג השבועות, נשאל ספציפית על הענקת אזרחות ישראלית לאלפי הפלסטינים המועמדים לסיפוח ואמר לו "הם יישארו כמובלעות פלסטיניות. לא מספחים את יריחו. יש מקבץ אחד או שניים. לא צריך להחיל את הריבונות עליהם, הם יישארו נתינים פלסטיניים. השליטה הביטחונית היא גם על זה".

ואיך גנץ תיאר את המהלך? ביום הפגישה שלו עם פרידמן הוא אמר בפתח ישיבת הסיעה "אנו פועלים ביחד עם ראש הממשלה וצוותו ועם גורמים בינלאומיים נוספים ובראשם אנשי הממשל האמריקאי, בנושא קידום תוכנית השלום. החתירה לשלום תוך שמירה על הביטחון הן חלק מאדני היסוד של כל אזרח בישראל ושל כחול לבן באופן קונקרטי.

"למרות זאת, אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בסביבה נפיצה, ולכן הנחיתי את הרמטכ"ל ומערכת הביטחון לבחון את המשמעויות ואת ההיערכות הנדרשת לכל אפשרות של השפעות של התהליכים האלו על המרחב, ולהציג מספר מתווי פעולה שיותאמו לתרחישים השונים. תוכנית השלום של הנשיא טראמפ היא הזדמנות להסדיר ולקדם גבולות קבע למדינת ישראל. אנו פועלים לקדם את התוכנית ובמקביל לשמור על הנכסים האסטרטגיים שלנו, על שיתוף הפעולה עם מדינות האזור".

אם כן, אצל נתניהו זו החלת ריבונות והפלסטינים הם "מובלעת" והם "יישארו נתינים פלסטינים". אצל גנץ, זו "תוכנית שלום", ו"שיתוף פעולה עם מדינות האזור". הפערים העמוקים בין גישות מחייבים דיון בלשני.

ואולי כל הפתרון למאבק הישראלי-פלסטיני נעוץ בבחירת המונחים. אך ניתן לסכם, כל עוד השפות שבהן מתנהל הדיון הציבורי בנושא הן עברית ואנגלית, ואין טיפה של שיח בשפה הערבית, האזור יגיע אל פתרון המדינה האחת, מלאת הלשונות.

המוקש המפתיע של ארה"ב

הדיון סביב הסוגיה השבוע התלהט. השיא היה כשיו"ר מועצת יש"ע, דוד אלחייני, אמר שהאמריקאים הוסיפו תנאי חדש לתוך המהלך. הם רוצים "הסכמה לאומית רחבה", אמר בראיון לאריה גולן ברשת ב’. מה היא הסכמה לאומית רחבה? בחקיקה הישראלית, והוקדשו לכך מספר טורים שלי בשבועות האחרונים, קיימת חובת עריכת משאל עם במקרה של ויתור על סדרי "המשפט, השיפוט והמינהל" בשטח מסוים. כלומר, אם ישראל מתכוונת למלא באורח מלא אחר הצעת הנשיא טראמפ ולתת לפלסטינים אזורים מסוימים בנגב או במקומות אחרים - תהיה חובה לערוך משאל עם.

כדי לדלג מעל לחובת עריכת משאל העם, כל שצריך הוא 61 אצבעות בכנסת והצבעה על ביטול החוק הרלוונטי. החוק הזה, אגב, היה הבייבי של יו"ר הכנסת החדש, יריב לוין. הוא דרש אותו והוא עבד עליו בזמנו, כדי לסנדל כל ויתור עתידי. מדוע לא ייערך משאל גם במצב המקביל של החלת סדרי "המשפט, השיפוט והמינהל" על אזורים כמו היישובים היהודיים ביו"ש ועל כל אזור בקעת הירדן? אולי לכך מכוונים בממשל האמריקאי כאשר מספרים כי הם רוצים הסכמה לאומית ישראלית רחבה.

ברקת נגד שר האוצר, טייק 2

ח"כ ניר ברקת הוביל קמפיין ציבורי מסיבי נגד שר האוצר היוצא משה כחלון, בשנים האחרונות לכהונתו כראש עיריית ירושלים. טענתו של ברקת, באותה העת, הייתה שמשרד האוצר לא מעביר לעיר ירושלים את סכומי הכסף והמענקים שלהם התחייב האוצר. דובר בזמנו על סכום של כ־780 מיליון שקל. הקמפיין הציבורי של ברקת כראש עיר התמקד בעבר הרחוק גם בנתניהו, אך מהשנים 2016 ואילך הביקורת והלחץ הציבורי הופנו נגד כחלון, ונגדו בלבד.

ב-2018 חשפה חברת מועצת העיר מטעם מרצ, לורה ורטון, שהקמפיין שניהל ברקת נגד כחלון, ב-2017 וב-2018, עלה לתושבי ירושלים כחצי מיליון שקל. הביקורת על ברקת נערמה מהר מאוד. "הוא עושה קמפיין אישי נגד כחלון, כחלק משאיפתו להתברג גבוה בצמרת הליכוד", אמרו עליו. הפריימריז בליכוד נערכו בסוף 2018 וברקת אכן הגיע למקום גבוה, מקום 8 ברשימה.

שנת 2020, וברקת שוב נמצא בקמפיין. היעד שלו הוא שוב שר האוצר, הפעם ישראל כ"ץ. אחרי שבמהלך הקמפיין הוצג ברקת לציבור הישראלי כשר האוצר הבא, ברקת מתקשה להתגבר על העלבון הפומבי שהוטח בו. הוא לא באוצר, ובחר שלא לשבת בתפקידי שרים סתמיים, במשרדים לא קיימים, וכך הוא חוזר למקורותיו. הוא מנהל קמפיין ציבורי, הפעם לא באמצעות משאבי עיריית ירושלים, נגד מי? נגד שר האוצר ישראל כ"ץ.
ישראל כ"ץ זה לא משה כחלון. כ"ץ הוא אחד הפוליטיקאים החזקים ביותר בליכוד. במיוחד בתור שר אוצר, מעמדו מבחינה ליכודית רק מתעצם.

ברקת לא נתן לשר החדש חמש דקות של חסד, ומרבה לתקוף. "פקידי האוצר שולטים בשר", אמר השבוע בראיון ל-Ynet. "באוצר לא מבינים את גודל האירוע, אין להם מעוף. הם לא ניהלו כלום והם בתוך הבועה של עצמם".

בסביבתו של ניר ברקת אומרים ל"גלובס" שהביקורת שלו עניינית ולא אישית. הביקורת שלו היא על פקידי האוצר ולא על השר, וממילא, כך הם אומרים, דברי הביקורת הללו הושמעו בנוגע להתנהלות פקידי האוצר כבר בחודש אפריל, כאשר ברקת היה כביכול מיועד לשבת בתפקיד. עיקר הבעיה היא העדר תמיכות ישירות לעסקים בישראל. לשיטת ברקת, יש להגדיל את המענקים והלוואות בערבות מדינה לעסקים ולא לשלם להם ישירות על החזרת עובדים, כיוון שהחזרת העובדים תיעשה ממילא אם העסקים יעמדו בחזרה על הרגליים.

אולם הבעיה של ברקת היא שלא כך הדברים נתפסים בתוך הליכוד. אנשים ששוחחנו עמם אמרו שכוחו נשחק בתוך המפלגה. "הוא נתפס כחתרן מול כל הממשלה", הם אומרים. נתניהו לא נדרש לעניין עד עתה. זה לא שישראל כ"ץ זקוק להגנה, ועם זאת, ח"כ בכיר בליכוד מסתובב בכל מקום ותוקף את המדיניות, את המהלכים שזה עתה נולדו. 

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה