הפרקליטות: הנחיות משרד המשפטים המגבילות הרחקת משפחות מסתננים - מחייבות

בתגובה לעתירה שהגיש המרכז למדיניות הגירה ישראלית, הצהירה הפרקליטות כי מכתבי מחלקת ייעוץ וחקיקה, המנחים את רשות האוכלוסין וההגירה להעמיד את "רצון הילד" כשיקול מרכזי לפני הרחקה של מהגרים לא חוקיים מישראל, מחייבים את המדינה

עובדים זרים בישראל / צילום: shutterstock
עובדים זרים בישראל / צילום: shutterstock

ביולי 2019 החלה המדינה בהרחקת עובדים זרים לא חוקיים שיש להם ילדים בישראל, לאחר שנתנה להם תקופת התארגנות ואפשרות לסיים את שנת הלימודים, בתמורה להתחייבות לצאת ממדינת ישראל, אשר לא כובדה.

עררים רבים הוגשו בנושא לבית הדין לעררים, שנדחו ברובם. כך לדוגמה, דיין בית הדין לעררים מיכאל זילברשמיד קבע בפסק דין מאוגוסט 2019, שעסק בזוג מהגרים לא חוקיים עם ילדים, כי "כל החלטה אשר תאפשר את המשך שהיית העוררים בישראל בשלב זה תרוקן מתוכן את הוראות החוק, ולכך לא ניתן לתת יד".

למרות זאת, באוקטובר 2019 שלח ד"ר עמרי בן צבי, רפרנט אוכלוסין והגירה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מכתב ובו הוא קובע, על סמך ישיבה בהשתתפות המשנים ליועמ"ש דינה זילבר ורועי שיינדורף, כי על רשות האוכלוסין לקבוע נוהל לביצוע שימוע לילדי מהגרים מעל גיל 12 לפני הרחקתם. במסגרת השימוע, "רצונו של הילד" וכן "טובת הילד" יילקחו בחשבון כשיקולים מרכזיים בהחלטה על הרחקה מישראל.

המכתב נשלח בתגובה לפנייה של עו"ד יהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיום פעילה בקרן החדשה לישראל וחברת המועצה הציבורית של ארגון "יש דין". המכתב עצמו הועלה לאתר של המוקד לפליטים ולמהגרים, אך לא פורסם בשום מקום באופן רשמי על-ידי המדינה, לא כתקנה, נוהל או אף פרסום לציבור.

זמן קצר לאחר מכן, בנובמבר 2019, פרסם אותו הדיין זילברשמיד שני פסקי דין שבהם הוא מבטל צווי הרחקה למהגרים לא חוקיים עם ילדים, בגלל שלא נעשה להם שימוע כפי שקבע המכתב, אותו צירפו העותרים. חודש לאחר מכן הוציא ד"ר בן צבי מכתב נוסף, גם הפעם עקב פנייה של עורך דין פרטי, ובו הוא קבע כי גם "טובת הילד" של ילדים מתחת לגיל 12 צריכה להילקח בחשבון בהחלטה.

בעקבות זאת, המרכז למדיניות הגירה ישראלית הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי ההנחיות שבמכתבים מנוגדות לחוק הכניסה לישראל. לטענת המרכז, לא ייתכן כי רצון הילד להישאר בישראל יהווה שיקול מרכזי להשאיר בישראל משפחה שלימה של מהגרים שעברו על החוק. בנוסף, נטען כי השימוע מטיל על כתפי הילדים לחץ לא הגיוני, מה שעלול אף להביא לפגיעה בילדים עצמם.

המדינה ביקשה לדחות את העתירה בטענה כי מדובר בעתירה "תאורטית", כיוון שההנחיות עדיין לא נקבעו בנוהל. בנוסף, לטענת המדינה, מדובר בחידודים לנהלים הקיימים בלבד.

למרות זאת, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים רם וינוגרד דרש הבהרה מהמדינה האם חידודים והבהרות אלה מחייבים את המדינה כבר עכשיו, גם בלי הנוהל. בתשובה, המדינה הודתה אתמול כי "החידודים הצפויים בנוהל, שעיקרם פורט במכתביו של עו"ד עמרי בן צבי, אכן מחייבים את רשות האוכלוסין כבר עתה, והיא פועלת על-פיהם".

בתגובה אמר היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, ד"ר יונה שרקי, כי "לא ייתכן שמכתב שנשלח על-ידי פקיד בתגובה לפניה של פעילה בארגוני שמאל קיצוני, ללא מינהל תקין, ללא דיון ציבורי, ללא פרסום בסיסי ובלי מעורבות הכנסת, יביא לשינוי דרמטי כל-כך במדיניות ההגירה של מדינת ישראל, העומדת בבסיס הריבונות של המדינה. חמור מכך, המכתבים מנוגדים במפורש לחוק הקיים ואפילו לפסיקות חוזרות ונשנות של בתי המשפט לאורך השנים בסוגיה זו . אנו שמחים שהשופט דרש הבהרות ומקווים שגם יפסוק כי אין לייחס למכתבים אלה כל משקל משפטי, וכי על רשות האוכלוסין לפעול על-פי חוקי הכנסת בלבד". 

מהפרקליטות נמסר כי "כפי שהוסבר גם בעבר, חידוד הנהלים בנושא שימוע ילדים לא נבע מהנחיה של משרד המשפטים, אלא התבצע בהסכמת כלל הגורמים הרלבנטיים, ובהם רשות האוכלוסין וההגירה, אשר מחזיקה בסמכות בנושא זה. מכתביו של ד"ר בן צבי לא היוו החלטה עצמאית אלא אך שיקפו הסכמות שקיבלו בעלי הסמכות בנושא".