מתחילת השנה: יותר מאלף רוכבי קורקינטים שנפגעו הגיעו לאיכילוב

ביום שלישי, בסמוך לשעה 6:00 בבוקר, טיפל צוות מד"א בנפגעי תאונה שהתרחשה ברחוב אבא הלל ברמת גן; מותו של רוכב האופנוע, גבר כבן 50, נקבע עם הגעתו לבית החולים איכילוב, והנפגע השני - רוכב אופניים חשמליים, מאושפז כעת במחלקת הטראומה במצב קשה. לאחר תקופת הסגר, שבה התנועה על הכבישים ועל המדרכות הייתה דלילה, שגרת התאונות חוזרת לסדרה.

מעקב "גלובס" ואיכילוב, שמתבצע מאז נובמבר אשתקד, מראה כי מתחילת 2020 פקדו את בית החולים יותר מ-1,000 נפגעים כתוצאה מתאונות דרכים שבהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים, למרות תקופת הסגר והריחוק החברתי.

"אנשים ללא רישיון"

עוד עולה מהנתונים כי בחודש מאי לבדו מספר הנפגעים שהגיעו לבית החולים בעקבות תאונות קורקינטים ואופניים חשמליים עמד על 210, לעומת 113 בחודש אפריל, שבו עדיין היה סגר. עד כה, במהלך 16 ימים בלבד בחודש יוני, עומד מספר הנפגעים על 178.

"חלק מהפצועים שמגיעים לחדר הטראומה הם אנשים צעירים ללא רישיון שלא מבינים מה קורה בכביש. הפציעות הן קשות", מספר ד"ר אייל חשביה, רופא בכיר ביחידת הטראומה בבית החולים איכילוב. "אנחנו רואים לא מעט חבלות ראש. חלק משתחררים הביתה יום-יומיים אחרי, וצריכים לחזור לניתוחים שמהם ייקח להם זמן להתאושש. גם הנזק הכלכלי למערכת, בגלל ניתוחים ואשפוזים, הוא גדול מאוד. הפציעות האלו הן עול על מערכת הבריאות".

חשביה טוען כי העובדה שמדובר בתחום לא מוסדר מובילה לעלייה מתמדת במספר הנפגעים. "ברכבים יש אכיפה. כאן, מדובר בתחום פרוץ. צריך לקדם פיקוח ואכיפה, לרבות ינשופים לרוכבי קורקינטים. אין מיגון, אין פיקוח ואין שליטה על גיל המשתמש. לחבר’ה הצעירים אין כסף למוניות, אז הם עולים על קורקינטים ביציאה מהמועדונים בזמן שהם על סמים קשים ואלכוהול. כשרוכב שתוי נכנס לצומת באדום, הוא חשוף לגמרי".

להתאים את התשתית

לפי נתוני הלמ"ס, ב-2019 חל זינוק של 152% במספר הנפגעים בתאונות קורקינט חשמלי, בהשוואה לשנת 2018. 2020 הושפעה ממשבר הקורונה, אך עם היציאה מהסגר, יותר ויותר אנשים חזרו לקורקינטים ולאופניים החשמליים. חברת הקורקינט השיתופי BIRD, למשל, מדווחת על עלייה במספר הנסיעות לאחר הסגר - וזאת למרות שהעיר ריקה מתיירים. בנוסף, אורך הנסיעה הממוצע עלה ב-20% בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר הקורונה.

ברחבי העולם, ערים רבות ניצלו את הסגר כדי לסלול שבילים ייעודיים לכלים דו גלגליים חשמליים, או להקצות להם נתיב על חשבון כלי רכב, ולפנות את המדרכות להולכי הרגל. "בישראל, הציבור עושה שימוש בכלים חשמליים ומתאים את עצמו למציאות החדשה, אך במקביל התשתית עדיין מיועדת לכלי הרכב", אומר עוז דרור, סמנכ"ל אסטרטגיה בעמותת אור ירוק. "במשרד התחבורה וברשויות המקומיות חייבים להתאים את התשתית כך שתגן על הרוכבים. חייבים לסלול שבילי רכיבה בטוחים ורצופים, להגביר את המודעות לחבישת קסדה ולהוסיף עוד שוטרים ועוד פקחים לאכיפת החוקים שישמרו על הרוכבים".