תיק הצוללות, בעיית הסיווג הביטחוני של ההגנה והתערבות ראש הלשכה

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, יוצא למען הסנגורים של חשודי פרשת הצוללות (תיק 3000). לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", חימי פנה לאחרונה לשופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, המשמש כיו"ר הוועדה לאישור עורכי דין לשמש סנגורים בעניינים ביטחוניים, וביקש ממנו לאפשר למתמחים של הסנגורים בתיק פרשת הצוללות, להיחשף לחומרי החקירה בתיק.

הפנייה של ראש הלשכה חימי לשופט הנדל נעשתה לאור טענת הסנגורים בתיק הצוללות, כי גורמי משרד הביטחון לא מרשים למתמחים שלהם לעסוק בחומרי התיק  בטענה שאין להם סיווג ביטחוני. לטענת הסנגורים, האיסור על המתמחים שלהם להיחשף לחומרי החקירה המסווגים פוגע בהגנה של החשודים בתיק, וגם מפלה אותם לרעה ביחס לפרקליטות, התובעת בתיק, שהמתמחים שלה רשאים להיחשף לחומרי החקירה.

"למיטב ידיעתנו, קיים חוסר שוויון מובהק בין התביעה להגנה, ככל שעובדי הפרקליטות ומתמחיה יכולים להיחשף לחומר מסווג (בתיק הצוללות), בעוד שהמתמחים של סנגורים מנועים מכך", כתב עו"ד חימי לשופט הנדל. לדברי יו"ר לשכת עוה"ד, "היעדרם של הגינות ושוויון בהליך השיפוטי חותר תחת יסודותיו של משפט צדק, וכאשר עסקינן בדין הפלילי חמורים הדברים שבעתיים".

מתן סיווג ביטחוני לסנגורים

במסגרת פרשת הצוללות נחקר חשד להטיית מכרזים ולהעברת כספי שוחד בקשר לרכש צוללות וכלי שיט מחברת טיסנקרופ הגרמנית על-ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2019 החליטה הפרקליטות כי כל החשודים הבכירים בפרשת השוחד יועמדו לדין בכפוף להליכי שימוע שייערכו להם. בין השאר מדובר במיקי גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל ששימש עד מדינה וחזר בו מעדותו; באליעזר מרום (צ'ייני), מפקד חיל הים לשעבר; דוד שרן, שהיה מנהל לשכת רה"מ בנימין נתניהו; אליעזר (מודי) זנדברג, שר לשעבר; ותא"ל אבריאל בר-יוסף שהיה ראש המטה לביטחון לאומי. כן הוחלט לזמן לשימוע את עו"ד דוד שמרון, בן דודו ומקורבו של רה"מ, בגין הלבנת הון, בפרשיית משנה (ראו מסגרת).

כמקובל, בשלב שבו מזמנים חשודים לשימוע לפני הגשת כתב אישום, כל חומרי החקירה בתיק מועברים לסנגורים שלהם כדי שהם יוכלו להכין את טענות ההגנה שלהם לשימוע. להבדיל מתיקים "רגילים", בתיק פרשת הצוללות, הליך העברת חומרי החקירה לסנגורים הרבים של החשודים הרבים, היה מורכב יותר. זאת, לאור העובדה כי חלק גדול מהחומר עוסק בסוגיות ביטחוניות, ולכן הוא מסווג.

הסנגורים נדרשו לעבור הליך של סיווג ביטחוני על ידי מחלקת הייעוץ והחקיקה של צה"ל, וליתר דיוק על ידי ועדה מיוחדת שנקראת "הוועדה לאישור סנגורים בבתי הדין הצבאיים ובתיקים ביטחוניים". הליך מתן הסיווג לסנגורים לקח כחודשיים, ורק לאחריו קיבלו הסנגורים את החומרים לידיהם כדי להתחיל להתכונן להליכי השימוע.

אולם בעוד שהסנגורים קיבלו את הסיווג, מחלקת ייעוץ וחקיקה ומחלקת ביטחון מידע בצה"ל סירבו להעניק סיווג ביטחוני זהה למתמחים של הסנגורים בתיק פרשת הצוללות.

הגדלת קצב עיבוד החומרים

ב-3 במאי פנו עורכי הדין, ד"ר איתן קידרון ואייל רוזובסקי, ממשרד מיתר, המייצגים בצוותא עם עו"ד ציון אמיר, את מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום (צ'ייני), אל הוועדה לאישור סנגורים והלינו על כך שהמתמחים שלהם לא קיבלו סיווג ביטחוני.

במכתבם כתבו הסנגורים למחלקת ייעוץ וחקיקה ומחלקת ביטחון מידע בצה"ל כי הם ביקשו לקבל היתר "להפעיל ולהסתייע במתמחים, עבור עיבוד חומרי החקירה המסווגים בתיק". הסנגורים של מרום הוסיפו וכתבו כי: "התועלת הצפויה מהסתייעות במתמחים בתיק היא רבה, שכן מדובר בכוח עבודה אשר יגדיל משמעותית את קצב עיבוד חומרי החקירה, ויסייע לנו, להתכונן במהירות גבוהה יותר להליך השימוע (ולדיונים בבית המשפט אם וכאשר נגיע לשלב הזה)". לפי המכתב, הוועדה קבעה כי היא לא יכולה לאשר סיווג ביטחוני למתחים, שכן "לשון החוק אינה מעניקה לוועדה מקור חוקי על מנת לאשר מתמחים של סנגורים פרטיים".

לאחר שהפנייה לצה"ל לא הועילה, פנו סנגוריו של מרום, עוה"ד קידרון ורוזובסקי, ליו"ר לשכת עוה"ד חימי, וביקשו את סיועו להם. במכתב ששלחו לחימי ב-4 ביוני כתבו שני עורכי הדין, בין היתר, כי: "משרדנו רואה חשיבות עליונה בשילוב המתמחים במלוא תהליך העבודה במשרד. כעת, נוצר מצב בו מתמחים ממשרדנו עובדים כבר מספר חודשים על עיבוד חומרי החקירה הבלתי מסווגים, וכעת נאלצים להפסיק את עבודתם לאור אי סיווגם, עובדה המונעת מהם להיחשף לחומרי החקירה המסווגים".

לדברי סנגוריו של מרום באותו מכתב: "מצב זה פוגע באופן ישיר בעיסוק בליבת העבודה המשפטית ובהכשרה המקצועית של המתמחה בתקופת התמחותו. כמו כן, נוצר אי שוויון, שלפיו מתמחי הפרקליטות, לעומת המתמחים במשרדנו, הם בעלי הרשאה להיחשף לחומרי החקירה המסווגים כיוון שהם נחשבים עובדי שירות המדינה שניתן לערוך להם סיווג ביטחוני מתוקף החוק. כך, מתמחי הפרקליטות יכולים להמשיך לבצע עבודה משפטית מהותית בתיק הצוללות, בעוד שמתמחי משרדנו מנועים מלעשות כן".

ראש הלשכה חימי, כאמור, נענה לבקשה, ופנה לשופט הנדל בנושא. כעת, נותר לראות מה ייקבע הנדל ואם הוא יאפשר למתמחים של הסנגורים בתיק פרשת הצוללות, לקחת חלק בתהליך הכנת טיעוני ההגנה בשימוע. 

***חזקת החפות: ההליכים הפליליים נגד חשודי תיק פרשת הצוללות עודם בעיצומם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

גוברים הקולות הקוראים להקים ועדת בדיקה בתיק פרשת הצוללות

"פרשת הצוללות"' המכונה "תיק 3000", היא חקירה פלילית שנוהלה על-ידי יחידת להב 433 של המשטרה מאז פברואר 2017. במסגרת הפרשה נחקר חשד להטיית מכרזים ולהעברת כספי שוחד בקשר לרכש צוללות וכלי שיט מחברת טיסנקרופ הגרמנית על-ידי מדינת ישראל, בשנים 2009-2017. במרכז הפרשה עומדות שתי עסקאות: האחת - לרכישת שלוש צוללות מסדרת "דולפין AIP" בשווי של כ-1.5 מיליארד אירו; והשנייה - לרכישת ספינות טילים "סער 6" בשווי של כ-430 מיליון אירו.

בראשית דצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות כי שורת חשודים בפרשה יואשמו בשוחד ובעבירות נוספות, בכפוף להליכי שימוע שייערכו להם. זאת, בגין שחיתות לכאורה בהליכי רכש צוללות וכלי שיט מגרמניה לישראל ובפרשיות נלוות, כל אחד לפי חלקו.

החשודים שהוזמנו לשימוע לפני כתב אישום בגין שוחד ועבירות נוספות הם: מיקי גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל ששימש עד מדינה וחזר בו מעדותו; האלוף (במיל') אליעזר מרום (צ'ייני), לשעבר מפקד חיל הים; דוד שרן, לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו; השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג; רמי טייב, יועץ פוליטי לשר יובל שטייניץ בתקופה הרלוונטית; ויצחק (צחי) ליבר, יועץ תקשורת, כן הוחלט להעמיד לדין בגין הלבנת הון את עו"ד דוד שמרון, בן-דודו ופרקליטו לשעבר של ראש הממשלה נתניהו.

בפברואר האחרון הודיעה הפרקליטות גם למשנה לראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר (מל"ל), אבריאל בר-יוסף, וכן למקורבו ואיש חיל הים לשעבר, שי ברוש, כי נשקלת העמדתם לדין בפרשת הצוללות, כל אחד לפי חלקו, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם. לבר-יוסף מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין חלקו בפרשה. ברוש מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, לקיחת שוחד, עבירות מס והלבנת הון.

תיק פרשת הצוללות, מעסיק את הציבוריות הישראלית כבר תקופה ארוכה, ובימים האחרונים גברו הקולות שקוראים להקמת ועדת בדיקה לפרשה, לצד ההליך הפלילי, שכאמור, כבר נמצא בעיצומו.