"צריך לבטל את מע"מ אפס על פירות וירקות, ואת הפטור ממע"מ באילת"

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"הבעיות שלנו הן בתחום הניהולי והפוליטי, לא הכלכלי"

פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון 

 מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר

1. להימנע ממדיניות קצרת אופק

"צריך להיזהר ממדיניות פופוליסטית וקצרת אופק. יש עשרות אלפים שיהיו בצרה גדולה, ובהם עובדי ענף האירועים, למשל. הלחץ שיש כעת על הממשלה יוצר תחרות בין ניר ברקת, ישראל כ"ץ וראש הממשלה נתניהו לגבי מי יזכה בקרדיט על השימוש בכסף. זה יוצר דינמיקה של פופוליזם על חשבון הציבור, שמטרתה 'בואו נקנה את השקט'. התחרות בין קובעי המדיניות היא על המקום של חלוקת הכסף. זה שורטרמיזם - מסתכלים רק על האופק הקצר. זה לא מוביל להתמודדות עם בעיות העומק".

2. להתכונן להיעלמות מקצועות

"העולם התעסוקתי עומד להשתנות ביג טיים. ענפים יגדלו, ויהיו מקצועות שייעלמו. יש כישורים חדשים שיהיו נדרשים יותר, זה עומד להשתנות מאוד. החלק החשוב ביותר של המדיניות הוא להבין את זה, לזהות את התמורות, ולהכין את השוק והכלים כדי שהמעבר הזה יהיה כמה שיותר נרחב, מהיר ופחות כאוב".

3. לשפר את המערך הניהולי

"אנחנו בחוסר יציבות פוליטית מאוד גדול. הסכנה לבחירות פחתה, אבל זה לא נעלם. המתח הפנימי בתוך הממשלה פוגע ביכולת לנהל את המשבר ולקבוע מדיניות מושכלת. כל שר צריך להצדיק את קיומו, בלי ראייה כוללת.

"הבעיות שלנו הן בתחום הניהולי והפוליטי, לא הכלכלי. אנחנו משלמים את המחירים הכלכליים של הניהול. אין כאן גימיקים - אם אין מערך ניהולי ראוי, זה לא יעבוד. הבעיה היא לא רעיון מבריק כזה או אחר, אלא מדיניות כוללת שיש לה מטרה ברורה, תוכנית עבודה עם יכולת ביצוע, אחרת לא יהיה פתרון אלא רק ירוויחו זמן. תוכנית נקודתית מסוימת תקנה שקט לכמה שבועות, לא לטווח הארוך".

4. להקים מטה עם מעמד משפטי

"אופן ניהול המשבר עד כה - בצורה ריכוזית, תוך ריבוי צוותי מומחים, והיעדר הגדרה ברורה של אחריות וסמכות - לא יכול להימשך. דרושה היערכות חדשה המתאימה לניהול מערכה ארוכה, רב-תחומית וסבוכה, שבה ייטלו חלק לא רק גופים שלטוניים אלא גם מגוון רחב של גורמים ציבוריים ואזרחיים.

"מינוי 'מטה הקורונה' ייעשה על ידי קבינט הקורונה, יוענק לו מעמד משפטי הולם, ויעמוד לרשותו תקציב ייעודי. הוא יהיה מורכב מ-12 חברות וחברים: היו"ר - אישיות בעלת ניסיון מוכח בניהול מערכות מורכבות, ומעמד ציבורי רם; שמונה יושבי ראש של ועדות תחומיות; שני נציגי ציבור; ונציג האקדמיה.

"תחת המטה יפעלו ועדות ייעודיות לכל נושא. בהיבט הכלכלי, למשל, הוועדה תעסוק במאקרו, תקציב, היבטים ענפיים, ותכנון לטווח בינוני-ארוך. יהיו חברים בה משרד האוצר, משרד הכלכלה, בנק ישראל, הביטוח הלאומי, המועצה הלאומית לכלכלה, נשיאות המעסיקים והעסקים, נציגי ארגוני עובדים ועצמאים, וגם נציגים סקטוריאליים".

"לבטל מע"מ אפס על פירות וירקות, ואת הפטור ממע"מ באילת"

פרופ' עומר מואב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת וורויק, ובמרכז הבינתחומי בהרצליה

 עומר מואב / צילום: יונתן בלום, גלובס

1. עבודה עם דמי אבטלה

"הממשלה לא יכולה לפצות את הציבור הרחב על הפגיעה. צריך להפעיל ערבות הדדית, ולתת סיוע כדי לאפשר לאנשים לשרוד. צריך לתת ודאות - לא דמי אבטלה שמחליטים בכל חודש להאריך, אלא תוכנית לטווח ארוך, שלוקחת בחשבון שדמי אבטלה פוגעים במוטיבציה לעבוד.

"צריך לבנות תוכנית שמאפשרת לאנשים לעבוד, מבלי שהם מאבדים את מלוא דמי האבטלה. מי שיבחר לעבוד במקצועות כמו סיעוד או חקלאות - זה יהיה כדאי לו כלכלית. למשל, דמי האבטלה יינתנו במלואם בהתחלה, ולאחר מכן תהיה הפחתה מתונה. מי שיעבוד, יאבד על כל שקל שכר רק 40 אגורות מדמי האבטלה. זה תמריץ חיובי".

2. להימנע מפזרנות יתר

"לא נכון לתת פיצויים, להלאים חברות או לרכוש מהתעשייה הישראלית במיליארדי שקלים. לא לבזבז כסף סתם על רכישות מיותרות, ולא לשפוך כסף על הציבור כדי לעודד צריכה. המחיר הוא מאוד כבד, והתוצאה הסופית יכולה להיות מאוד מזיקה.

"לממשלה יש מגבלות על ההוצאה, וניסיון העבר מלמד שגירעון עמוק הוא זה שהוביל למשבר. אי אפשר לצאת מהמשבר על ידי יצירת גירעון עמוק בצורה מופרזת, כי הוא עצמו מוביל למשבר. לא הגיוני לעשות משהו שמוביל למשבר כלכלי כדי לצאת ממשבר כלכלי. הממשלה יכולה להגיע כך לשוקת שבורה, וכך גם מי שבאמת זקוק לכסף - לא יוכל לקבל אותו. פזרנות יתר עכשיו, יכולה להוביל לרעב בעתיד".

3. להשקיע בתשתיות פיזיות ואנושיות

"צריך לזכור שכל שקל שהממשלה מוציאה היום הוא הלוואה שאנחנו והילדים והנכדים שלנו נחזיר בעתיד. השקעה בתשתיות תחבורה, תקשורת והכשרה מקצועית תסייע למשבר בטווח המיידי; צריך השקעות שייצרו משק עם תשתיות פיזיות ואנושיות טובות יותר ליום שאחרי המשבר.

"היכולת של הממשלה לקחת עוד ועוד הלוואות כדי לממן את כל תוכניות הסיוע היא מוגבלת, והיא נטל כבד על העתיד. צריך להתייחס לכסף הציבורי הזה שאין לממשלה בזהירות רבה, כדי שלא נגיע למצב שבו למי שבאמת צריך - אין מה לאכול".

4. להפחית ארנונה לעסקים

"משבר הוא הזדמנות לבצע רפורמות, שיסייעו מיידית. הדבר הקריטי ביותר לצמיחה כלכלית ויציאה ממשבר הוא יוזמה של בעלי עסקים. הם הנכס של הכלכלה, וכיום הם ניצבים מול שורה ארוכה של כללי רגולציה וביורוקרטיה בלתי נסבלים. יש דברים מיותרים שצריך לבטל ולהקל בהם. למשל, הארנונה לעסקים בישראל היא גבוהה מאוד, והיא צריכה לרדת.

"גם מערכת המס מסורבלת. צריך לבטל פטורים - למשל את מע"מ אפס על פירות וירקות, ומע"מ אפס על שירותי תיירות ובאילת, ובמקביל להוריד את שיעור המס. גם אם באופן זמני נטל המס על העשירון העליון יעלה, כתוצאה מביטול פטורים, זה לא נורא. אבל זה חייב להיות זמני".