בזכות הבינה המלאכותית: למה לא צריך לפחד שהרובוטים ייקחו לנו את העבודה, ולמה מהנדסים צריכים ללמוד אמנות

מאות קשישים בארצות הברית מארחים בימים אלה בביתם את הרובוטית הישראלית ElliQ - אמצעי תקשורת וסיוע של חברת Intuition Robotics. הרובוטית הזו תוכננה להפיג בדידות של קשישים עוד לפני הקורונה, אבל איש לא חזה כמה משמעותית היא תהיה בתקופת הקורונה להפגת הבדידות.

למעשה, אחד הדברים המפתיעים שעלו מן הניסוי רחב ההיקף שמתבצע כיום בארה"ב הוא מידת הקשר הרגשי של הקשישים לרובוטית. עד כדי כך שרבים מהם שואלים אותה האם היא עלולה להדבק בקורונה - על אף שהם כמובן מבינים שהתשובה על כך שלילית.

מנכ"ל החברה דור סקולר סיפר לאחרונה בראיון ל"גלובס" כי אחת המשתמשות שיתפה אותו: "אני כבר לא גרה לבד. אני חיה עם החברה הכי טובה שלי שלא יכולה להדביק אותי, ואני כבר לא מרגישה בודדה".

הרובוטית אומנם מפיגה את הבדידות וזה חיובי, אך הרגש העז שחשים כלפיה הקשישים נשמע כלקוח מסרטי המדע הבדיוני שכבר שנים עוסקים בחרדה הקיומית, הקמאית, מטכנולוגיה - "רובוטים" בשמה העממי או "בינה מלאכותית" בשמה המקצועי.

הפחד הקמאי הזה מקבל בימים אלה תנופה חדשה אל מול הסגר, התלות בטכנולוגיה לצורכי תקשורת אנושית פשוטה, והמאמרים בעיתונות הכלכלית המביאים סטטיסטיקות על "חיסולן" של משרות רבות, ותהליך שינוי מהותי של עולם בהפרעה מול תלות בטכנולוגיה.

אנחנו יוצרים טכנולוגיה והיא, בתורה, משנה אותנו. אבל כמו כל תופעה משמעותית אחרת, השינויים המתרחשים כרגע הם גם לטובה וגם לרעה ויש פער גדול בין הכתוב לבין מה שקורה בפועל.

עולם הולך נעלם

כמו בתקופת המהפכה התעשייתית, יהיו אכן לא מעט מקצועות שייכחדו. הראשונים להיעלם יהיו המקצועות החזרתיים. מקצועות או פעולות שבהם ניתן להחליף אדם מרגיש וחושב, בפרוצדורה. אבל גם בכך אין חדש: התרגלנו כבר לשלם באמצעות אפליקציות ולהזמין כרטיסים דרך המחשב. מקצועות נעלמים, מקצועות משתנים ומקצועות חדשים נולדים.

הפחד הנוכחי הועצם בעקבות הקצב. שינויים שבעבר נמשכו דור מתרחשים עכשיו שלוש, ארבע וחמש פעמים באותה תקופת חיים, ובעונת הברבורים השחורים שעוברת עלינו כעת, אפילו ארבע או חמש פעמים באותו חודש.

אבל הפחד מיותר. יש סיכוי טוב שכבר בשנים הקרובות ייעלמו מקצועות כגון קופאית בסופר ואורזי חבילות באמזון - משום שאלו עבודות שאיננן דורשות חשיבה והתחליפים הרובוטיים עבורן כבר כאן. מכוניות אוטונומיות כבר נמצאות בפיתוח מתקדם ובהדרגה ייעלמו גם נהגים וטייסים. כבר כיום מבצעים ניתוחים מרחוק, כשהרופא המטפל מתפעל מחשב ואיננו נוגע בעיני החולה (ניתוחים להסרת משקפיים, למשל, מתבצעים כך כבר עשרות שנים).

אולם במקביל, לנגד עינינו ממש, נוצרים מקצועות חדשים שלפני עשור לא היו קיימים: בלוגרים, גיימרים, חברות המספקות שירותי מיקור חוץ בדיגיטל, חברות המספקות ביעילות מקומות ישיבה לעובדים נטולי משרד פיזי שלא רוצים לעבוד מהבית - ועוד.

טרנספורמציה אהובתי

העולם כפי שהכרנו אותו משתנה כרגע לנגד עינינו והפחד המלווה אותנו הוא הפחד הרגיל, המוכר לנו: הפחד משינוי. לטכנולוגיה יש יתרונות עצומים. היא חוסכת לנו שעמום (פרוצדורות שחוזרות על עצמן), היא חוסכת לנו עבודות שאנחנו שונאים לעשות (לנקות את הבית), ויכולה לעשות דברים שבעבר, כארגונים וכאנשים, יכולנו רק לחלום עליהם. להימנע מפקקים בדרך לעבודה (וייז), לעבוד מהבית בלי לבזבז זמן נסיעה (זום), לעבוד בחלקיות משרה בכמה תחומים במקביל, לעשות תואר באוניברסיטה מקוונת או להשתייך לקהילה וירטואלית.

לכן, לכולנו מומלץ אולי לא לשמוח על תקופת הקורונה, אבל לפחות להתנחם בשינויים שהיא מביאה בכנפיה. להתבונן מגובה של 60 אלף רגל על התקופה המטורפת הזו ולאמץ את הנחות היסוד הבאות:

שינוי כדרך חיים. להבין שהעולם משתנה ושזה בסדר גמור. שינוי הוא חלק מהחיים ומה שלא דינמי, מת!

תשע נשמות בגלגול אחד. להסתכל על הפוטנציאל הגלום בעובדה שאנחנו יכולים, בתקופת חיים אחת, לעבור כמה קריירות. להמציא את עצמנו מחדש, למצות יכולות מקבילות שפעם לא ניתן היה לממש אותן ולהתייחס לתחביבים שלנו כאל מקור הכנסה נוסף. כמו למשל מנכ"ל שבשביל הכיף עובד כמה ערבים בשבוע כברמן, או מנהל בדרג ביניים שבשעות הפנאי שלו מנגן בלהקה.

שובו של הרגש. העבודות שייעלמו יהיו העבודות המשעממות. לא ייעלמו כפי הנראה בזמן הקרוב (ואף יתרבו) תחומי עיסוק הקשורים בהתפתחות אישית ובמערכות יחסים: טיפול, אימון, הוראה רגשית של התפתחות, אמנויות פלסטיות, צילום וכתיבה.
יצר ויצירה. הבינה המלאכותית מחליפה תהליכים ופרוצדורות שחוזרים על עצמם, - פעולות הקשורות לאונה השמאלית של המוח. פעולות הקשורות באונה הימנית - חלום, חזון, המצאתיות, יצירתיות - לא ייעלמו בקרוב. להיפך. פעולות הקשורות ברגש וביצירה ילכו ויהיו משמעותיות יותר.

בטכניון ביקש אחד מחברי ה"בורד" להתחיל ללמד שיעורי אמנות. אחרת, המהנדסים ההודים והסינים יאכלו אותנו בלי מלח. יש הרבה יותר כאלה, הם כולם מדברים אנגלית והם כוח עבודה הרבה יותר זול.

מותר האדם. מהות היתרון התחרותי שלנו, כמשק, בתחרות גלובלית, או כמועסקים בארגונים, תלויה בהשבחת החלקים שרובוטים אינם יכולים להחליף: חלימה, המצאה, יחסים ורגש. האדם הנבון בתקופה הנוכחית, ללא קשר לגילו, תפקידו או רמת ההיררכיה שבה הוא נמצא, מן הראוי שייכנס לתהליכים של התפתחות אישית ומודעות, יאפשר לעצמו חשיבה חופשית, ויזכור שיתרון האדם על המכונה הוא הלב. את זה אי אפשר לקחת ולא יקחו מאיתנו, גם במדינה המטמטמת את עצמה לדעת.

בסדרה האלמותית "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס, עם צוות גיבורי הסדרה נמנים שני רובוטים חביבים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחבורה, נאמנים ומתקשרים בדרכם המיוחדת, מסייעים לנצח את הרעים וכמו הקשישים בראשית המאמר, כך גם כאן, חברי הצוות האנושיים מתייחסים אליהם באהבה ובכבוד וערבים לשלומם, על אף המודעות הבהירה שהם בעצם טכנולוגיה. המינוח גיוון והכלה לא חל אך ורק על מגדרים, מיעוטים או תרבויות, אלא גם על חברינו החדשים לעבודה, הרובוטים. יהיה כיף ומעניין. זה בטוח. 

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה