ללמדנו מה עומד לקרות השבוע בפוליטיקה האמריקאית באו שני חיוויים מן הבית הלבן בשבת בבוקר: התקפה על יושרתה של הרשות הממשלתית המפקחת על תרופות - והתקפה על יראת-השמיים של המפלגה הדמוקרטית.
הנשיא דונלד טראמפ נאבק על חייו הפוליטיים. גם מבלי להניח שהבחירות הוכרעו, גם מבלי לקבל כפשוטם את כל סקרי דעת הקהל, ברור שטראמפ נדחק אל הקיר.
אנשים אינם חייבים לאמץ כל לקח היסטורי, אבל אפשר להשתמש בנסיון העבר לתועלת ההבנה של ההווה. זה פחות או יותר הזמן במערכת בחירות אמריקאית להתחיל להפוך את הגלגל. מועמד המקווה להיחלץ מעמדה של פיגור ניכר צריך להתחיל את ההיחלצות עכשיו.
הפעם האחרונה שבה משהו מעין זה קרה היתה ב-1988, כאשר ג'ורג' בוש האב מחק פיגור של 12% בסקרים בסוף אוגוסט, תחילת ספטמבר, וניצח בקלות בבוא הסתיו. התאוששותו התחילה בוועידת המפלגה הרפובליקאית.
"אומה אחת תחת אלוהים"
ביום ב' השבוע נפתחת ועידת הרפובליקאים. כמקובל בפוליטיקה האמריקאית, מפלגת האופוזיציה עורכת את ועידתה תחילה, מפלגת השלטון באה אחריה. הוועידה הדמוקרטית, וירטואלית רובה ככולה, ננעלה בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע שעבר. לוח הזמנים הזה מעניק יתרון לא מבוטל לרפובליקאים: הם יכולים להגיב על הוועידה הדמוקרטית.
הנשיא התחיל בשבת בבוקר. הוא צייץ אל 85 מיליון עוקביו, "הדמוקרטים הוציאו את המילה אלוהים (כך במקור, י"ק) משבועת האמונים לדגל בוועידת המפלגה הדמוקרטית. תחילה חשבתי שזו הייתה שגיאה, אבל זו לא הייתה. זה נעשה בכוונה. זיכרו-נא, נוצרים אוונגליסטים, וכולם (כך המקור), משם הם באים, זהו זה. הצביעו ב-3 בנובמבר!".
שום איפיון לא יעשה צדק לציוץ הזה חוץ משקר גס. עשרות מיליונים צפו בוועידה הדמוקרטית. היא מוקלטת ונגישה. כה קל לחזור ולצפות ברגעי הפתיחה שלה, ולראות שלא היו דברים מעולם. שבועת האמונים לדגל, המדוקלמת בבתי ספר, במוסדות ציבור, באיצטדיוני ספורט, במאורעות פומביים דוקלמה גם בוועידה הדמוקרטית, ככתבה וכלשונה: "אני נשבעת אמונים לדגלה של ארה"ב ולרפובליקה שבה הוא מתנוסס, אומה אחת תחת אלוהים, שלמה, עם חירות וצדק לכול". המלים האלה בקעו מפי כל הנשבעים בוועידה, ובמיוחד מפי המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'וזף ביידן.
ג'ו ביידן / צילום: Rogelio V. Solis, AP
מבוקשים: אוונגליסטים ב-3 בנובמבר
מה הביא את נשיא ארה"ב להשמיע שקר, הניתן להפרכה כה קלה? אין מנוס מלהשיב על השאלה הזו באמצעות איפיון הפתולוגיות של אישיותו: סילופים של עובדות מציינים את הקריירה הפוליטית שלו מיומה הראשון. זה האיש שהתחיל את טיפוסו אל הפוליטיקה הנשיאותית באמצעות הפצת השקר, שברק אובמה לא נולד בארה"ב, ולכן נשיאותו אינה לגיטימית (מפני שהחוקה מחייבת נשיא להיוולד על אדמת אמריקה).
עוד לפני שהסילוף האחרון נפלט מפיו בשבת, אחד המנהיגים הבולטים ביותר של הימין הנוצרי בארה"ב, כוהן הדת האוונגליסטי פרנקלין גרהם, צייץ תלונה מתחסדת על "חסרונו של אלוהים" בוועידה הדמוקרטית. "אינני מאמין ששעותיה היפות של אמריקה יהיו לפנינו אם אלוהים יוצא מן הממשלה ומחיי הציבור".
גרהם הוא תומך נלהב של טראמפ. אין פלא שהנשיא מיהר לאמץ את נוסחת גרהם, אף כי גרהם עצמו דיבר רק בהכללה.
טראמפ תלוי לחלוטין בשיעור הצבעה גבוה מאוד בין האוונגליסטים, שהם חברי כנסיות פרוטסטנטיות שמרניות, המתנגדים בכל התוקף להפלות מלאכותיות, לנישואים חד-מיניים ולליברליזציה חברתית. לפי גאלופ, בערך 40% של האמריקאים מזהים את עצמם כאוונגליסטים, או "נוצרים שנולדו מחדש" (מקבילה, פחות או יותר, של חזרה בתשובה ביהדות). יש ריכוזים גדולים שלהם במדינות במערב התיכון ובדרום, שבהן הפרשי הניצחון ביום הבחירות עשויים להיות קטנטנים.
סקרים בחודשים האחרונים הראו שרוב גדול של האוונגליסטים מוסיפים לתמוך בטראמפ, אבל חל כירסום מסוים גם אצלם. על פי מרכז פיו (www.pewresearch.org), שיעור האוונגליסטים התומכים בטראמפ בהתלהבות פחת בתחילת הקיץ מ-67% ל-59%. זה עשוי להיות הפרש תבוסה בשבילו. נראה בעליל שגם הוא, גם יועצו הרוחני גרהם, מוכנים להקריב עובדות על מזבח הניצחון.
התקפתו של טראמפ על הרשות לפיקוח על תרופות (FDA) היתה חמורה יותר, מפני שהרחיקה הרבה מעבר לרטוריקה. "המדינה העמוקה" (דיפ-סטייט"), הוא צייץ אתמול בבוקר, "או מי שלא יהיו ב-FDA, מקשים מאוד על חברות תרופות לגייס אנשים כדי לבחון את חיסוניהן ואת אמצעי-הריפוי שלהן. ברור שהם מקווים לדחות את התשובה עד אחרי 3 בנובמבר", זאת אומרת יום הבחירות.
"המדינה העמוקה" עומדת ביסוד תיאוריית הקונספירציה של טראמפ על שליטה דמוקרטית בממשלה באמצעות בעלי ברית מקרב הבירוקרטיה. לטענתו, הם מערימים מכשולים על כל נסיונותיו לשנות את סדרי המשילות. על "המדינה העמוקה" הוא חוזר ומטיל את האשמה לכל צרותיו, כולל חקירת קשריו עם רוסיה ונסיונו לגייס את אוקראינה נגד ג'ו ביידן, שהוליך למשפט הדחתו הכושל בסנאט.
זה חודשים שטראמפ מחשיד את מניעיהם של מדעני הממשלה ויועציה הרפואיים. אבל החשדת התהליך המדעי של אישור חיסון היא חידוש, אפילו אצל טראמפ. הוא כנראה מתקנא בקלות שבה ולדימיר פוטין עקף את סדרי הרפואה ברוסיה, והורה על התחלת ייצור של חיסון שבקרתו לא הושלמה.
"זו לא מפלגה, זו כת"
השבוע נודע, שהוועידה תהיה טבועה לחלוטין בחותמו האישי של הנשיא. בעוד שוועידות קודמות שמעו את הנשיא, או את המועמד לנשיאות, נואם פעם אחת ויחידה, בלילה האחרון, הפעם טראמפ מתכוון לנאום בכל אחד מארבעת הערבים. "זו לא מפלגה, זו כת", הגיב ביל קריסטול, עיתונאי והוגה דעות של הימין, שנעשה מבקר קולני של טראמפ. בנאום לילי לאומה, טראמפ יזהיר אל נכון מפני תוהו-ובוהו והתמוטטות של הכלכלה ושל החוק-והסדר אם הדמוקרטים יעלו לשלטון.
טראמפ כנראה כבר הכריע לטובת ניצחון-בלי-רוב. הוא מוותר על הניסיון להרחיב את מעגל תומכיו מ-2016, והוא מהמר על שמירת 46% שהנחילו לו את הנשיאות. להילרי קלינטון היו 48%, אבל התפלגות הקולות לא היתה שווה: לדמוקרטים היו עודפים גדולים בחוף המערבי ובצפון החוף המזרחי, וחסרו להם קולות במדינות קריטיות במערב התיכון.
קלינטון קיבלה 3 מיליון קולות יותר. יש הטוענים שטראמפ יוכל לחזור ולהיבחר גם אם יפסיד במניין הקולות הכללי בהפרש של עד תשעה מיליון קולות. קשה להבין, קשה להאמין, אבל אלה פלאי שיטת הבחירות של ארה"ב, למפסיד-שיר-מזמור.
ביקורת מעניינת על הוועידה הדמוקרטית באה מפי דייוויד ברוקס, בעל טור ימני מתון, אנטי-טראמפיסט, ב"ניו יורק טיימס". הוא אומר, כי הדמוקרטים חזרו על טעותם הגדולה מ-2016: הם לא הצליחו לפתח מסר, שידבר אל לבם של כחולי-הצווארון הלבנים באזורי התעשיה המקרטעים של מדינות המערב התיכון. אוצר המלים של הדמוקרטים, דימוייהם, סגנונם, טכניקת המסירה של בשורותיהם מחמיצים את הציבור הזה מעיקרו.
נראה שביקורתו של ברוקס אינה מביאה בחשבון די הצורך את הנכס העיקרי של הדמוקרטים כלפי הציבור הזה: ג'ו ביידן עצמו. ביידן גדל בעיר תעשייה במערב התיכון, אביו היה פועל כפיים, הוא מדבר ונשמע כאחד המערב-תיכוניים, והוא חוזר ומטעים את הייחוס הזה. אבל השאלה היא אם ביידן עצמו יספיק.
בובה סנילית, או סבא מלא חמלה?
הוועידה הרפובליקאית תטווח את ביידן ללא רחם, גם על בסיס אישי וגם על בסיס פוליטי. טראמפ לועג למה שהוא מתאר כשקיעה קוגנטיבית של ביידן, זאת אומרת, בלשון בוטה יותר, סניליות. ייתכן מאוד שהוא הפריז כאן שלא בטובתו, מפני שרמיזות הסניליות עזרו "להנמיך את רף ההצלחה" של ביידן, כפי שאומרים הפרשנים בארה"ב. כביכול, המועמד הדמוקרטי לא היה צריך אלא לקרוא את נאומו בהצלחה מן הטלפרומפטר, כדי לעמוד במבחן.
ביידן עשה חיל מיוחד בוועידה בעניין אחר, שהוצג יפה בשורה של קטעי וידיאו: חמימותו האנושית, האמפתיה שלו כלפי חלשים, ייסוריו האישיים (אשתו הראשונה ובתו נהרגו בתאונת דרכים; בנו בכורו מת מסרטן). דמעות נקוו בהרבה זוגות עיניים, כאשר ילד מגמגם בן 13 סיפר על פגישתו עם ביידן. סגן הנשיא לשעבר עצמו גימגם בילדותו.
בענייני אמפתיה, לדונלד טראמפ אין כל סיכוי. אבל הוא יחזור ויטען, במישרים או באמצעות שליח, שביידן אינו אלא "בובה" בידי מפעיליו מן "השמאל הרדיקלי", הרוצים
"לפרק את המשטרה, לפתוח לרווחה את הגבולות, להטיל מסים". זה עניינו של ההימור: האם זה יספיק כדי להשאיר לצידו את 46%? מקצת מן התשובה נדע אל-נכון בעוד שבוע.
כתבות
ני"ע
