ראש הממשלה בנימין נתניהו ושגריר ארה"ב דיוויד פרידמן חתמו היום (ד'), בטקס חגיגי שנערך באוניברסיטת אריאל, על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בין ישראל לארה"ב, שיאפשר לראשונה העברת תקציבי מחקר ופיתוח למכונים ואוניברסיטאות ביהודה ושומרון. "אנחנו מחילים היום את הסכם המדע בין ישראל לארה"ב על אזור יהודה ושומרון ורמת הגולן. זה שינוי אדיר. זה ניצחון על כל הארגונים והמדינות שמחרימים את יהודה ושומרון", אמר נתניהו.
ההסכמים הקודמים עליהם חתמה ישראל מול ארה"ב בשנת 72' לא כללו את האפשרות להשקיע במחקר ופיתוח מעבר לקו הירוק, היום בעקבות שנתיים של עבודה מול הממשל האמריקאי - נחתמו ההסכמים שיסירו הלכה למעשה את החרם האמריקאי האקדמי על יהודה ושומרון. בהודעה ששלחה השגרירות האמריקאית לאחר הטקס נכתב כי "הגבלות גיאוגרפיות אלה אינן עולות עוד עולה בקנה אחד עם מדיניות ארה"ב ולאחר ההכרה בירושלים כבירת ישראל, ההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן" וכן הלאה .
ההסכם החדש ישים את שטחי יהודה ושומרון ורמת הגולן על מפת ההשקעות של ממשלת ארה"ב בכך שביטל את סעיף טריטוריאלי שנכלל בהסכמים הקודמים. הסעיף הטריטוריאלי שבוטל היה קיים בבסיסן של שלוש קרנות המחקר בין ישראל לארה"ב - BSF, BIRD, BARD - שהוקמו בשנות השבעים, וירחיב עתה את שיתופי הפעולה המחקריים עם כל האוניברסיטאות וגופי המחקר האקדמיים הישראליים, גם ליהודה ושומרון ורמת הגולן.
עד כה הושקעו דרך הקרנות למעלה מ 1.4 מיליארד דולר במחקר משותף בין מוסדות ישראלים ואמריקאים. קרן Bard מתמחה בעיקר בתחום החקלאות, ואילו קרן BSF היא קרן מחקרים שמממנת מחקרים מדעיים משותפים, כאשר מקור המימון הוא הריבית המתקבלת מ-"קרן בסיס" בהיקף של 100 מיליון דולר.
קרן בירד, הקרן הדו לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב הוקמה ב-1976 ונועדה לעודד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומים טכנולוגיים שונים. קרן בירד משקיעה ללא קבלת אחזקות בחברה אלא תמורת תמלוגים עתידיים, שחוזרים לקופת הקרן בכדי לממן השקעות עתידיות. כך למשל הודיעה הקרן הקיץ על השקעה בהיקף של כ-8 מיליון דולר בעשרה פרויקטים משותפים לישראל ולארה"ב. כיום מתעניינת הקרן בתחומים כמו אבטחת סייבר, למידת מכונה, תקשורת מתקדמת ואלחוטית, טכנולוגיות יצור מתקדמות, פיתוחים בתחום הבריאות, תחבורה חכמה ואנרגיה חכמה ומתכלה.
השגריר פרידמן נאם בטקס ובירך על חתימת ההסכמים ואמר "לפני יותר משנה פעלתי להביא לשינוי של אותם הסכמים מדעיים. חשבנו שזה ייקח כמה שבועות, אבל זה לקח קצת יותר זמן ואני שמח לספר שהשגנו את כל האישורים שרצינו. נחתום על אישור שיאפשר את המימון של שיתוף פעולה מדעי מעבר לקו הירוק. זו עוד הוכחה לקשר בין שתי המדינות".
השר אופיר אקוניס עבד שנתיים על הכנת ההסכמים
בשנתיים האחרונות עבד על הכנת ההסכמים מול הממשל האמריקאי השר אקוניס. במרץ 2019 המריא לארה"ב יחד עם נתניהו במשלחת שבה הכיר הנשיא טראמפ בריבונות הישראלית על הגולן, באותו זמן נפגש אקוניס עם מזכיר הנשיא האמריקאי לענייני מדע, קלווין דרוגמאייר, בבית הלבן וביקש ממנו להסיר את המגבלות האמריקאיות על השקעות במדע ביהודה ושומרון. המטרה שהוצבה אז הייתה לאפשר השקעות אמריקאיות בתקציבי מחקר ופיתוח גם ביהודה ושומרון.
באותה פגישה ביקש אקוניס לתקן את בקשתו של שגריר ישראל בארה"ב דאז יצחק רבין ז"ל ב-72, שחתם מול האמריקאים על השקעה במדע בארץ בגבולות הקו הירוק בלבד, ולמעשה החריג את יו"ש משיתוף פעולה עתידי עם חוקרים וקרנות בארה"ב. מי שנפגעו באופן קבוע מאותו הסכם עד היום היו אוניברסיטת אריאל, מו"פ יו"ש ומכון שמיר שבקצרין שחוקריהם מנועים מלשתף פעולה עם עמיתיהם האמריקאים.
נתניהו התייחס בטקס למלחמה בקורונה ואמר כי מחר (ה') יוצג מתווה חינוך משופר בקבינט הקורונה. "אני עובד יום ולילה על רכישת חיסונים לאזרחי מדינת ישראל. יש תחרות עולמית מי ישים את ידו על החיסונים קודם לכן, ואנחנו פועלים בשלושה אפיקים: אחת, ייצור עצמי דרך המכון הביולוגי. שתיים, אנחנו פועלים דרך משרד הבריאות מול החברות המובילות בעולם. ושלוש, אני פועל אישית מול מנהיגים מובילים של מדינות בעולם, החל מסגן הנשיא פנס שאחראי על הטיפול בקורונה בארה"ב, עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וגם עם מנהיגי אירופה שאיתם אני משוחח כמעט מדי יום".
עוד הוסיף נתניהו כי "אנחנו באריאל, באוניברסיטה באריאל, ושלושה אנשים שאני מבקש להזכיר גם כן, את רון נחמן ז"ל, שבחזון ומחויבות נפלאים בנה את העיר הזאת, את יגאל כהן אורגד, שבחזון ובמחויבות באמת בלתי נלאים בנה את האוניברסיטה הזאת, ואת ידידי פרופסור משה ארנס שעשה כל שביכולתו להביא לכך שהממשלות בראשותי אכן יממשו את הדבר הזה, והם זכורים לנו כולם בטוב, לא רק בחיבה גדולה אלא גם בהערכה גדולה".
השר יזהר שי אמר במעמד החתימה, כי "היחסים המיוחדים שבין ישראל לארה״ב קיבלו היום חיזוק נוסף ומשמעותי. ממשלות ישראל וארה״ב מחזקות את שיתוף הפעולה ביניהן סביב מחקרים מדעיים ומיזמים טכנולוגיים ומייצרות בכך אינספור הזדמנויות לחוקרים, למדענים וליזמים שיקימו חברות פורצות דרך על בסיס התוצרים המשותפים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.