המרכז למידע וידע לאומי למערכה בקורונה: איננו יודעים מספיק לגבי הסיבוכים בילדים ולכן עלינו לשמור עליהם

המרכז למידע וידע לאומי למערכה בקורונה, אשר מגיש באופן שוטף ניירות עמדה למשרד הבריאות והביטחון ולממשלה, פרסם היום מסמך המסכם את הידוע לגבי סיבוכי קורונה בילדים. השורה התחתונה היא כי למרות שהסיכון הסטטיסטי לילדים הוא נמוך, ישנם ילדים הנפגעים ישירות מן המחלה, וישנם ילדים שעברו את המחלה לכאורה בקלות, אשר מגיעים מאוחר יותר למרפאות עם סיבוכים שונים שייתכן שנגרמו מן המחלה. המידע הראשוני הזה מעלה את הצורך לשמור על הילדים ככל האפשר מפני הדבקה, תוך שכלול הצרכים האחרים של אוכלוסיית המדינה.

"קשה מאוד לאמוד את השכיחות של התופעות הללו", אומרים החוקרים. "זאת בין היתר בשל תת אבחון, תת מודעות והיעדר מחקר מספק ייעודי לנושא בעולם. כעת מחקר זה נמצא בראשיתו. לעת עתה מסתמן שמדובר בתופעות נדירות", אומרים החוקרים, אך מדגישים כי זה מה שידוע לעת עתה.

לא נעשה מחקר בנושא

הסיבוך המוכר והנחקר ביותר בילדים עד היום, הוא תסמונת דלקתית רב מערכתית (PIMS) המאופיינת בחום ממושך וסימני אי ספיקה של איברים שונים, אשר לעיתים הופכת למחלה מסכנת חיים. שכיחותה לא ברורה, ונעה בין אחד לכמה מאות לבין אחד לכמה אלפי ילדים מאובחנים בקורונה, כאשר אנחנו יודעים שכמות הילדים מתוך כלל מאובחני הקורונה היא נמוכה, ורבים מהלא מאובחנים עוברים את המחלה בקלות או ללא תסמינים כלל. בישראל, דווחו עד היום עשרות בודדות של מקרים של המחלה הזו, שכיחות נמוכה מן המדווח בחו"ל. החוקרים חוששים כי ייתכן שהדבר נובע מתת אבחון של המחלה.

מחלה זו מופיעה, באותם מקרים נדירים, בדרך כלל כארבעה שבועות לאחר ההידבקות בנגיף, אצל ילדים בריאים בגילאי 5-14. רמות החומרה של המחלה שונות, והיא יכולה לכלול תסמינים במערכת הנשימה, העיכול, העצבים, קרום המוח ובמקרים קשים - מעורבות של הלב. ההשלכות ארוכות הטווח אינן ידועות.

כאמור, ישנם כנראה גם סיבוכים מאוחרים יותר. הצטברו דיווחים נוספים על הופעה של מחלות כמו סוכרת ותסמונות נוירולוגיות נוספות. התסמונות הנוירולוגיות הן למשל תסמונת גיאן ברה, Transverse Myelitis או ADEM, שהן מחלות שמופיעות לפעמים גם אחרי זיהומים נגיפיים אחרים. כמו כן מדווח על ילדים שהחלימו מקורונה שממשיכים לדווח על תסמינים דומים לאלה עליהם מדווחים חלק מן המבוגרים אחרי המחלה כמו עייפות, קשיי ריכוז, קשיי נשימה וכאבים. כמו כן דווחו מקרים של קרישי דם קטנים בגוף הילדים, אשר סיכנו אותם בסוכרת או בפגיעה כלייתית.

עד כה פורסמו רק מספר מקרים כאלה בספרות המחקרית, ולא ניתן לומר כי נעשה בנושא מחקר של ממש. ברוב המקרים בהם דווחו סיבוכים מאוחרים וגם מחלות סוערות ומסוכנות, מדובר היה בילדים בריאים לפני כן. כלומר, לא ניתן לסמן קבוצת סיכון של ילדים לשם הגנה עליה מתופעות אלה.

"אף שנראה שהתופעות הן נדירות, המידע הוא חלקי וראשוני והמחלה היא חדשה. לכן מתוך עקרון הזהירות המונעת, יש לפעול לצמצום התחלואה בקרב כל שכבות הגיל בארץ, לרבות בקרב ילדים, בכפוף לשיקולים נוספים", אומרים כותבי הדו"ח. כמו כן, הם ממליצים להגביר את מודעות הצוותים הרפואיים בקהילה לדיווחים אפשריים לגבי סיבוכים מאוחרים, וכן ליצור מעקב אחר ילדים מחלימים, כדי לאמוד את חומרת התופעה.