החברות פייזר ומודרנה גנבו השבוע את ההצגה בתחום חדשות הקורונה (Covid-19), עם פרסום התוצאות הראשונות מניסוי מתקדם בחיסון לקורונה שבחן את ההשפעה של החיסון בעולם האמיתי. אולם, במקביל לאירוע הזה, חלו גם התקדמויות מעניינות בחיפוש אחר תרופות למחלה. אלה עדיין מעניינות, משום שייתכן וידרשו אפילו שנים עד לייצור מנות חיסון בכמות שאכן תהפוך את המגפה הזו להיסטוריה. כמו כן ייתכן ויופיעו בעיות לא צפויות בחיסון, מבחינת בטיחות או יעילות, ייתכן כי יהיו מספיק סרבני חיסון כדי לאפשר למגפה להמשיך להשתולל, וגם בתרחיש האופטימי ביותר, החיסון בוודאי לא יהיה 100% יעיל. כלומר בטווח הנראה לעין, ואולי גם לטווח הארוך, תרופות חדשות לקורונה הן עדיין מאוד חשובות.
חברת אלי לילי הודיעה כי ה-FDA העניק אישור חירום לטיפול שלה בקורונה באמצעות נוגדנים המיוצרים במעבדה. טיפול זה, הדומה לטיפול של חברת ריג'נרון שקיבל נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ, נכשל בטיפול בחולים קשים, אך נראה מבטיח בטיפול בחולים בשלבים המוקדמים של המחלה. תופעות הלוואי של התרופה שתועדו בניסוי כללו סחרחורת, כאב ראש ובחילה.
על פי אתר NPR, התרופה אושרה עבור אנשים עם קורונה במצב התחלתי, אשר עלולים להתדרדר לאשפוז, לאחר שניסוי שערכה החברה הראה כי התרופה יכולה להפחית את שיעור האשפוזים בקרב החולים הללו. אולם, רוב החולים במצב זה ממילא לא מגיעים לבית החולים, והתרופה היא יקרה, מסובכת לייצור וצריכה להינתן בעירוי לווריד. לכן הוחלט בינתיים לתת אותה רק לחולי קורונה במצב התחלתי, אשר שכלול כל גורמי הסיכון שלהם מעיד כי יש להם סיכון גבוה להגיע בסופו של דבר לבית החולים.
כרגע לא ברור היכן יקבלו חולי הקורונה את העירוי, כי אלה מטופלים שעדיף בשבילם ובשביל הציבור לא להכניס אותם לבית חולים אם לא חייבים, ולעומת זאת יהיה מסובך להפיק עבורם מערך טיפול ביתי. ייתכן שהפתרון יהיה הקמה או השמשה של קליניקות מיוחדות מחוץ לבתי החולים, רק לצורך זה, בעיקר במדינות בהן מספר חולי הקורונה גבוה ביחס לזמינות בתי החולים.
כאמור, התרופה מורכבת לייצור. חברת אלי לילי מסרה כי היא תייצר עד מיליון מנות של התרופה עד סוף השנה (בהשוואה ל-50 מיליון מנות חיסון שיכולה ליצר פייזר). ארה"ב שריינה בינתיים 300,000. כך שהמוצר צפוי להיות במחסור עולמי בשלב הראשון. אם חיסון מוצלח אכן יהפוך זמין בקרוב, ייתכן והדבר ישפיע על כמה יהיה כדאי לחברת אלי לילי להגדיל במהירות את כושר הייצור.
בינתיים, במכון קרולינסקה בשוודיה, ניסוי ראשוני שנערך ב-82 חולים בקורונה במצב בינוני עד קשה, הראה כי התרופה Barcitinib Olumiant, גם היא מבית אלי לילי, מפחיתה את הסיכון לתמותה ב-71%. חברי הקבוצה קיבלו את הטיפול בנוסף לטיפול הרגיל, ומצבם השווה לקבוצה דומה של חולים שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד. החולים היו ברובם מבוגרים, וגילם הממוצע 81. למרות הגיל, תופעות הלוואי היו מעטות לעומת התופעות שניתן לראות בטיפול ממושך בתרופה זו, לשימוש המקורי שלה. ניסוי קודם באותה התרופה הראה כי היא מפחיתה עומס ויראלי ואת הדלקתיות המאפיינת את מחלת הקורונה.
ובהתפתחות מפתיעה עוד יותר, תרופה שמיועדת במקור לטיפול בחרדה ותסמונת טורדנית כפייתית, נמצאה בניסוי ראשוני כבעלת פוטנציאל למניעת החמרה בחולי קורונה לא מאושפזים, כמו אלה בהם מעוניינת אלי לילי לטפל באמצעות הנוגדנים שכבר קיבלו את אישור החירום.
הניסוי פורסם בכתב העת הוערך JAMA, וכלל 152 מטופלים שחולקו לקבוצת ניסוי וביקורת. 80 מהם קיבלו את התרופה Fluvoxamine Luvox והיתר קיבלו פלצבו. אחרי 15 יום, לא חלה החמרה אצל אף אחד מחברי קבוצת הניסוי, וזאת לעומת שישה חולים בקבוצת הביקורת. התוצאות לא היו מובהקות סטטסטית, אך החוקרים טענו כי בהתאם לגודל המדגם ולמיעוט הפרמטרים שנבדקו, גם תוצאות אלה נראות מבטיחות. לפלובוקסמין יש השפעה אנטי דלקתית ידועה, בנוסף להשפעתו נגד דיכאון ו-OCD.
שתי התקופות הללו ייבדקו כעת בניסויים נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.