אולימפיאדת החורף בסין ב-2022 מאיימת להפוך למבחן לתאגידי הענק ומעניקי החסות

המלכוד של חברות הענק הבינלאומיות: שתיקה מצדן על נושאים הקשורים בהפרת זכויות אדם בסין עשויה להרגיז את הצרכנים בעולם • מצד שני, התבטאויות שלהן לגבי הפרות כלפי התנהלות הממשל בהונג קונג או מחנות הריכוז למיעוט האויגורי לדוגמה, עשויות להרגיז את סין ולהוביל לחרמות ועוד

טיבטים מוחים נגד האולימפיאדה בסין. הטבעות מייצגות הפרת זכויות בטייוואן, טיבט, הונג קונג, מונגוליה, ונגד המיעוט האויגורי / צילום: Associated Press, Ashwini Bhati
טיבטים מוחים נגד האולימפיאדה בסין. הטבעות מייצגות הפרת זכויות בטייוואן, טיבט, הונג קונג, מונגוליה, ונגד המיעוט האויגורי / צילום: Associated Press, Ashwini Bhati

בערב של ה-4 בפברואר 2022 אמור להתקיים בבייג'ינג טקס פתיחת אולימפיאדת החורף, הפעם השנייה בתוך 14 שנים שהמשחקים מתרחשים בסין. אבל מה שמוטל על הכף הוא יותר ממדליות. המשחקים ב-2022 מדגישים דילמה העומדת לפתחם של נותני החסויות: האם לשתף פעולה עם משטר דכאני, או לוותר על ההזדמנות הנחוצה לסיבוב באור הזרקורים של הבימה הבינלאומית?

חברות גדולות כבר מחכות להיכנס לעניינים. ויזה וקוקה קולה, וגם כמה עסקים נוספים, יהיו מיוצגים בבייג'ינג כ"שותפות אולימפיות", הרמה הגבוהה ביותר שאפשר לתת בה חסות, הכוללת כמה סבבי משחקים ושמורה למי שרושם את הצ'קים השמנים ביותר ומוכן להשיק את מסעות הפרסום האגרסיביים ביותר במקביל לאירוע. חברת מארס-ריגלי (Mars Wrigley), יצרנית החטיפים, תהיה שם גם היא ותחלק בחינם סניקרס, "השוקולד הרשמי של אולימפיאדת החורף של 2022 ושל אולימפיאדת הנכים".

מה שעשוי היה להיראות כהחלטה קלה - מתן גיבוי לאירוע ספורט פופולרי במדינה שיש בה 1.4 מיליארד צרכנים - עשוי להתגלות כהימור בסיכון גבוה. האולימפיאדה עשויה לסמל את ההתגברות של מגמה שקורית כבר שנים, כשצרכנים, פעילים ומחוקקים במערב מצביעים על מה שהם מגדירים כמחיר האמיתי של שיתוף פעולה עם מדינה שהפרת זכויות אדם מזעזעת תועדה בה בידי עיתונאים ופקידים אמריקאים.

הממשל הסיני רגיש לביקורת

בתקופה בה חברות בינלאומיות נשענות על השוק הסיני יותר מבעבר, הממשלה הפכה לרגישה לכל סימן של ביקורת - ואינה חוששת להטיל מחיר כלכלי כבד על מי שמרגיז אותה מבחינה פוליטית.

כבר היום פעילים שואלים את חברת איירביאנבי (AirBNB), עוד שותפה אולימפית, למה היא מספקת מגורים במדינה שבה המיעוט האויגורי במחוז שינג'יאנג נלקח למחנות ריכוז שם הוא עובד בעבודות פרך ועובר התעללויות אחרות.

איירביאנבי היא אחת מחברות רבות המציגות עצמן כדוגמאות תאגידיות לאחריות חברתית, ומדגישות תוכניות מתנדבים ויוזמות ללא כוונת רווח. הידיעה על האלה הפכו לאחד השיקולים של הלקוחות של חברות אלה בבואם להחליט מה, איך, איפה וכיצד להוציא את כספם. ואולם כשזה מגיע לסין, אומרים פעילים בתחום, נראה שאכפת לחברה פחות.

"אירביאנבי חזקה בנושאים חברתיים, אך סלקטיבית לגבי איזה נושאים חברתיים אלה", אמרה זומרטאי ארקין, מנהלת תוכניות ופעילות ב"קונגרס האויגורי העולמי" - ארגון המוקדש להעלאת תשומת הלב לסבלו של המיעוט הזה.

ביקורת כזו היא סוג של מלכוד 22: היא דורשת תשובות מחברות כמו איירביאנבי - אבל כל תשובה שאפילו מרמזת על כך שקיימים בסין "מחנות ריכוז" של אויגורים עשויה לסכן את עסקיה של החברה בסין. דובר של אירביאנבי סירב להגיב לכתבה.

ספורט ופוליטיקה - תערובת נפיצה

ספורט ופוליטיקה בסין הפכו לתערובת נפיצה בעבר: ב-NBA עדיין נאבקים לקבל גישה מלאה לשוק לאחר שבשנת 2019 מנהל קבוצת "יוסטון רוקטס" צייץ בטוויטר ציוץ התומך בפעילים למען עצמאות בהונג קונג באותה השנה.

התגובה הסינית הקשה לא איחרה לבוא. שידורים בסין של משחקי NBA בוטלו, ועסקאות חסות נקטעו גרמו נזקים לארגון במיליוני דולרים רבים מאוד. רשת טלוויזיה השייכת למדינה החלה לשדר מחדש משחקים של הליגה רק באוקטובר האחרון, כשנה אחרי הציוץ המעליב. מאז האירוע בשנת 2019 שחקנים מרכזיים ומאמנים מילאו פיהם מים או אפילו הביעו תמיכה בסין.

במקרה של ה-NBA וענפי ספורט אחרים, הערה של אדם אחד הפכה את הארגון כולו לרדיואקטיבי, וזה עשוי לשים חברות הקשורות לאולימפיאדה במקום רגיש. הכנסות נייקי, למשל, גדלו ב-24% בסין ברבעון האחרון, לעומת גידול של 1% בצפון אמריקה. מאחורי המכירות נמצאת שרשרת אספקה שמבוססת היטב בסין והיא חיונית לפעולות חברת ההנעלה וביגוד הספורט בכל העולם.

ובכן, מה עשוי לקרות לנותנת חסות של מתחרה באולימפיאדה אם תגיע לבייג'ינג ותדבר בזכות האויגורים?

הדילמה: אולי עדיף פשוט לשתוק

בהתחשב בדרך הפעולה הסינית במקרים כאלה, עדיף אולי לשתוק. בכירים סינים דחו האשמות של הפרת זכויות אדם ותיארו את המחנות כמרכזי הכשרה לתעסוקה. והפעילים מושכים תשומת לב לא רק לאויגורים - קבוצות תמיכה של פעילים בהונג קונג ובטיבט גם הן הפכו את המשחקים להזדמנות להעלות את תשומת הלב למטרות שהם תומכים בהן.

האמנה האולימפית אוסרת על "הפגנות או תעמולה פוליטית, דתית או גזעית" במשחקים האולימפיים, אבל בדצמבר המועצה האולימפית וכן זו של אולימפיאדת הנכים בארה"ב הודיעה כי לא תעניש ספורטאים אמריקאים שישתמשו במשחקים להפגנה פרטית.

ישנם נותני חסות המקווים שהרומנטיקה הבינלאומית של המשחקים תגבר על המציאויות הפוליטיות העגומות. "אנו תומכים מאוד בחזון של האולימפיאדה לבנות עולם טוב יותר באמצעות ספורט", אמרה דוברת של מארס-ריגלי.

אך ישנם גם נושאים לא ידועים שיש לקחת בחשבון. פעולות הענישה הסיניות נגד מפגינים בהונג קונג ב-2019 הטילו חברות אמריקאיות פופולריות ללב הקלחת. מפגינים הפגינו מול חנויות של סטארבקס בהונג קונג, כי האמינו שבעל הזיכיון המקומי בהונג קונג תומך בממשלה הסינית. אפל הסירה אפליקציה שהמפגינים השתמשו בה - בגלל מה שהוגדר בחברה "סיבות של ביטחון הציבור" - והייתה נתונה לביקורת על כך שעזרה לרשויות הסיניות.

מה יהיה אם הפגנות דומות יתרחשו במשחקים ב-2022? או אם סין, שנה לפני שהמשחקים אמורים להתחיל, תבצע צעד תוקפני נגד טייוואן, התפתחות שיש אלה שסוברים שאם תקרה, ארה"ב תהיה חייבת להגיב?

בינתיים, עסקים צמאים לקצת רייטינג לפרסומות. אנשים התקועים בבתיהם הלכו לפלטפורמות כמו נטפליקס, שאין בה פרסומות, והפכו את הסיכויים להשתתף באירוע המשודר בשידור חי מושכות אפילו יותר.

ישנו תקדים שראוי לשקול: המקרה של מסוט אוזיל, שחקן בקבוצת הכדורגל הבריטית ארסנל. בסוף 2019, כתב ברשת חברתית דברים בגנות הכליאה של האויגורים במחנות ריכוז.

המשחק הבא של ארסנל לא שודר בסין - וכשהמשחקים החלו שוב, פרשנים סינים התנהגו כאילו אוזיל לא היה על המגרש. הלוגו והדמות של השחקן אפילו נעלמו מגרסאות סיניות של משחקי וידאו על כדורגל. זה היה רגע "סין 101" של הכדורגל המקצועי, שבו הם למדו על בשרם מהם הגבולות והעקרונות שהממשל הסיני מצפה שיעמדו בו. בהוליווד, כמה סרטים שהרגיזו פקידים סיניים לימדו את כולם להימנע מ"שלוש הט"תים": טיבט, טייוואן וכיכר טייאנמן.

במועצה האולימפית בחרו ב"שטן המוכר"

כאשר המועצה האולימפית הבינלאומית בחרה בבייג'ינג בתור המארחת של המשחקים האולמיפיים לחורף 2022, עמדו בפניה רק אפשרויות שנויות במחלוקת. בשנת 2015, כשנקבע מקום המשחקים ב-2022, אוסלו, קראקוב ושטוקהולם יצאו מהרשימה מהר, ורק מתחרה אחת עמדה מול בייג'ינג: אלמטי, קזחסטאן.

במועצה האולימפית הבינלאומית העדיפו את "השטן המוכר", כך אמרה מנדי מקאון, מנכ"לית international Tibet Network, שארגנה כתיבת מכתב פומבי משותף מטעם יותר מ-180 ארגוני זכויות אדם שביקשו מממשלות להחרים את המשחקים. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר שלא יתמוך בחרם אשר ימנע מספורטאים אמריקאים מלהשתתף.

גם שינוי מיקום אינו בקלפים. "את הנתיב הזה מיצינו; כעת אנו הולכים להתמקד בנותנות החסות התאגידיות", אמרה ארקין. בסופו של דבר, כוחות השוק התלויים במשחקים ב-2022 ובמדינה המארחת אותם אמורים להישאר חזקים בסך הכל. הכסף כידוע מדבר, או במקרה זה - דווקא שותק.