"הפחתת המסים שמציע בנט מנותקת מהמציאות - בלשון המעטה"

"ישראל תהפוך לגן עדן למשפחות עובדות" - כך פתח נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ימינה, את הפוסט שהעלה לפייסבוק במוצאי שבת, בו הכריז על התוכנית הכלכלית שהוא ידרוש ליישם כתנאי לכניסת מפלגת ימינה לממשלה: ״תוכנית סינגפור".

התוכנית - אותה מכנה בנט "התוכנית הכלכלית הנועזת בתולדות ישראל" - כוללת הורדה דרמטית במסים, כינון ממשלה רזה ודיאטה גם במגזר העסקי ויצירת מקומות תעסוקה חדשים.

וכך מפורט בפוסט של בנט: "הורדה דרמטית של 15% במס הכנסה - הנטו שייכנס לבנק בסוף כל חודש יזנק; הורדה דרמטית במס לעסקים מ-23% ל-15% (מס חברות); מעבר לתפיסת 'מצוינות בשירות' - שירות מהיר ומעולה לכל אזרח; הקפאת הוצאות ממשלה - לא מפטרים אף עובד, אך תקן מיותר שפורש לגימלאות לא מוחלף, או עובר למקצוע קצה. מורים, רופאים ואחיות - במקום פקידים; ביטול אינספור משרדים מיותרים כמו 'משרד לקידום קהילתי' ו'משרד לשיתוף-פעולה אזורי'; הצבת יעדים מדידים לכל שר ולכל מנהל בכיר בשירות הציבורי - ותגמול על-פי תוצאות. כמו בהייטק; יצירת 400,000 מקומות עבודה במשכורת טובה באמצעות יצירת ביקוש. עסקים יצטרכו להתחרות על כל עובד>>השכר יזנק".

מיד עם הפרסום הגיעו גם התגובות - מכל הסוגים וגווני הקשת הפוליטית והכלכלית. מהצד של המבקרים עלו, בין היתר, טענות על כך שמדובר בסיסמאות ללא תוכן ולא בתוכנית מובנית, על כך שבנתוני הגירעון הנוכחיים אין שום דרך להוריד מסים ולהפך - תידרש העלאת מס, וכן כי באווירה הפוליטית הקיימת אין כל היתכנות לקבל הסכמה ליישום אף אחד מסעיפי התוכנית. אז מי צודק? מדובר בתוכנית כלכלית מהפכנית או בחלומות לכלכלה אוטופית שלעולם לא יתגשמו? 

"לא מודל בר-קיימא" 

לדברי פרופ' עומר מואב, פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, מוקדם לקרוא לפרסום של בנט "תוכנית", אך מדובר בצעד בכיוון הנכון. "בשלב זה, מה שנפתלי בנט פרסם זה לא משהו שאפשר לכנות תוכנית, אולי יותר חזון. המאפיין הכלכלי המרכזי של סינגפור הוא כלכלה תחרותית, מאוד ידידותית לעסקים (רגולציה קלה וביורוקרטיה ידידותית), ממשלה יעילה, שמצליחה לעשות הרבה מאוד, בפרט חינוך ציבורי מעולה, עם מיסוי מאוד נמוך. אנשים בסינגפור צריכים לעבוד בשביל להתפרנס, ורשת הביטחון הראשונה היא המשפחה והקהילה. רוב הציבור הסינגפורי, לפחות האזרחים (יש שם הרבה מאוד עובדים זרים), נהנה מרווחה גבוהה בזכות הצלחה כלכלית אדירה, ממשלה יעילה ומיסוי נמוך".

המודל הזה, אומר פרופ' מואב, הוא המודל הנכון עבור מדינת ישראל. "המרכיב של מדינת הרווחה 'הנדיבה' פשוט לא מתאים לישראל. הוא לא מודל בר-קיימא במדינה שמעל 30% מהילדים נולדים למשפחות מרובות ילדים".

עוד אומר מואב כי "חובבי הממשלה הגדולה בישראל - ממשלה שממסה בכבדות ושולטת באחוז גבוה של התוצר - תמיד רוצים להגדיל את המיסוי ואת שיעור ההוצאה הממשלתית מהתוצר. להם אני אומר: מוטב ממשלה שגובה מס בהיקף של 20% מהתוצר של סינגפור שהוא כפול מזה של ישראל (לנפש) מאשר ממשלה שגובה מעל 40% מהתוצר של ישראל".

עם זאת, אומר מואב, "חייבים להבין מה הם פרטי התוכנית. במעבר מחזון לתוכנית צריך לראות איך הדברים, לפחות באופן היפותטי, נסגרים. כלומר, שמול הקיצוץ במסים יהיה קיצוץ בהוצאות. וכמובן שגם אם התוכנית ממש מצוינת ולא יוצרת גרעון, יש את השאלה של ההתכנות הפוליטית. האם באמת בקואליציה עם נציגי החרדים והמפלגות הסוציאליסטיות, והכוח של ההסתדרות וארגוני העובדים, ניתן לממש רפורמה כזו. כנראה שלא באופן מלא. ובטח שלא בזמן קצר, אבל אם לא מציגים יעד אז בטח שאי-אפשר להתקרב אליו". 

"הצעה לא אחראית" 

לדברי ד"ר אסף פתיר, מאקרו-כלכלן, "הפחתת המסים שמוצעת בתוכנית היא, בלשון המעטה, מנותקת מהמציאות. ההפחתה המוצעת מיתרגמת להגדלת הגירעון המבני בכ-3 אחוזי תוצר, וזה הרבה מאוד. נטל המס בישראל ממילא נמוך ביחס לממוצע במדינות ה-OECD, והחלק של המסים הישירים דווקא נמוך בישראל, כך שלא ברורה לי ההצדקה לצעד הזה באופן כללי; אבל ספציפית, בהתחשב בחובות שהמדינה נטלה על עצמה בעקבות הקורונה (ובצדק), ההצעה הזאת פשוט לא אחראית".

באשר להצעת בנט להקפאת הוצאות הממשלה, פתיר אומר כי זו לא מתקרבת למימון צמצום כזה בהכנסות, ו"לא ברור עד כמה אפשר לקחת אותה ברצינות". לדבריו, "הגידול באוכלוסייה (כ-1.9% בשנה) לבדו דורש גידול בהוצאות על חינוך, בריאות, שיטור וכיו"ב. הקפאת הוצאות הממשלה משמעותה צמצום מתמשך ברמת השירות שמסופקת לאזרח, בזמן שההוצאה האזרחית בישראל ממילא נמוכה (32.9% מהתוצר בישראל מול 39.4% ממוצע OECD)".

פתיר מוסיף כי "גם הנקודה בדבר 'יצירת 400,000 מקומות עבודה במשכורת טובה באמצעות יצירת ביקוש' היא תמוהה. מאין בדיוק הביקוש הזה מגיע? ומה בדיוק החישוב שהוביל למספר הזה? (למה לא 4 מיליון מקומות עבודה במשכורת טובה?)". 

"התוכנית אפשרית בהחלט" 

לדברי ד"ר אמציה סמקאי, בעל משרד הייעוץ סמקאי אסטרטגיה והיועץ הכלכלי של ימינה, "על-פי המודלים המאקרו כלכליים שבנינו, התוכנית אפשרית בהחלט. התוכנית היא להקפיא את תקציב המדינה לארבע שנים, כאשר הגידול הדרוש במורים, שוטרים ורופאים ימומן באמצעות התייעלות משמעותית בבורות השומן של משרדי הממשלה.

"חישבנו שבהנחה והכנסות המדינה ימשיכו לגדול בקצב של העשור האחרון, בתוך שנים ספורות יחס החוב תוצר יחזור ל-60%, וזו הנחה מאוד שמרנית. ככל הנראה הורדת המסים וחיתוך הרגולציה יזניקו את הצמיחה, כפי שקרה בסינגפור ובמדינות אחרות, ובנוסף הגידול בהכנסה הפנויה יגדיל את הכנסות המדינה ממסי צריכה כגון מע"מ, כך שבסיכומו של דבר בתרחיש הסביר התוכנית אפשרית בהחלט.

"בכל מקרה התוכנית תבוצע בצורה מדורגת עם יד על הדופק, ועדיף להוריד מסים ולהגדיל את הצמיחה מאשר לחלק את אותם סכומים באמצעות תמיכות ודמי אבטלה".