אי לקיחת אחריות והשחיתות הגואה במערכת הפוליטית: הסיבות לעונש הכבד על פאינה קירשנבאום

אחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה מגיעה לקו הסיום עם עונש חסר תקדים למי שהייתה מזוהה המזוהה ביותר עם מפלגת ישראל ביתנו ושימשה כמזכ"לית המפלגה - פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, שנגזרו עליה 10 שנות מאסר  וקנס של 900 אלף שקל. זאת, בגין בגין הרשעתה בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. "קירשנבאום פעלה באופן מושחת ומסואב, לקחה שוחד באופן שיטתי ומתוחכם", קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב.

רמי כהן, שהיה ממייסדי המפלגה ושימש בעבר כמנכ"ל משרד החקלאות נידון לשנתיים וחצי מאסר. את העבירות ביצוע בתקופה שקדמה לתפקידו בשירות המדינה.

 רמי כהן / צילום: תמר מצפי

קירשנבאום הייתה אמונה במהלך כהונתה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של המפלגה בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל. היא הורשעה בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל, באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם. את השוחד קיבלה משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה, בין היתר מהחברה לפיתוח השומרון, המועצה המקומית מגילות, מתנ"ס מטה בנימין ועמותת איילים.

ניצול כוח שלטוני

השופט ירון לוי תיאר בהכרעת הדין כי קירשנבאום ניצלה את כוחה השלטוני ונהגה לדרוש תמורה כספית לשימושה האישי, לצורכי המפלגה ולמקורבים לה, מגורמים שלהם הקצתה כספים קואליציוניים. בשיטה זו נטלה נתח מכספי הציבור שעליהם הייתה אמונה.

עוד נקבע כי הפרשה יצרה גלי נזק היקפי משמעותיים, פגעה בכללי השוויון בחלוקת תקציבי ציבור. זאת, באופן שהוביל להעמקת חוסר האמון הציבורי בנבחרי הציבור, לפגיעה אנושה בשורת עמותות ועסקים שמהם לקחה קירשנבאום שוחד ולפגיעה בתדמית של מפלגת ישראל ביתנו.

"בצע הכסף והשררה הובילוה לסטייה מדרך הישר באופן שזכויותיה הרבות כמשרתת ציבור שתרמה לחברה הישראלית מחווירות לנוכח הרקב המוסרי המשתקף משליחת ידה אל הקופה הציבורית שניתנה לידיה במשמרת", קבע ביהמ"ש.

לא לקחה אחריות

העונש החמור שהוטל על קירשנבאום נובע משילוב נסיבות. הראשונה היא כי מדובר במעשים שבוצעו על תקופה ארוכה, שש שנים, שראשיתם ב-2008 וסופם בפרוץ החקירה בשלהי 2014; ריבוי העבירות שבהן הורשעה; מעמדה הגבוה במפלגה וכסגנית שר; הפגיעה הקשה בשירות הציבור; והעובדה שבחרה שלא לקחת אחריות. השופט לוי ציין כי אם צוברים את העונש שלצד העבירות שבהן הורשעה מגיעים לסכום האסטרונומי של 340 שנות מאסר.

נסיבה נוספת קשורה לזהות השופט. לוי נחשב לשופט מחמיר, הוא ידוע כמי שמטיל עונשים גבוהים, קפדן ולעיתים קרובות רואה עין בעין עם עמדת התביעה, שאכן דרשה 10 שנות מאסר. לכך מצטרפת האווירה הציבורית שבאה לידי ביטוי בהפגנות נגד השחיתות השלטונית. אלו החלו בשל ההחלטה של ראש הממשלה הקודם, ח"כ בנימין נתניהו, שלא לפרוש מתפקידו, למרות שהוגש נגדו כתב אישום חמור בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בעת שכיהן כרה"מ. לכך מצטרפות פרשיית נוספות נגד שרים וח"כים, בהם ח"כ דוד ביטן (הליכוד) שמואשם בפרשית שוחד גדולה וח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע על תקופה שבה היה סגן שר הבריאות.

השופט לוי הבהיר בהחלטתו כי ענישה חמורה והולמת הכרחית וחיונית לקיומה של חברה מתוקנת וחפצת חיים. "יחס סלחני עלול לשדר מסר שבית המשפט מוכן 'לעגל פינות' ככל שמדובר בטוהר המידות של נבחרי ציבור", ציין.

כמו כן, הוסיף ביהמ"ש מסר לציבור: "יידעו האזרחים שומרי החוק ומשלמי המסים שכספם אינו הפקר וכי מנהיג, או כל איש ציבור באשר הוא, שיקהה לבבו וישלח ידו בכספי הציבור, לצרכיו, לצורכי משפחתו, למפלגתו, למקורביו, למעמדו, לטובתו ולתענוגותיו ייענש במלוא חומרת הדין".

ציפייה לעליון

עורכי הדין של קירשנבאום ושל כהן כבר הודיעו כי יגישו ערעור לביהמ"ש עליון. הענישה שנגזרה על קירשנבאום היא מהחמורות שהוטלו בישראל בעבירות שוחד וקיים סיכוי טוב שהעליון יתערב ויפחית את העונש. כך היה בעניינו של דוד גודובסקי, ששימש כראש תחום הארגון בישראל ביתנו, ושהורשע בפרשה. הוא נידון לשבע שנות מאסר והעליון קיצר את עונש בשנה.

עוה"ד גיורא ואורן אדרת שייצגו את קירשנבאום אמרו כי גזר הדין לא מהווה סוף פסוק וכי הם בטוחים שהתוצאה תהיה שונה בסופו של יום. לדבריהם מדובר בענישה אכזרית והיא "מאששת את התחושה של עוינות כלפי קירשנבאום מצד ביהמ"ש". עוד הוסיפו כי "אין אח ורע לענישה כה מחמירה בעבירות מסוג זה, זאת בשעה שעל ההרג בכבישים, האלימות הקשה והפגיעה בגוף ובחיי אדם, הענישה קלה לאין שיעור!". עורכי הדין השוו את הענישה למאסר שהוטל על כרמל מעודה לפני שבוע כאשר נגזרו 9.5 שנות מאסר בגין התעללות קשה בפעוטות חסרי ישע.

האזנות סתר

בפרשה הורשעו גם סטס מיסז'ניקוב, לשעבר שר התיירות מטעם ישראל ביתנו שהורשע בהפרת אמונים נדון ל-15 חודשי מאסר. הוא סיים לרצות את עונשו ב-2019; וטלי קידר, לשעבר עוזרת שר החקלאות, הורשעה בשוחד ונדונה ל-10 חודשי מאסר. על יתר 14 הנאשמים בפרשה מעמותות שונות ועל אשתו של כהן נגזרו עבודות שירות. מרבית הנאשמים חתמו על הסדרי טיעון.

מדובר באחת מחקירות השחיתות הגדולות ביותר שנחקרו על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של המשטרה. נחקרו לא פחות מ-100 חשודים באזהרה, נחתמו ארבעה הסכמי עדי מדינה, נאספו חומרי חקירה בהיקף של 160 ארגזים, נתפסו כ-190 מכשירי טלפון, מחשבים וטאבלטים, נגבו כ-1,100 הודאות וכ-30 אלף שיחות הוקלטו בהאזנות סתר.