הפרויקט בסכנה? המתנגד הגדול למגדלים בכיכר אתרים רוכש את החניון

במכרז שנערך למכירת החניון בכיכר אתרים זכה איש העסקים ספי צביאלי, שישלם 341 מיליון שקל. במכרז התחרו גם עיריית תל אביב-יפו, וחברה בשליטת מתי ומשולם ברונפמן, שבעבר גם קרן JTLV הייתה שותפה בה. קשה להפריז בחשיבות המהלך משום שצביאלי הוביל בשנים האחרונות את ההתנגדות לבניית מגדלים בכיכר.

רקע: חברת JTLV שבבעלות עמיר בירם ויעקב שלום פישר רכשה ב-2017 את חלקו של דובי שיף, הבעלים של מלון מרינה, בחניון שמתחת לכיכר אתרים, ונכנסה לנעליו של המלון בהליך פירוק השיתוף. בהמשך השיגה JTLV הבנות למכירת חלקה של עיריית תל אביב יפו בחניון בתמורה ל-150 מיליון שקל. ביולי 2017 אישרה מועצת העירייה את ההסכם.

בעתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהוגשה ע"י צביאלי, נטען כי אישור מועצת העיר לעסקה היה פסול, מאחר שבפני חברי המועצה לא הוצגו מלוא העובדות ביחס לעסקה, וכי על העירייה חלה חובה לקיים מכרז פומבי למכירת חלקה בחניון, ככל נכס עירוני. לטענת צביאלי, העירייה טענה בפני חברי מועצת העיר כי היא נאלצת למכור את חלקה לחברה JTLV בשל הליך פירוק השיתוף, וכך עקפה למעשה את דיני המכרזים.

בחודש ינואר 2018 קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רחל ברקאי את העתירה וקבעה כי היה נכון למכור את הנכס בהליך של מכרז. לדבריה, "החלטת מועצת העירייה התקבלה על בסיס מידע חסר, ומתעורר חשש כי נגועה היא אף בחוסר סבירות המצדיק את ביטולה. במקרה דנן הקדימה העירייה לרתום הסוסים לפני העגלה, עת ביקשה לקדם הליך של אישור עסקת מכר עוד בטרם התקיים דיון בבית המשפט הדן בהליך פירוק השיתוף בשאלה כיצד יבוצע הליך המכר".

עיריית תל אביב הגישה ערעור על ההחלטה ובו טענה, בין היתר, כי ההחלטה למכור את חלקה בחניון הייתה חוקית וכי מי שהורה על המכירה היה למעשה בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבשנת 2015 דן בבקשת פירוק השותפות שבין העירייה לחברת מרינה (המחזיקה הקודמת בחלקים מן החניון). עוד טענה העירייה כי ההחלטה לבטל את המכירה מתעלמת מהאינטרס הציבורי עליו נלחמה העירייה עם מכירת הזכויות לידיים פרטיות, שתוביל לקידום ושיקום מצב החניון.

אולם, בחודש אוגוסט 2020 אישר בית המשפט העליון את ביטול העסקה וקבע כי "הסכם הפשרה שגיבשו העירייה והיזם במקרה הנדון מנוגד לדין, ועל כן דין הערעור להידחות... חובת עריכת מכרז חלה על רשות מקומית המבקשת למכור את המקרקעין שבבעלותה, וזאת על מנת להגן על האינטרס הציבורי ולהפעיל מנגנון ביקורת מפני מעשים בלתי תקינים בנכסי ציבור". בחודש מאי האחרון התפרסם המכרז למכירת חלקה של עיריית תל אביב בחניון כיכר אתרים (73%) במחיר מינימום של 184.5 מיליון שקל,

פרויקט כיכר אתרים בסכנת ביטול?

קשה מאד להבין מה המשמעות של רכישת החניון ע"י צביאלי. בעבר, אמרו אנשי JTLV שתכנון פרויקט כיכר אתרים נמצא בשלב מתקדם ומכירת החניון לא תשפיע על התוכנית. עוד הם אמרו כי אם החברה לא תזכה במכרז, יתווסף לה שותף. זכייתו של צביאלי, המתנגד התקיף ביותר לפרוייקט המגדלים בכיכר אתרים בהחלט מעמידה בספק את סיכוייו של הפרויקט להתגשם.

מ-jtlv נמסר בתגובה לזכיית צביאלי במכרז כי: "במסגרת הליך התמחרות על הזכויות בחניון אתרים החלטנו לפעול למימוש חלקנו בחניון. נמשיך לפעול לפיתוח ושיפוץ יתר הנכסים במתכונתם הקיימת".

אדריכלית מאירה מור, מעמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", מהפעילות המרכזיות נגד תוכנית הבנייה שקודמה בכיכר אתרים העידה שמדובר ביום מרגש מאוד: "רק ביום חמישי האחרון עשינו כנס על כדי להסביר לציבור איזה עוולה הולכת להיות בכיכר אתרים. ספי היה שם ודיברתי איתו והוא לא אמר לי ולא רמז לי שזה מה שהולך לקרות. אני מאמינה שספי, שהוא בן אדם מאד מיוחד, הולך עד הסוף עם העקרונות שלו, ומוכן לשים על זה הרבה כסף. הוא יעצור את המגדלים האיומים האלה על קו ראשון לים והוא כן יפעל כדי שהתכנון פה יהיה שפוי ונותן יד ומתחשב בציבור".

איש העסקים ספי צביאלי, בשנות הארבעים לחייו, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בפרויקט גן העיר בתל אביב. לאחר שחרורו מהצבא הגיע לארה"ב, לניו יורק והחל לחפש את עצמו. הוא התחיל בעבודות מזדמנות ובסופו של דבר הצליח להקים בית קפה בווילג', בשם אספרנטו, שהיה חביב על הישראלים בעיר. בשלב מסויים, התחיל לבצע השקעות קטנות בנדל"ן, לטווח קצר.

כשאלה עלו יפה, הוא עבר להיקפים גדולים יותר, והפך לבעליהם של כמה מרכזים מסחריים ומעונות סטודנטים בברוקלין. לפני פחות מ-20 שנה חזר צביאלי לארץ והחל לרכוש בתי מלון באזור מרכז תל אביב. לאחרונה, ביצע השקעה משמעותית כשרכש כ-5% מדסק"ש, החולשת על הנכסים המרכזיים של אידיבי: סלקום, נכסים ובניין, גב-ים, אלרון.