האם הגדר הטובה יכולה לחזור לפעול לאור המצב בלבנון?

לבנון נמצאת במצב של פשיטת רגל כלכלית וחוסר במוצרי צריכה, סחורות, דלק והפסקות חשמל במשך רב שעות היום. למעשה, המדינה חזרה אחורה לאורח חיים המאופיין בנסיעה על חמורים, בישול מזון בסיסי על גבי פתיליית גז ואי שימוש במוצרים חשמליים למעט שעות בודדות ביום בשל הפסקות החשמל.

צבא לבנון, המשמש כסמל האומה ואחדותה, הפסיק לפני חודשים רבים להגיש מנת בשר לארוחת הצהרים של חייליו וכעת מציג באמצעי התקשורת שלו (למשל, בדף הטוויטר הרשמי), תשדירים הקוראים לאזרחים לרכוש רבע שעת טיסה במסוק, באמצעות תשלום 150 דולרים במזומן. הולכים ורבים הקולות לעזור ללבנון, בכספים ובמוצרי מזון כדי למנוע קריסה ורעב.

בשלב זה יש לברר, כיצד ישראל יכולה להשתלב במגמה זו. האם המתח הביטחוני מול חיזבאללה, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בימי קרב לאורך הגבול, מבצע צבאי, או מלחמה ממשית, יכול להתחלף במדיניות עזרה כלכלית ובסיסית מצד ישראל לשכנתה? המענה לשאלה זו יכול לבוא מבחינת המקרה ההיסטורי של הקמת הגדר הטובה בין ישראל ללבנון בעקבות מלחמת האזרחים באמצע שנות ה-70.

בשנת 1976, כשנה לאחר פרוץ מלחמת האזרחים ובעקבות קריסת צבא לבנון, בודדו תושבי הכפרים הנוצריים בדרום לבנון ע"י כוחות אש"ף וצבא לבנון הערבי, בראשות גנרל אל-ח'טיב (שפרש מצבא לבנון שהתפורר, עקב היותו מבוסס על יחידות דתיות-עדתיות) ונותקו מן הדרכים המובילות צפונה, לביירות. איום זה, בד בבד עם היות תושבי דרום לבנון חקלאים שיבולם היה צריך להיאסף ולהימכר, הביא אותם לבקש בתחילה עזרה רפואית מישראל ומאוחר יותר, רשות להשתמש בכביש הצפון בכדי לשנע את הסחורה.

השלב הבא היה הקמת מספר נקודות לאורך הגבול, שנקראו "הגדר הטובה". בנקודות אלה שיתפו פעולה צה"ל, המשטרה הצבאית, משמר הגבול ושאר הזרועות הביטחוניות, בד-בבד עם משרדי ממשלה נוספים, דוגמת אגף המכס ומע"מ, אשר נציגיו ובכיריו בתחנת צפת הקרובה, עזרו בהקמת מסופי הכנסת הסחורות והיו הפנים של מדינת ישראל מול הקשרים החדשים עם אזרחי לבנון (הקשרים הראשונים הממוסדים עם אזרחי מדינה ערבית שכנה, עוד לפני השלום עם מצרים).

באוגוסט באותה שנה שלחה ממשלת לבנון לדרום המדינה, את המייג'ור סאעד ח'דאד, לשמירה על ביטחון האזרחים. אזור זה אוחד לכדי רצועה רציפה במבצע ליטאני בשנת 1978 (בעקבות פיגוע האוטובוס והרצח בכביש החוף), הוגדר כ"לבנון החופשית" ודרכו נכנסה ישראל ללבנון במבצע שלום הגליל, בשנת 1982.

צה"ל יישם לפני שנים בודדות מודל דומה בשם "שכנות טובה", אחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011. גם כאן נתנה עזרה רפואית והומניטרית ממפקדה שהוקמה על הגבול. לפי אתר צה"ל המפרט את פעילותה, הובאו אלפי אזרחים לטפול רפואי בישראל, נתנו מאות אלפי ליטרים של דלק לחימום צורכי בישול וכו' וכן עשרות טונות של קמח לאפיה, מאות טונות של מזון וכמויות רבות נוספות של מזון לתינוקות וחיתולים, נעלים ובגדי חורף.

עתה, נשאלת השאלה, האם ישראל יכולה להקים בשנית באזור לבנון את "הגדר הטובה" ומה תהיה תגובת לבנון: ממשלתה, אזרחיה ובייחוד חיזבאללה ותומכי איראן? ראשית, יש לזכור כי הבסיס של אוכלוסייה מאורגנת שפנתה לעזרת ישראל, איננו קיים כבעבר.

המצב כיום אינו כמו בשנות השבעים ולא ניתן לקיים קשר מאורגן וגלוי עם ישראל, בייחוד כאשר תושבי דרום לבנון נתונים לבחינה מדוקדקת של חיזבאללה ותומכיו. עם זאת, המשבר בלבנון חמור, ואזרחיה משוועים לעזרה מכל מי שמוכן לעזור להם. אומנם ישנה שנאה גלויה לישראל, אך כפי שלמדנו לאורך ניסיוננו בלבנון, היחסים שם דינמיים ועוברים שינויים מצד לצד, אף של 180 מעלות.

על ישראל לזכור כי אם תוקם מנהלת דוגמת הגדר הטובה, או שכנות טובה, ניתן יהיה מחד גיסא, למסד עזרה לתושבי לבנון שמצליחים להגיע אל הגבול. אומנם חיזבאללה ינסה לחסום אותם מלהגיע פיסית, אך הייאוש הרב והמשבר החמור עלול להצית גלים רבים של אזרחים, שחיזבאללה או ממשלת לבנון וצבאה (אם אכן ירצו), לא יוכלו להשתלט עליהם.

מאידך גיסא, על ישראל להקים מנגנון ביטחוני יעיל בשלב זה, משום שהניסיון הלבנוני מלמד, כי חיזבאללה ותומכיו הנוקטים בגישה לפיה כל מדינת לבנון תלך לאבדון אם לא יפעלו בשיטתם, עלולים להתחזות לאזרחים תמימים ולנסות לפגע בנציגי מדינת ישראל, המבקשים להושיט יד לשכניהם הסובלים. עתה, כאשר נציין בשנה הבאה 40 שנה למלחמת שלום הגליל, על ישראל לקחת כל זאת בחשבון וללמוד מניסיון העבר.

הכותב משמש כחוקר בכיר במכון אירופה ומרצה בבית הספר לתקשורת, בתוכנית הבינלאומית לתקשורת ובמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן