סוגיית השוויון בנטל, שהסעירה את המדינה ב-20 השנים האחרונות, עומדת כעת לפתחה של הממשלה - זו אישרה כי חרדים שלומדים בישיבה במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" יקבלו פטור סופי מצה"ל כבר בגיל 21, ובכך יתאפשר להם "להשתחרר" מהישיבה ולצאת לשוק העבודה.
אך האם הפטור יצליח להוציא אותם לשוק העבודה? סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעזרת חברת הסקרים "אסקריא - חברת המחקר למגזר החרדי", מוצא שכן: 18.5% מהחרדים הצהירו כי היו יוצאים לעבוד.
על פי הערכת אסקריא, צעירים חרדים חוששים להודות שהיו עוזבים את הישיבה ויוצאים לעבוד, כך שסביר שהנתון האמיתי גבוה אף יותר.
ההשפעה מתפלגת באופן שונה בין הזרמים השונים: 25.5% מהחסידים הצהירו שפטור מלא מגיוס היה מוציא אותם מהישיבה, לעומת 15.5% מהליטאים ו-12.5% מהספרדים.
צעד זה מדגיש את ההבדל בין חסידים לליטאים: שיעור המועסקים בקרב הליטאים עומד על כ-42%, לעומת החסידים שמועסקים בשיעור של 55%. לעומת זאת, המחקר מצא ש-5.5% מהמתגייסים לצה"ל לא היו מתגייסים אילו הייתה להם האפשרות להשתחרר מהישיבה ולצאת לשוק העבודה.
תוצאות אלו משתלבות עם נתוני בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה במחקר שהוציאו לאחרונה: ממשלת נתניהו-לפיד הורידה ב-2014 את גיל הפטור מ-28 ל-24 וביצעה מהלך של "ריקון הבריכה", במסגרתו חרדים בני 22 ומעלה קיבלו באופן חד-פעמי פטור כדי לאפשר להם לצאת לשוק העבודה.
המחקר הכתיר את המהלך כהצלחה: הוא העלה ב-10% את הסיכוי של חרדים בני 23 לעבוד, של בני 24 ב-9% ושל בני 25 ב-13%. הם לא מצאו הבדל ניכר בין הזרמים השונים בציבור החרדי (ליטאי, חסידי וספרדי) בהשפעת המהלך. בנק ישראל ומשרד רה"מ מסכמים ומשערים כי "ייתכן שההשפעות שנמצאו במחקר היו חזקות יותר אילו לגברים החרדים היו יותר מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה - ובהתאם לכך גם כושר השתכרות גבוה יותר".
המהלך, לפטור מלא לחרדים שלומדים בישיבה, נתקל בהתנגדות שר הביטחון בני גנץ, אך אושר לבסוף לאחר שהובטחו לגנץ כספי "תוספות הרמטכ"ל" לפנסיות אנשי הקבע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.