הסייבורגים כבר כאן: מיהם האנשים שמכניסים רכיבים חשמליים לתוך הגוף

שתל שמשמיע מוזיקה, ויברטור פנימי או שבב שמדליק את המזגן כשאנחנו מתקרבים הביתה • מתברר שיש מי שבוחרים להחדיר צ'יפים חכמים למערכת העצבים שלהם - וזה אפילו לא למען המדע • פרויקט מיוחד

הסייבורגים כבר כאן / צילום: Shutterstock
הסייבורגים כבר כאן / צילום: Shutterstock

פרופ' קווין וורוויק, המכונה גם קפטן סייבורג, היה מחובר לאשתו. לא כמו שכל אחד מאיתנו מחובר לבן הזוג שלו, אלא ממש מחובר: מערכת העצבים שלו חוברה לשבב ששידר את מצבו הנפשי, ואשתו ענדה שרשרת, ששינתה את צבעה בהתאם. היא גם יכלה לאתר את מיקומו בכל רגע נתון. השבב הזה שירת גם אותו: כשוורוויק היה מגיע לעבודה, למשל, דלתות המשרד שלו היו נפתחות אוטומטית; וכשהיה קרוב לבית, האורות, המזגן והמחשב היו נדלקים. ועדיין, מפתיע מאוד שאת השבב שקונספירטורים טוענים שהשלטונות מנסים להשתיל לנו - וורוויק השתיל בגופו מרצונו החופשי.

וורוויק הוא פרופסור להנדסה באוניברסיטת קובנטרי הבריטית ומומחה לתקשורת מוח־מחשב. כל ניסוי שביצע בגופו נועד לצורכי מדע. הוא גם ערך ניסוי שבו תקשר עם אשתו בטלפתיה: הוא שידר מסרים מן המוח שלו, שהועברו ישירות לשבב ותורגמו לקוד מורס בתוך שבב שהושתל בזרועה של אשתו.

וורוויק אמנם עושה את הניסוי הזה למען המדע, אבל ישנם אנשים שמחברים את מערכות העצבים שלהם לרכיבים חשמליים לא במסגרת ניסוי. מדובר בקבוצה חברתית־תרבותית שנקראת "הגריינדרים".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הגריינדרים, בהם גם סטודנטים של וורוויק שנמשכו למעבדה שלו מסיבה זו, משתילים לעצמם מגנטים בקצות האצבעות שמאפשרים להם לחוש את סביבתם או לתפעל אותה בלי לגעת בה.

גריינדר בשם ריק לי מיוטה השתיל לעצמו אוזניות, שהוא שומע באמצעותן מוזיקה. בהמשך הן עשויות, לדבריו, לאפשר לו להתמצא בעולם גם אם חלילה יתעוור, כמו עטלף. יש לו מגנטים בקצות האצבעות, חיישני חום בזרוע ושבב לשליטה במכשירי חשמל באצבע נוספת. בעבר הוא השתיל לעצמו מגיני ברכיים פנימיים שהיו אמורים להיות מסוגלים להגן עליו אפילו מחבטה של מחבט בייסבול לברך.

אולם השתלים גרמו לו חוסר נוחות והוא הסיר אותם, בעצמו. הכאב היה בלתי נסבל.
המוצר המפורסם ביותר שפיתח לי הוא ה-Lovetron9000, רכיב שאמור להיות מושתל בתוך איבר המין הזכרי כדי לגרום לרטט ושיפור החוויה המינית. בינתיים אשתו לשעבר של לי ביקשה למנוע ממנו משמורת על הילדים המשותפים בשל פעילותו כסייבורג. אבל בית המשפט קבע שאין הבדל בינו לבין אנשים המרבים בניתוחים פלסטיים. "הייתי ילד נוצרי אדוק שהתעניין בחלל וטכנולוגיה אבל חשבתי שאלה תחומי עניין קצת מיותרים בהתחשב בכך שעוד רגע מגיעה האפוקליפסה", אמר בכתבה לאתר Gizmodo, לפני המשפט.

"כשהבנתי שזה לא עומד לקרות, אוננתי את דרכי אל מחוץ לנצרות ובסופו של דבר מצאתי אתאיזם". כשהבין שהמדע לא מתקדם בקצב מהיר מספיק, "התחלתי לתכנן בעצמי איך אוכל להיות הסייבורג המוטנטי בן האלמוות שתמיד חלמתי להיות".

נראה כי גריינדרים רבים מנסים להציל את עצמם מהמוות הבלתי נמנע, אבל לפעמים התוצאה היא דווקא הפוכה. מי שהיה אמור להיות שותפו של לי לפיתוח הוויברטור המושתל הוא אארון טריוויק, מייסד חברת Ascendance Biomedical, שניסתה לפתח טיפולים גנטיים ותרופות ניסיוניות, ללא מעורבות של מוסדות אקדמיים או פיקוח כלשהו.

כך למשל, טריוויק הזריק לעצמו טיפול שפיתח להרפס, ומתנדב אחר בחברה הזריק טיפול שהיה אמור להפוך אותו לעמיד בפני איידס. ב־2018 טריוויק מצא את מותו בתוך אחד הניסויים שלו - תא שנועד לדמות היעדר גירוי חושי חיצוני.

נציג.ת המגדר הבינארי של התחום הוא/היא לפט אנונים (Lepht Anonym), שהשתיל.ה יותר מ־‏50 רכיבים ביוניים בגופו.ה. כיוון שאין לו.ה הכשרה רפואית, לפט אינו.ה יכול.ה לרכוש חומרי הרדמה, ולכן נאלץ.ה לבצע את כל הניתוחים בהכרה מלאה. בין הצ'יפים שהושתלו בגופו.ה ישנם מגנטים לחישה מרחוק, כרטיס אשראי וכרטיס זיכרון מחובר לאינטרנט. אך הניסוי בכרטיס הזיכרון נכשל, והוא/היא נאלץ.ה להסיר אותו באופן שפגע בחלק מהעצבים בזרוע. "בריאות היא משנית לסקרנות", אמר.ה בעבר.

הגריינדרים עושים את השינויים בגופם בשביל המדע והסקרנות, אבל יש מי שמנסה לפתור בדרך זו בעיות רפואיות. זה מה שעשה אילון מאסק, כשהקים את חברת נוירלינק (Neuralink), שמפתחת שתל שאמור לאפשר למשותקים לתקשר עם העולם באופן טלפתי. המטרה האמיתית של נוירלינק, אמר מאסק בעבר כשהתראיין לפודקאסט Joe Rogan Experience, היא להביא אותנו למצב שבו נוכל לגייס את כל יכולות החישוב של הבינה המלאכותית לטובת המוח שלנו. אם לא נעשה זאת, אמר, הבינה המלאכותית תכחיד אותנו או תהפוך אותנו לעבדיה.

חברה אחרת בשם סינכרון, שפיתחה מכשיר שתפקידו לתרגם את המחשבות של משותקים לתנועות, פתחה גם את מסלול הניסויים הקליניים של ה-FDA, שכתב עבורה פרוטוקול לניסויים בממשק מחשב־מוח.

כעת, כשהתברר שה־FDA פתוח לכך, גם החל להישפך הון של עמק הסיליקון על התחום. לפי דיווח של אתר הטכנולוגיה ההודי TracXN, עשר חברות מבוססות בתחום כבר גייסו עשרות מיליוני דולר כל אחת; נוירלינק גייסה יותר מ־200 מיליון.