חוק חדש מנסה להוציא את הקנאביס מבתי המרקחת - ולא כולם מרוצים

החוק להסדרת מכירת הקנאביס הרפואי בישראל, שמובילה ח"כ שרן השכל מ"תקווה חדשה", עבר בקריאה ראשונה לפני כחודש, וחלקים ממנו גם הוטמעו בחוק ההסדרים ועוברים כעת להחלטת הוועדות. אחד הסעיפים נועד לאפשר מכירה של הקנאביס בנקודות מכירה ייעודיות לשם כך, בדומה יותר לחנויות ה"דיספנסרי" המקובלות בארה"ב. שינוי זה ידגיש את חוויית הפנאי של צריכת הקנאביס, על פני החוויה הרפואית, אם כי גם אחרי השינוי עדיין תידרש נוכחות במקום של רוקח מורשה.

בישראל הקנאביס עדיין מוגדר רפואי בלבד, והוא אינו נמכר למטרות פנאי, אך סעיף חדש זה הוא אחד מבין מספר סעיפים שנועדו להנגיש בצורה נוחה יותר את הקנאביס הרפואי לציבור, לצד סעיפים כמו הגדלת מספר הרופאים שיכולים לרשום קנאביס והפחתת הפיקוח על תהליך הרישום וכן הוצאת ה-CBD, הרכיב ה'לא ממסטל' של הקנאביס מתוך פקודת הסמים הבלתי חוקיים והתרת מכירתו כמוצר פנאי. השכל הובילה בעבר כמה יוזמות נוספות ללגליזציה חלקית או מלאה.

בשנה האחרונה השקיעו חברות הקנאביס המובילות בישראל סכומים משמעותיים כדי לרכוש מתחמי מרקחת קיימים ולהפכם לנקודות מכירה לקנאביס תחילה, ואחר-כך גם ליתר המוצרים הרפואיים. הפעילות הזו הזרימה רוח חיה לעסקי בתי המרקחת, בעיקר הפרטיים, שבמקרים רבים היו עסקים משפחתיים מדשדשים עם רווחיות נמוכה. אולם אם החוק יעבור, וכל חברה תוכל להקים נקודת ממכר משלה, שאיננה מתפקדת כבית מרקחת של ממש, יפחת היתרון של מי שמחזיקים ברישיונות בתי מרקחת רשמיים. ייתכן ששוב יעלה הסיכון לסגירה של בתי המרקחת האחרונים בקהילות מסוימות.

התקווה של השכל היא כי שכך יירדו המחירים. אולם דוד פפו, יו"ר איגוד הרוקחים הפרטיים, אומר: "מי בכלל אמר שהמחירים יירדו? מדברים על הרווח ה'חזירי' של בתי המרקחת. אנחנו לוקחים בערך 20%, כמו כל עסק קמעונאי, נדירים הם אלה שלוקחים יותר". זאת לעומת הטענה של השכל, כי המרווח הוא כ-30%. "מה שכולם רואים כשהם מוציאים את הכסף זה את הרוקח, אין להם מישהו אחר לדבר איתו", אומר פפו ביאוש. 

לתת לשוק לעשות את שלו

לדבריו, יש לתת לשוק לעשות את שלו. "ככל שהשוק נעשה יותר תחרותי, המחירים יורדים, יש יותר מבצעים. תנו לשוק להיות חופשי. ואם רוצים להוריד מחירים, אפשר להכניס את המוצרים לפיקוח. אני חי מצוין עם מוצרים בפיקוח. ואם דואגים לחולים הקשים ביותר, אפשר להקים קרן ממשלתית שתממן את המוצר עבורם". לדבריו, איגוד בתי המרקחת הפרטיים ניסה להציע לממשלה כמה מנגנונים להתמודד עם המחירים. "לא נענינו בחיוב או בשלילה, אלא בחוסר תגובה".

היה ניתן להניח כי חברות הקנאביס שכבר השקיעו ברכישה של בתי מרקחת עם רישיון כדי למכור בהן קנאביס, יתנגדו למהלך של השכל לאחר שכבר בנו חסם כניסה לתחום. אולם, לפחות עבור גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, ההפך הוא הנכון. למרות שיוניבו שותפה בחברת מדיפארם, הוא מברך את הכניסה לחנויות ייעודיות.

"אנחנו מאמינים שהגישה הזו יכולה להרחיב את השוק ולהנגיש את המוצר לקהל", הוא אומר. "חברות קנאביס שהשכילו ליצור את שיתופי-הפעולה החזקים עם בתי המרקחת, הן גם לרוב אלה שיש להן את התזרים הדרוש להקים חנויות ייעודיות נוספות. כך ניתן לתפוס קהלי יעד מעט שונים - אלה שזקוקים למעטפת הרוקחית ומחפשים את האישור לכך שמדובר במוצר רפואי, ואלה שפחות נוח להם לחשוב על המוצר כרפואי, למרות שהם עדיין צרכני קנאביס בעלי רישיון".

ביטון כאמור מרוצה מהרכיב הזה של החוק של השכל, אבל כחברה שהיום עיקר הפעילות שלה הוא מפעל, יוניבו פחות מתלהבת מרכיב אחר של החוק, אשר מטרתו היא לאפשר למגדלי הקנאביס למכור את המוצר בלי לעבור בהכרח דרך מפעל. 

כל ההשקעה תרד לטמיון

בוועידת הקנאביס השנתית של התאחדות התעשיינים - פורום חברות הקנאביס, אמר חיים הורביץ, יו"ר יוניבו ופורום הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים, כי הושקעו מיליארדי שקלים במפעלי הקנאביס, וכי כל ההשקעה תרד לטמיון, אם ייחקק חוק שמוריד את המפעלים משרשרת הערך. מפעלי הקנאביס עוסקים בעיבוד ואריזה של תפרחת קנאביס וכן במיצוי שמנים. הצרכן הישראלי מעדיף היום את התפרחת. לעומת זאת, בשווקים אחרים יש העדפה למפעלים בהם למפעלים יש ערך מוסף רק יותר, כמו למשל שמן הקנאביס, מוצרי השאיפה, או טבליות. כך שייתכן שגם אם יעבור סעיף זה של החוק, עדיין יהיה למפעלים ערך מוסף.

ביטון מציין כי לא כל החברות בתחום ישרדו. "החברות שישרדו הן שחקניות של כל שרשרת הערך: גידול, מפעל, קמעונאות ויצוא".

ואכן, על-פי נתונים שהציג בכנס רו"ח דורון ארמי מ-BDO, היום פועלות בישראל 40 חוות קנאביס, המספקות שוק ישראלי של 40 טון, אחד השווקים הגדולים והצומחים לקנאביס בעולם. 9 מפעלים מעבדים את התוצרת. וכל זה בנוסף למוצרי יבוא, וגם לחברות נוספות שמנסות להיכנס לשוק. "מדובר בשדדה תחרותי מאוד צפוף, וחלק מהחברות יצטרכו לעשות חשב מסלול מחדש", אמר ארמי. עם זאת היה לו גם מסר אופטימי - ההעדפה של הצרכן הישראלי למוצרי היבוא פחתה לעומת 2020, והיום המוצרים הישראלים האיכותיים יותר, יכולים להתחרות ביבוא.

השכל עצמה אמרה בכנס: "במשך שש שנים הובלתי את המהלכים לשחרור הקנאביס במדינת ישראל ואני שמחה שכעת אנחנו רוצים צעדים משמעותיים בכיוון". השכל לא היססה לתקוף את משרד הבריאות ואת יחידת הקנאביס הרפואי הפועלת בתוכו. "הרפורמה הנוכחית היא לא טובה. לצערי שרשרת הערך הארוכה והרגולציה מנפחת את המחירים לרמות בלתי נסבלות עבור הצרכנים. אני מכירה את החששות של התעשיינים, אבל רוצה לבשר לכם שבעקבות הצעת החוק הזו, אתם נכנסים לעולם של רגולציה יציבה, לא מצב שבו כל שבוע משנים את התקנות, וסליחה שאני אומרת את זה - על בסיס גחמות אישיות".

השכל הוסיפה: "אני יודעת שגם הרוקחים חוששים. אבל מי שבא במקום הראשון הוא המטופלים. אי-אפשר שהרוקחים יגזרו קופון של אלפי שקלים. אנחנו צריכים להגיע להסדר שבו תחזרו לרווח סביר".

פרופ איתר גרוטו, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ומי שפיקח על היק"ר בעת הטמעת רפורמת הקנאביס תחתיה מתנהל התחום היום, אמר בכנס כי ייתכן שאם הקנאביס מתקרב בהדרגה יותר ויותר לכיוון הלגליזציה, הוא כבר אינו חייב להיות בפיקוח משרד הבריאות, אלא תחת רשות בין משרדית ייעודית, שכן מעורבים בנושא משרדים רבים ושונים. "למשרד הבריאות לא תמיד יש קשב לנושא הזה".

גרוטו מעריך כי בעתיד ייתכן שיהיו שני סוגי קנאביס רפואי בשוק - זה שיימכר כצמח שלם, ייתן את 'אפקט הפמליה' הנובע ממפגש בין כל רכיבי הצמח, הפיקוח עליו יהיה נמוך יותר והצריכה תהיה יותר דומה לפנאי, ולעומתו קנאביס פוטנטי, שבו ריכוזי הרכיבים הפעילים מאוד מפוקחים, והוא יעבור ניסויים קליניים להתאמתו לטיפול במחלות מסוימות, ויימכר במסלול הרפואי, ובהכרח בבתי המרקחת.