גורם מדיני בכיר: מגעים עם עוד שלוש מדינות ערביות לקראת הסכמים מסחריים

בעקבות חשיפת גלובס על אודות ההסכם החשאי עם קטאר לסחר ביהלומים, אומר גורם מדיני: "מוכנים עם העט לחתימה עם כל מדינה מוסלמית שתרצה להצטרף להסכמי אברהם" • שר אמירתי לגלובס: עסקת קצא"א אינה בין הממשלות, לא נתערב

השר לסחר חוץ של איחוד האמירויות הערביות, ד''ר תאני אל זייודי / צילום: ערן בארי
השר לסחר חוץ של איחוד האמירויות הערביות, ד''ר תאני אל זייודי / צילום: ערן בארי

בעקבות הפרסום הבלעדי אודות ההסכם החשאי עם קטאר על ענף היהלומים, גורם מדיני בכיר בישראל אומר לגלובס, כי הנתיב של הסכמים כלכליים ומסחריים עשוי להתרחב בתקופה הקרובה למדינות ערביות ומוסלמיות נוספות. "אנחנו מוכנים עם העט לחתימה עם כל מדינה ערבית או מוסלמית שתרצה להצטרף להסכמי אברהם, אלה הוכיחו כבר עתה את היתרונות העצומים הגלומים למדינות החתומות ולאזור כולו", אמר.

הדוגמה הבולטת ביותר לדבריו היא זו של ההסכם המשולש שנחתם בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות, הסכם הסולאר-מים. מהות ההסכם היא תועלת לכל הצדדים החתומים עליו, ופתרונות של בעיות תשתית חמורות, כמו המחסור במים של ירדן. לצד זה הוא מציג גם את היקף הסחר הגדל, בעיקר בין ישראל לבין האמירויות אבל גם עם בחריין ומרוקו. "זה מעבר למספרים של היבוא והיצוא, זה הרבה יותר מזה - שיתוף הפעולה בין המממשלות, וחשוב בהרבה בין הגופים העסקיים, המסחריים האקדמיים ועוד - יביא בטווח הבינוני והארוך לתמורות גבוהות בהרבה, ולאזור כולו. זה לא מפתיע שקטאר הסכימה להסדר בעניין היהלומים, זה עניין של אינטרס עסקי קודם כל, וגם, סוג של קנאה באחיות מהמפרץ שמרוויחות מהעסקים המסחר, והנורמליזציה עם ישראל", אמר הגורם.

"לפחות שלוש במגעים, עניין של חודשים"

ומי המדינה הבאה בתור? "יש לפחות שלוש שנמצאות במגעים עם ישראל להסכמים או הסדרים מסחריים או אזרחיים אחרים דוגמת היהלומים אבל גם בתחומים אחרים, מתי בדיוק? עניין של חודשים כנראה. האם זה יוביל לנורמליזציה מלאה? בטווח הארוך יותר כן". לדבריו, הסכמים מדיניים של נורמליזציה מלאה הם אפשרות רחוקה יותר, ותלויים בגורמים חיצוניים ובתמורות חיצוניות. 

בורסת ההימורים כוללת את קטאר כמובן, לאור הסכם היהלומים שחשפנו כאן בסוף השבוע, וגם לקראת גביע העולם בכדורגל שאמור להתקיים שם בשנה הבאה. קטאר וישראל, בתיווך גורמים בינלאומיים כמו התאחדות הכדורגל העולמית, יצטרכו למצוא הסדר שיאפשר לאוהדים מישראל להגיע למשחקים. אבל זה אינו ההסדר היחידי שעל הפרק. מדינה נוספת היא סעודיה. כאן בגלובס חשפנו כי גם עימה יש מגעים להסכמים אזרחיים שונים. הסדר אחד כבר קיים, זה המאפשר לטיסות מישראל ואליה לעבור מעל שטחה של סעודיה. עוד בין המדינות שעל הפרק נמצאות עומאן, שמקיימת קשרים גלויים וחשאיים עם ממשלת ישראל; ולוב, בהנחה שהגנרל ח'ליפה חפתאר יצליח להשתלט על המדינה.

התקשורת הרשמית בקטאר לא הזכירה את הדיווח בגלובס על ההסכם עם ישראל, וגם לא רשת אל ג'זירה הקטארית. אבל שני עיתונאים משם פנו לקבל פרטים על הדיווח שלנו. ברשתות החברתיות ובעיתוני רשת עצמאיים במפרץ הועבר הדיווח בתוספת פרשנות, כי מדובר במהלך עסקי-כלכלי של קטאר, אבל גם ברמז לכך שהיא תהיה מוכנה לעוד הסדרים דומים עם ישראל.

שר אמירתי: לא נתערב בהסכם קצא"א

בראיון בלעדי לגלובס הסביר השר לסחר חוץ של איחוד האמירויות הערביות, ד"ר תאני אל-זייודי, כי השיקולים של האמירויות להסיר את התנגדותה לכניסת קטאר לתחום היהלומים העולמי היו מסחריים-כלכליים גרידא. לדבריו, עוד שחקן בשוק הזה משמעו עוד תחרות והתחרות טובה לעסקים. הוא העריך כי כוונת אזור הסחר החופשי ליהלומים אבני חן ותכשיטים שמוקם בדוחא, היא להתמקד דווקא בזהב ובתכשיטים, ופחות ביהלומים. הוא שיבח את הקשר ההדוק בין היהלומנים הישראלים לאלה הפועלים בבורסת היהלומים בדובאי ואמר, כי המסחר בין המדינות בתחום הזה הוא כרבע מסך המסחר.

אל-זייודי התראיין במהלך שהותו בישראל והשתתפותו בכנס העסקים של ארגון Start-Up Nation Central שהתקיים ביפו. על השאלה מה עמדת ממשלת האמירויות בנוגע לעסקת רד-מד עם קצא"א והגדלת נפח הנפט העובר בקו אילת אשקלון - אל זייודי ענה כי זוהי עסקה בין שני גורמים עסקיים מסחריים, ולא בין ממשלות, לכן הממשלה באבו דאבי לא תתערב בה: "הממשלות הן אלה האחראיות ליציאת אווירת עסקים נוחה, ולא ליצירת העסקים עצמם, אנו לא נתערב". נראה כי הממשלה האמירתית מרחיקה את עצמה מהעסקה, אולי מתוך ניסיון לצמצם את השלכות ביטולה אם אכן היא תבוטל.

לפי ההסכם שחתמה קצא"א עם החברה האמירתית Med-Red L.B, היא תשמש כמפעילת גשר יבשתי להובלת נפט מאיחוד האמירויות ללקוחות באסיה ובאירופה, דרך מפרץ אילת ומתקני קצא"א באשקלון. ההסכם עורר את חמתם של ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מתנגדים לו.

"נסייע בקידום עוד הסכמים טרילטראליים" 

לדברי אל-זייודי, הסכמי אברהם הפתיעו בהיותם כבר כעת הצלחה כלכלית ומסחרית גדולה, והצפי הוא כי בעוד כשנתיים מקסימום שלוש, נגיע לנפח מסחר של יותר מ-3 מיליארד דולרים, פי שלושה מנפח המסחר הצפוי השנה.

"אנחנו מעריכים מאוד את החברות הישראליות וההון האנושי בתחומי הטכנולוגיה השונים, ביזמות ובצורת החשיבה יוצאת הדופן, ולכן הצפי להגדלת הנפח, הן של ההשקעות ההדדיות והן של שיתופי הפעולה בכמה תחומים בולטים. ההשקעה של קרן מובדאלה בשדה הגז הישראלי בים התיכון לא מקרית, זה תחום התמחות שלנו, וזיהינו את הפוטנציאל שם", אמר אל-זייודי שביקש להדגיש את שתופי הפעולה האקדמיים בתחומים הטכנולוגיים בין אוניברסיטאות וגם בין מרכזים רפואיים בשתי המדינות.

כששאלתי על ההסכם המשולש עם ירדן, אל-זייודי חייך חיוך רחב. "זה בדיוק היישום של הסכמי אברהם בהיבט האזורי. צריך לבחון את ההסכמים במבט רגיונלי ולא רק מדינה למדינה. היעד שלנו, החזון שלנו, שקבע אבי האומה השייח' זאייד (אל נהיאן, ד"ז) הוא להתפתח תוך שיתוף פעולה והבאת רווחה לא רק בתוך האמירויות אלא גם כלפי חוץ. בהסכמי אברהם זה נכתב ועכשיו זה מתממש. האוויר שההסכמים יצרו מאפשר שתופי פעולה אזוריים, ויהיו עוד. כאן אנחנו נהיה שותפים אסטרטגיים בפרויקט הסולארי הענק שיביא חשמל נקי לישראל ויסייע לה להקטין את פליטת הפחמן, ובמקביל ישראל תסייע לירדנים לספק את צרכי המים של אזרחיה. כולם-כולם מרוויחים. אנחנו נסייע בקידומם של עוד הסכמים טרילטראליים בסגנון הזה".

האם בתוך הסחר מול ישראל באמירויות אתם חשים שעוד חברות ממדינות שאינן בהסכמים יצרו קשרים עם חברות ישראליות?
"מבלי להתייחס לכך קונקרטית, האמירויות היא מרכז סחר עולמי ואזורי, המיקום, והאווירה הנוחה שיצרנו עבור המסחר מביא אלינו את כל השחקנים העולמיים, ומתוך זה נוצרות שותפויות ועסקאות רבות. כניסתה של ישראל עם החברות ואנשי העסקים שלה אלינו, מעניקה את היכולת לסחור עם כל מי שנמצא אצלנו, וזה אחד מהיתרונות הגדולים של הסכמי אברהם. אנחנו מברכים על כך".

בתוך כך, חברת הפינטק הישראלית חשבונית ירוקה, דיווחה על גידול משמעותי במסחר בין הסקטור הקטן והבינוני במשק הישראלי לבין מדינות האמירויות ומרוקו. לפי הנתונים, בינואר-נובמבר 2021 בוצעו עסקאות בשווי מוערך של 21 מיליון שקל, מתוכם 19 מיליון שקל באמירויות והשאר במרוקו. באיחוד האמירויות מדובר בגידול של פי שלושה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ואילו במרוקו בקפיצה של פי שישה. הענף העיקרי שהוביל את הצמיחה הוא התיירות.