השיגו את ההפך? הסכמים בין ישראל לאמירויות בלמו עסקאות יהלומים במיליוני דולרים

עד להסכמי אברהם בשנה שעברה יהלומנים ישראלים סחרו עם האמירויות בעקיפין דרך מדינות שונות • בענף ציפו שנרמול היחסים יביא לגידול במסחר, אלא שאז בנק ישראל הזהיר את הבנקים מפני עסקאות עם דובאי • התוצאה: מגבלות שמעכבות העברות כספים בין המדינות

דובאי / צילום: Shutterstock
דובאי / צילום: Shutterstock

נתוני סחר היהלומים של השנה הנוכחית מראים התאוששות של הענף, לאחר המכה שחטף בשנת 2020 עם התפרצות הקורונה. לפי נתוני מינהל היהלומים במשרד הכלכלה, בעשרת החודשים הראשונים של השנה, הייבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עלה בכ-120% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה זינק בכ-146%. גם בייבוא ובייצוא היהלומים המלוטשים נרשמה עלייה חדה לעומת השנה שעברה. אחת השחקניות המרכזיות בענף, היא בורסת היהלומים בדובאי. שם, היקף המסחר השנתי עומד על כ-25 מיליארד דולר - סכום כפול מזה שבבורסה ברמת גן. אבל היהלומנים הישראלים טוענים כי המסחר עם דובאי נתקל בקשיים.

מתוך כלל הסחר, היקף העסקאות עם איחוד האמירויות, מגיע לכ-10%. הסכמי אברהם היו אמורים להביא לפריחה של ממש בתחום היהלומים, שכן הקשרים בין הבורסה לדובאי לבין הבורסה ברמת גן מצוינים ויהלומנים רבים גם כך ביצעו עסקאות עם האמירויות בעקיפין דרך הונג קונג, בלגיה והודו. בפועל ההסכמים הביאו לתוצאה ההפוכה, בפרט בעסקאות עם בורסת היהלומים בדובאי, ששוכנת באזור הסחר החופשי שם.

העסקאות תקועות

היהלומנים הישראלים מדווחים על מגבלות קשות שמשיתים הבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות (הבנקים המרכזיים שפועלים בתחום) על העברות הכספים של עסקאות היהלומים. אלה מסרבלות את השלמת העסקאות ומביאות לעיכובים ולביטולים רבים. לפי אחד מהגורמים המעורים בנושא מדובר בעסקאות שמעוכבות או מבוטלות בהיקפים של מיליוני דולרים בכל שבוע.

העיכובים בהעברת הכספים גורמים גם לבעיות קשות של אשראי ותזרים מזומנים בענף שספג ירידה משמעותית בנפח העסקאות בתקופת הקורונה. הסיפור הבא ממחיש זאת: יהלומן ישראלי זכה במכרז לעסקה בבורסה בדובאי בהיקף של שני מיליון דולר. הכסף נשלח אליו מהאמירויות, אבל בבנק הישראלי, שם מנוהל חשבונו העסקי, הכסף הוקפא. כך, במשך שבועות ארוכים היהלומן לא יכול היה לגשת לכספו, מה שבלם את כל ההתנהלות העסקית שלו, שממתינה לבדיקת הבנק.

בדיקה מול בורסת היהלומים העלתה כי מתקבלות פניות רבות ממגוון חברות ויהלומנים על הקשיים המתעוררים, מעסקאות קטנות של עשרות אלפי דולרים ועד למיליונים רבים בכל שבוע. בבורסת היהלומים מדגישים את האבסורד שדווקא היום, כשהדלת פתוחה והקשר ישיר הסחר נפגע.

 
  

סיבת העיכובים היא שורת הגבלות כאמור שקבעו הבנקים לאחר שקיבלו מכתב מהמפקח על הבנקים, יאיר אבידן. במכתב, שנשלח באפריל השנה, נאמר כי בעקבות הסכמי אברהם יש ליישם במסחר עם איחוד האמירויות אמות מידה בינלאומיות בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. המפקח מזכיר דוח מאפריל 2020 של ארגון ה-FATF, הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים המחייבים בתחום המאבק בהלבנת הון ובכספי טרור. הדוח העלה שורה של ליקויים בפיקוח באמירויות והצביע על סיכונים משמעותיים בתחום. נציין כי מאז שפורסם הדוח הבינלאומי, נקבע הליך מפוקח של תיקון הליקויים עם האמירויות.

התנאים של הפיקוח

המפקח כתב כי "לנוכח העובדה כי איחוד האמירויות הערביות נכללת ברשימת המדינות והטריטוריות בסיכון בהקשר לחובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, מצאתי לנכון לציין מספר גורמים אשר בהתקיים כולם יש בהם כדי לייצר, בעת הזו, סביבת פעילות מופחתת סיכון לביצוע העברות כאמור או פעילות הכרחית לביצוע סחר כגון העמדת ערבויות ומכתבי אשראי". כלומר, מדובר בשורה של תנאים שיסייעו לבנקים להקטין את הסיכון שהסחר עם האמירויות יביא לעבירה על התקנות הבינלאומיות.

המפקח מוסיף: "למיטב בדיקתנו, הפעילות המסחרית והפיננסית באיחוד האמירויות היא בעלת מורכבות גבוהה, הנובעת בין היתר ממרכיבי הסיכון המובנה במדינה, לכן אנו סבורים כי ניהול סיכונים מוקפד כאמור, מחייב את התאגיד הבנקאי, לפעול בזהירות ובאופן מדורג, תוך הקצאת משאבים הולמים ללימוד הסביבה המגוונת והמאתגרת, היכרות עם המוסדות הפיננסיים הרלוונטיים, וביצוע בקרות שוטפות".

בין התנאים שהגדיר אבידן, שלושה מרכזיים גרמו לבנקים לייצר את אותם חסמים. הראשון: הקביעה שמסחר עם חברות שמרכזן באזורי הסחר החופשי מסוכן יותר. קביעה שסיבכה את ההפקדות מבורסת היהלומים בדובאי, ששוכנת באותו אזור בו יש הקלות מס. השני: ההמלצה לקיים בקרה על החברות האמירתיות של פירמות עריכת דין או ראיית חשבון בינלאומיות. והשלישי: ההמלצה לסחור עם חברות שלהן שותף מקומי באמירויות ולא חברות בינלאומיות שמכרזן במדינה שלישית, אחרת. הסיבה שההמלצה הזו בעייתית ליהלומנים היא שרוב העסקאות שנעשו עד כה, כאמור, בוצעו דרך מדינות שלישיות.

הבנקים נבהלו

הבנקים נרתעו מהאזהרות של בנק ישראל ויישמו את ההמלצות כך שנוצרו מגבלות ותנאים מחייבים שמעכבים ואף מביאים לביטול העסקאות. העוסקים בתחום הבנקאי הבינלאומי מגבים את עמדת המפקח על הבנקים ומסבירים כי הפעילות הבנקאית עם איחוד האמירויות מורכבת. הסיבות נעות בין אזורי הסחר החופשי, שבהן הבקרה והמעקב אחר הכסף מצומצמים; דרך ריבוי האוכלוסיה הזרה ועד הסוגים הרבים של רישומי חברות באמירויות וחברות הפועלות שם שמרכזן במדינות זרות שלעתים אין אליהן גישה. אחד הגורמים מוסיף כי "ברור שיש חשיבות גדולה לאמירויות מסחרית וכלכלית אבל יש גם מורכבות רבה, וצריך להיות פיקוח הדוק יותר".

"הנחיות מחמירות"

מבנק ישראל נמסר כי "הובהר למערכת הבנקאית כי אין מדובר ברשימה סגורה ועל התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות העניין.

"הפיקוח על הבנקים עוקב אחר היקף הפעילות מול איחוד האמירויות, שצמח משמעותית בחודשים האחרונים ומקיים שיח עם הסקטור הפרטי לזיהוי חסמים וקשיים בפעילות".
התגובות הקצרות והלקוניות שנשלחו מהבנקים העוסקים בתחום מעידות על כך שלתחושתם, המכתב מהפיקוח דווקא כן היה מחייב. מבנק מזרחי טפחות, נמסר: "הבנק פועל בהתאם להוראות הרגולציה".

בנק דיסקונט מסר תגובה דומה: "אנו פועלים על פי הדין, לרבות הנחיות בנק ישראל והרגולציה המקומית והבינלאומית שחלה על הבנק".

מבורסת היהלומים נמסר "היקף הסחר מול דובאי והאמירויות נמצא בצמיחה מהירה, והפוטנציאל הכלכלי אדיר. אבל לצערנו, הנחיותיו המחמירות של הבנק המרכזי מערימות קשיים הן על יצואני היהלומים והן על הבנקים המסחריים בענף היהלומים. נכון ליזום בהקדם שולחן עגול שיתכלל בין הרגולטור, הבנקים ונציגי ענף היהלומים, במטרה להסיר את החסמים הרגולטוריים המיותרים, ולתרום להגדלת הייצוא ממדינת ישראל".