פרשת אפי נוה: הנציב רוזן בביקורת חריפה על שי ניצן ומומי למברגר

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, פרסם ביקורת חריפה נגד פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ונגד המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר לגבי התנהלותם בחקירת פרשת "מין תמורת מינוי".

את התלונות לרוזן הגישו שני המעורבים שנחשדו בפרשה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה והשופטת בדימוס אתי כרייף. כזכור, הפרשה החלה לאחר שגרושתו של נוה העבירה את הטלפונים שלו לרשותה של כתבת הפלילים של גלי צה"ל הדס שטייף, שפרצה את הטלפונים באמצעות מומחה בשם עו"ד יולי רוזנברג.

הנציב רוזן כתב כי "לא ניתן 'להכשיר' חיפושים וחדירות לחומרי מחשב פרטיים, רק משום שהחדירה נתבצעה שלא על ידי חוקרי המשטרה במישרין אלא באמצעות צד שלישי. בדומה, לא יעלה על הדעת כי שוטר א' יחדור למחשב ללא צו שופט, יפיק חומר הימנו, ולאחר זמן, ללא קשר לשוטר א', יעיין בחומר שוטר ב', שהיה אך מודע לכך שהחומר הופק באופן בלתי חוקי, ופעולתו של שוטר ב' תחשב כפעולה כשרה ונקייה, מאחר שזו הייתה נפרדת מפעולתו של שוטר א'".

לטענת רוזן, "נכון היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של שטייף, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה יעשה במידע ובחומר שנתפס". עוד הוסיף רוזן כי "בנפרד מכך ובאותו הקשר אציין כי החשש מהפרת חיסיון עורך דין-לקוח לבדו היה אמור להוביל להתנהלות על פי המוצע על ידי בהחלטה זו".

גם כאשר הגיעו החוקרים לבית המשפט על מנת לקבל צו שיתיר את העיון בחומרים, הם לא ציינו כי החומרים התקבלו כתוצאה מביצוע עבירה נגד נוה. הנציב רוזן כתב כי "ראוי היה לפרט בבקשה לבית המשפט בצורה מפורשת כי החומר, לגביו מתבקש הצו, הושג על פי החשד תוך פריצה בלתי חוקית לטלפונים הניידים של נוה". לדברי רוזן, "לא ניתן להימנע מהמסקנה כי נכון היה להציג את הדברים באופן מפורט וברור בפני בית המשפט, הן בבקשה הן במסגרת הדיון בה. הדברים מקבלים משנה תוקף משמדובר בבקשה במעמד צד אחד".

לדברי רוזן, "לא יהא זה נכון להעריך ולצפות את ההחלטה שהייתה מתקבלת על ידי בית המשפט, לו הדברים שהיו ידועים בעליל לפרקליט המדינה דאז, כמו גם לחוקרים, לפיהם החומר הופק על ידי שטייף בניגוד לחוק, היו מובאים בפניו בצורה סדורה ומפורשת על ידי המדינה בבקשה הכתובה ובמהלך הדיון במעמד צד אחד".

הנציב רוזן מצנן את הביקורת וכתב כי "עם זאת, לא ניתן לקבוע, ולו בשמץ, כי גורמי האכיפה פעלו כפי שפעלו מתוך רצון להטעות את בית המשפט". 

בנוגע לעצם הפתיחה בחקירה כתב הנציב רוזן כי לא מצא פגם בהתנהלות ניצן ולמברגר, שהורו על הפתיחה בחקירה. "הגעתי לכלל מסקנה כי בהינתן המידע שהיה בידי גורמי האכיפה אותה עת, אשר נסמך על הדברים שמסרה העיתונאית שטייף לעו"ד ניצן בשיחת הטלפון עימו, ובשים לב לרגישות ונפיצות אותו מידע, לא מצאתי בהתנהלות המתוארת בדרך קבלת החומרים מהעיתונאית שטייף פגם המחייב התערבותי".

עוד כתב רוזן כי "התנהלותו הזהירה של עו"ד ניצן בהכוונת חוקרי משטרה בכירים אל העיתונאית שטייף, ובהמשך שטיחת בקשתו בנושא בפני בית המשפט, הייתה במקומה".

ביקורת על פתיחת החקירה נגד כרייף

בנוגע לעובדה כי החקירה נגד השופטת כרייף נפתחה ללא אישור יועמ"ש כדין, כתב הניצב רוזן דברים חריפים.

הפרקליטות טענה כי עד לחקירתה בפועל של כרייף, מדובר היה בבדיקה מקדימה בלבד, ומשום כך לא היה צורך באישור יועץ משפטי לממשלה. הנציב רוזן דחה את הטענה. לדבריו, "פתיחה בחקירה נגד שופט בישראל היא החלטה הרת חשיבות ורגישות. מדובר בהחלטה הנוגעת לבסיס עצמאות המערכת השיפוטית ושלטון החוק במדינה, החלטה בעלת השלכות על קיומה הדמוקרטי של המדינה".

לדברי רוזן, "הפעולות שנתבצעו על ידי המשטרה לבחינת קיומו של חשד סביר הן פעולות חקירה לכל דבר ועניין. השאלה האם פעולה היא בבחינת בדיקה מקדמית או שמא היא פעולת חקירה, ראוי שתוכרע על פי מבחן מהותי ולא על פי מבחן טכני צורני כלשהו. לאמור, לא הכותרת שתינתן לפעולת החקירה תכריע, אלא גופם של דברים, מהות הפעולה ותכליתה".

עוד כתב רוזן כי "גם על פי שיטת גורמי הפרקליטות, לפיה מדובר בהליך של בדיקה מקדימה, סבורני כי נדרשה הסכמת היועמ"ש מראש לביצועה".