הסיבוב של פרנקל בגב-ים, ההצלחה של גליקמן בצים: המנצחים הגדולים של השנה

אקזיט השנה: אהרון פרנקל עושה סיבוב על גב-ים

האקזיט המוצלח של השנה רשום ב-2021 על שמו של איש העסקים אהרון פרנקל, שבתוך פחות משנתיים רושם רווח ענק של 1.25 מיליארד שקל על השקעתו בחברת הנדל"ן המניב גב-ים . החברה, שעוסקת בעיקר בהקמה והשכרה של פארקים לתעשיית ההייטק, נחשבת כבר שנים ליהלום של הענף וזוכה בשל כך לתמחור נדיב בבורסה.

אלא שהתפרצות מגיפת הקורונה ב-2020, הובילה לנפילה חדה במניות הנדל"ן המניב ובהן גב-ים. פרנקל, המתגורר במונאקו ומחזיק בנדל"ן רב באירופה, ניצל את המצב ובאוגוסט אותה שנה דיווח על החזקה של 8.6% מגב-ים בהשקעה של 380 מיליון שקל בלבד.

 אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

משם המשיך פרנקל להגדיל את השקעתו באמצעות איסוף בבורסה ועסקאות רכישה מגופים מוסדיים ומחברות עסקיות בהיקפים של יותר מ-1.5 מיליארד שקל, עד להחזקה של כ-37% כיום. מטרתו המוצהרת הייתה להשתלט על גב-ים ("מדובר בהשקעה לטווח ארוך", טען בראיון לגלובס) אולם נראה שמהלכי נגד שביצעה בעלת המניות הגדולה בחברה, נכסים ובניין, הביאה אותו לכדי החלטה על מכירה.

במוצ"ש האחרון חתם פרנקל על מכירת מניותיו בגב-ים לנכסים ובניין תמורת 3.1 מיליארד - תשואה של כ-100% על ההשקעה שבוצעה בזמן קצר ורווח יוצא דופן גם לעומת סיבוב פיננסי מוצלח קודם שלו בתל אביב, על מניות חברת המל"טים אירונאוטיקס.

סכסוך השנה (1): אקירוב מסתער על כלל ביטוח

אחד הסיפורים הגדולים של שוק ההון בשלהי 2021 הוא המהלך לרכישת מניות כלל ביטוח  על-ידי איש העסקים הוותיק אלפרד אקירוב שהגיש לאחרונה בקשה להיתר שליטה בחברה.

מהלך ההשתלטות של אקירוב שטרם אושר על-ידי הרגולטור ואשר זוכה להתנגדות רבה מצד גורמים בשוק ובתקשורת, נולד לדעת רבים על רקע סכסוך שפרץ בינו לבין בכירי כלל ביטוח, ואשר הוביל אותו לרכישת מניות החברה (מחזיק כיום ב-15% מהון החברה). אקירוב עצמו מכחיש זאת נמרצות.

מקור המתיחות הוא ככל הידוע עסקת בעלי עניין שביקשה אלרוב לאשר בחברת המלונות לוקה שבבעלותה, אשר נועדה להיטיב עם בנו של אקירוב, ג'ורג'י (המוביל את עסקיה של החברה הבת).

 אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

כלל ביטוח, שהייתה בעלת מניות המיעוט הגדולה באלרוב  התנגדה לעסקה - עמדה שעוררה מורת רוח מצד אקירוב - ומנעה את אישורה, עד למרץ השנה, עת סיכמה על מכירת מניותיה באלרוב.

במהלך תקופת הסכסוך, גלשה המתיחות לחילופי מכתבים קשים בין מנכ"ל כלל, יורם נוה, לבין אלרוב. נוה טען כי אקירוב, כמו גם בעלי מניות נוספים בכלל, פעל להדחתו מפני שלא סייע להם לקדם את ענייני החברות שבבעלותם על חשבון עמיתי כלל.

אקירוב מצידו טען לאחרונה כי מנהלי כלל העדיפו למכור השנה את מניות אלרוב שהחזיקו לחברת הנדל"ן ישראל קנדה על-פני הצעת רכישה שהוא עצמו הגיש להם במחיר גבוה יותר בעשרות אחוזים. 

סכסוך השנה (2): המגדל שלא מפסיק לרעוד

עולם הביטוח נחשב אצל רבים למשעמם ואפור אבל דומה שבקומות ההנהלה הבכירה של חברת מגדל  אין רגע דל מאז נרכשה השליטה בחברה על-ידי שלמה אליהו. מאז הפכה שם נרדף לסכסוכים ועזיבת מנהלים בכירים.

בדיוק לפני שנה מונה איש הביטוח הוותיק והמוערך מוטי רוזן לתפקיד יו"ר מגדל ביטוח, כמועמדו של בעל השליטה בחברה אליהו. לא חלף זמן רב ובין רוזן לבין מנכ"ל חברת הביטוח, רן עוז, התגלע סכסוך כה עמוק, עד שהשניים לא יכלו לעבוד יחד. הסכסוך כלל חילופי מכתבים קשים בין רוזן לעוז ובתוכם חילופי האשמות הדדיות, עד שאליהו נאלץ להתערב ואף מינה מטבחון מיוחד שניסה לפשר בין השניים, אך ללא הואיל.

 שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

דירקטוריון חברת הביטוח צידד במנכ"ל ורוזן הודח מתפקידו, לא לפני שקיבל חבילת פרישה מפנקת של יותר מ-4 מיליון שקל בגין פחות משלושה חודשי עבודה. מאז אגב, לא פסקו המאבקים בצמרת מגדל.

עוז, שהיה מנכ"ל דומיננטי וכיוון את המיקוד של מגדל בפיננסים ולאו דווקא בביטוח, עזב את החברה בין היתר לאחר סכסוכים עם בעל השליטה. גם היו"ר שהחליף את רוזן, יפתח רון-טל, הסתכסך עם אליהו בעיקר סביב מינוי מנכ"ל חדש והספיק השנה לעזוב את תפקיד מנכ"ל חברת האם, מגדל אחזקות, לאחר שאליהו עצמו לא אישר לו תשלום בגין תפקידו כמנכ"ל.  

פספוס השנה: אלטשולר שחם מסתבך בסין

בית ההשקעות אלטשולר שחם , ומי שמזוהה עמו יותר מכל, הבעלים והמנכ"ל המשותף גילעד אלטשולר, מיצבו את עצמם בעשור הקודם כגוף דומיננטי בשוק ההון המקומי, הודות לתשואות יוצאות דופן שהניב ללקוחותיו, פועל יוצא של מדיניות השקעות אגרסיביות, גם באפיקים שנחשבו ל"הרפתקניים".

חלק ניכר מההשקעות שביצעו באלטשולר שחם בשנים האחרונות היה בשווקים מתפתחים ובעיקר במניותיהן של ענקיות טכנולוגיה סיניות, דוגמת עליבאבא, שהצמיחה המהירה שלהן הזניקה את התשואות של בית ההשקעות. כפועל יוצא, נהר הציבור בהמוניו למוצרי החיסכון לטווח ארוף של אלטשולר שחם, החל מקרנות הפנסיה, דרך קופות חיסכון לכל ילד ועד לקופת הגמל להשקעה.

אלא ששורה של צעדים רגולטוריים, וכן פעולה ישירה שנקט המשטר בסין כנגד אותן ענקיות טכנולוגיה, גרמו לנפילה במחירי מניותיהן וכתוצאה מכך גם לפגיעה ניכרת בתשואות לחוסכים באלטשולר שחם.

 גילעד אלטשולר, מבעלי אלטשולר שחם / צילום: איל יצהר

עבור גופי ניהול הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם זו הייתה פגיעה מהותית שגררה נפילה לתחתית טבלת התשואות בישראל השנה. בסדרת ראיונות אמר גילעד אלטשולר כי הוא עדיין מאמין במניות הסיניות. האמונה הזו תצטרך להחזיר יותר מ-4 מיליארד שקל שאיבד בית ההשקעות למתחרים בתחום הגמל בשנה שמסתיימת כעת. 

עסקת השנה (1): ממשלת אבו דאבי קונה נתח ממאגר תמר

כמה וכמה עסקאות משמעותיות נחתמו ב-2021 על ידי החברות הציבוריות בשוק ההון. אחת מהן, שגם הושלמה לאחרונה, היא של שותפות חיפושי הנפט והגז דלק קידוחים , אשר מכרה את יתרת חלקה (22%) במאגר הגז הטבעי תמר תמורת 955 מיליון דולר (כ-3 מיליארד שקל ביום ההשלמה).

דלק קידוחים, שמחזיקה גם ב-45.34% ממאגר הגז הטבעי לוויתן, נדרשה למכור את יתרת חלקה במאגר תמר עד סוף 2021, בהתאם למתווה הגז שקבעה המדינה. בתום תהליך מכירה ארוך שהוביל מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, נבחרה באפריל השנה הצעתה של חברת מובדאלה פטרוליום שבבעלות ממשלת אבו דאבי.

 אסדת תמר / צילום: אלבטרוס

בחודש ספטמבר האחרון נחתמה עסקת המכירה, שהתאפשרה בזכות הסכם השלום עם מדינת איחוד האמירויות מ-2020 ושלושה חודשים לאחר מכן היא הושלמה. במקביל, נחשף כי מובדאלה פטרוליום העניקה אופציה לאיש העסקים אהרון פרנקל (ע"ע אקזיט השנה), להיכנס בנעליה של החברה מאבו דאבי ולרכוש מחצית ממניותיה במאגר תמורת מחצית מהסכום ששילמה. כך שפרנקל יוכל לרכוש 11% ממאגר תמר תמורת כ-500 מיליון דולר (1.55 מיליארד שקל).

עסקת השנה (2): פז הופכת לקמעונאית מזון

חברת תחנות הדלק והזיקוק פז  יכלה השנה להפוך לחברה בת של שיכון ובינוי, שבשליטת נתי סיידוף. על השולחן של דירקטוריון פז עמדה הצעה למזג את החברה עם פעילות האנרגיה של שיכון ובינוי, במסגרת עסקת מניות שהייתה הופכת את שיכון ובינוי לבעלת השליטה בפז.

אבל יו"ר פז הראל לוקר ומנכ"ל החברה ניר שטרן בחרו דווקא לשמור את החברה עצמאית. הם עשו זאת באמצעות חתימה על הסכם לרכישת רשת המרכולים השכונתיים פרשמרקט , שבשליטתם של האחים יוסי ושלומי אמיר, תמורת כ-2 מיליארד שקל בעסקת מזומן ומניות (טרם המיזוג קיבלו בעלי מניות פרשמרקט דיבידנד של 149 מיליון שקל, שהגדיל את התמורה עבורם).

 ניר שטרן / צילום: כדיה לוי

את הסכום הגבוה הזה משלמת פז עבור רשת של 42 סניפים בפריסה ארצית, שתציג ב-2021 כולה רווח נקי של 120 מיליון שקל לערך. כך שמדובר בעסקה המשקפת מכפיל של 16-17 על הרווח הנקי השנתי, לפני סינרגיות שעשויות לנבוע ממנה.

רכישת פרשמרקט מהווה מהלך המשך לרכישת רשת המרכולים התל אביבית סופר יודה, ונועדה להפוך את פז לחברת קמעונות הפועלת בתחומי הדלקים והמזון. כמהלך משלים, פועלים שטרן ולוקר לניתוקה של פז מבית הזיקוק באשדוד שבבעלותה, באמצעות חלוקת מניותיו כדיבידנד בעין.  

מנהל השנה: אלי גליקמן מנווט את צים לשיאים

בסוף ינואר, כשחברת התובלה הימית צים  הונפקה בניו יורק, אמר המנכ"ל אלי גליקמן בראיון לגלובס כי מדובר בסיפור הצלחה שיילמד בבתי ספר למנהל עסקים. כשהמניה נחתכה ב-23% ביום המסחר הראשון שלה, המשפט הזה נשמע כמו התרברבות מיותרת, אבל 11 חודשים אחרי, צים מסיימת את השנה כהנפקה הישראלית הטובה ביותר, ואחת ההנפקות הטובות ביותר בכלל בוול סטריט ב-2021 - תשואה של מעל 300% מההנפקה ושווי שוק נוכחי של כ-6.5 מיליארד דולר.

במקביל הפכה צים, שרק לפני שנים ספורות נקלעה לקשיים ונדרשה להסדר חוב ענקי, לחברה הרווחית בישראל - לאחר שהציגה רווח של 1.46 מיליארד דולר ברבעון השלישי ("כמו טסלה", הדגיש גליקמן), כשמתחילת השנה הרווח התקרב ל-3 מיליארד דולר. לכך הוביל בעיקר השוק בו החברה פועלת: ביקושים עצומים ושיבושים בשרשרת האספקה בעקבות משבר הקורונה הקפיצו את מחירי התובלה הימית.

 אלי גליקמן, מנכ''ל צים ספנות / צילום: יח''צ

גליקמן מנהל את צים מאז 2017, לאחר שכיהן בעבר כמנכ"ל חברת החשמל. בראיון לגלובס לאחר ההנפקה סיפר גליקמן: "צים, כשהגעתי אליה, עמדה לפני פשיטת רגל. כשפנו אליי להיות מנכ"ל צים, אמרתי: 'מה, אני משוגע?'. לקח יותר מחצי שנה של פניות ובסוף החלטתי לבוא בזכות שני דברים: האתגר והתגמול. לקחתי סיכון אישי רב לקרדיט שלי". והסיכון השתלם: לאחרונה נחשף בגלובס כי גליקמן קיבל לאחר מינויו למנכ"ל 1.5 מיליון אופציות שמחיר המימוש שלהן משקף בשווי הנוכחי הטבה של יותר מ-80 מיליון דולר. 

רוכשת השנה: אלקו הופכת ל"פאקמן" של שוק ההון

חברת ההחזקות הוותיקה אלקו  מסכמת את השנה עם סל עמוס בשלל רכישות שביצעו חברות הקבוצה בהשקעה ניכרת. בין היתר מדובר בכניסה להחזקות מהותיות בתחומי התקשורת, הנדל"ן והטכנולוגיה (באמצעות השקעה בחברת דיסקונט השקעות ), ברכישת פעילויות בתחומי קמעונות המזון (יינות ביתן, 7 ELEVN) התחבורה (אמנון מסילות, אגד תעבורה), האנרגיה, האופנה והתשתיות.

את עיקר השקעותיה מבצעת אלקו באמצאות החברות הבנות אלקטרה מוצרי צריכה  (אמ"צ), אלקטרה  ואלקטרה נדל"ן , אולם גם הזרוע הציבורית הרביעית של אלקו, סופרגז , ביצעה בשנה האחרונה כמה מהלכי רכישה והשקעה, בעיקר בתחומי האנרגיה המתחדשת.

תחת ניהולם של בעלי השליטה, צמד האחים דניאל ומיכאל (מייקי) זלקינד, הפכה אלקו למכונת רכישות דינמית (ממש ה"פאקמן" של שוק ההון) במטרה לפתח את עסקיה המסורתיים, לצד הוספת זרועות פעילות נוספות, בדרך כלל של מותגים בולטים שבהם מזהות חברות הקבוצה פוטנציאל לסינרגיה עם פעילות הבסיס.

 מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו / צילום: ישראל הדרי

בשלב הנוכחי, אותן רכישות מוכיחות את עצמן, והן תומכות גם בתוצאות הכספיות וגם, כך נראה, השוק מקבל את הכיוון של הרחבת הפעילות בברכה - הבאה לידי ביטוי בהתחזקות מרשימה במניות החברות המרכזיות בקבוצה, שמלבד סופרגז מסכמות את 2021 עם תשואות דו-ספרתיות נאות, ואף מעבר לכך (אלקטרה נדל"ן ). 

הקאמבק של השנה: קבוצת דלק משאירה את המשבר מאחור

ההתאוששות הגדולה של 2021 שייכת לקבוצת דלק , שבשליטת יצחק תשובה. התאוששות שהחלה כבר במחצית השנייה של 2020, אולם הפכה לברורה ומובהקת בשנה המסתיימת כעת שבה הציגה מניית החברה זינוק פנטסטי של יותר מ-150%.

פחות משנתיים אחורה, במרץ 2020, נראה היה כי על דלק ובעליה נפלו השמים. מגפה עולמית פרצה, סגרים הוטלו, מחירי הנפט הגולמי קרסו, וקבוצת דלק עמדה לטבוע תחת נטל חובותיה העצומים. רבים העריכו כי נפילתה היא בלתי נמנעת, מה שבא לידי ביטוי בקריסת המניה ותשואות זבל שבהן נסחרו איגרות החוב שהנפיקה.

 יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

אלא שהקבוצה, בניצוחו של המנכ"ל עידן וולס (שמונה לתפקיד חודשים ספורים טרם המשבר), הגיבה היטב ובאמצעות שורה של מהלכים הצליחה להינצל. הללו כללו הסכמות עם מחזיקי האג"ח, גיוסי הון גדולים, פירעון חובות לבנקים, מימוש נכסים בקצב גבוה ולבסוף אף מחזור חובות.

בין לבין, הצליחה שותפות הבת דלק קידוחים לייצב את מצבה בזכות מכירות מוגברות של גז טבעי ממאגר לוויתן, ואילו החברה הבת איתקה (הפועלת בים הצפוני) עלתה שוב על המסלול בזכות זינוק מחודש במחירי הנפט הגולמי.

הנפקת השנה: תורפז שואפת להיות פרוטרום הבאה

קרן כהן חזון היא ככל הנראה אחת מהנשים הבולטות והמרכזיות בתעשייה הישראלית, אולם עד לפני כמה חודשים שמה לא היה מוכר לרוב המשקיעים בשוק ההון, וניהול פעילותה של חברת הטעמים והריחות תורפז  נעשה "מתחת לרדאר".

ניתן להניח כי לא הרבה מלבד כהן חזון האמינו שכחצי שנה לאחר שהובילה את הנפקת ההון הראשונית (IPO) של תורפז, מניית החברה תשלש את שוויה (כ-205%) שיאמיר ויתקרב ל-3 מיליארד שקל. זאת, אחרי שבחודש מאי נדרשה כהן חזון להפחית בכ-15% את מחיר ההנפקה בת"א.

אמנם ביקושי היתר הנרחבים שנרשמו בהנפקה היו עשויים להוות איתות לכיוון המניה בהמשך, אולם לא לעוצמת העליות המאפיינת אותה מאז החלה להיסחר בסוף חודש מאי.

בהתאם לתוכניותיה של תורפז, סכום של יותר מ-200 מיליון שקל שגייסה במסגרת ההנפקה משמש אותה למימוש אסטרטגיית הצמיחה, בהובלת כהן חזון, המשמשת כמנכ"לית וכיו"רית החברה. ואכן, מאז הצטרפה לבורסה עדכנה תורפז על שלל רכישות והשקעות, בהיקפים מצומצמים יחסית, של פעילויות מקבילות ומשיקות בתחומי הטעם והריח.

דפוס הפעילות של תורפז עשוי להזכיר לחלק מהמשקיעים ענקית טעמים וריחות ישראלית אחרת שנסחרה בבורסה המקומית - פרוטרום, שלאחר סדרה ארוכה של רכישות בתחומה נרכשה בעצמה בשנת 2018 בעסקת מיזוג על-ידי חברת IFF האמריקאית, תמורת סכום עתק של יותר מ-7 מיליארד דולר. 

השקעת השנה: יותר טוב מנדל"ן - מניות הנדל"ן

על תחום הדיור למגורים בישראל כבר נכתב ודובר רבות במהלך השנה החולפת, נוכח מחירי השיא וביקושי השיא שנרשמו לסחורה לוהטת זו. פריחת הענף לא פסחה על חברות הנדל"ן למגורים בבורסה, שמסכמות את אחת משנות הפעילות הטובות ביותר שלהן בהיסטוריה - הן מבחינת תוצאות כספיות והן מבחינת התשואות שהניבו.

מי מבין המשקיעים שהחליטו להתמקד בשנה האחרונה בהשקעה במניות חברות הנדל"ן למגורים מסכמים את שנת 2021 בחיוך רחב. זאת נוכח קפיצה מרשימה של יותר מ-70% שמציג מדד הבנייה מעל ביצועי יתר מדדי הבורסה, הנתמכת בביצועי קרוב ל-30 החברות הנסחרות בו.

בביצועי מניות, מובילות הענף מבחינת שווי שוק - דמרי  של הקבלן יגאל דמרי וישראל קנדה  של הצמד ברק רוזן ואסי טוכמאייר, מסכמות את 2021 עם תשואה יוצאת דופן בשיעור תלת-ספרתי, של כ-100%-110%, בעוד שמניות אפריקה מגורים  ואזורים  "מסתפקות" בטיפוס שנתי של כ-60%-65%.

 ברק רוזן ואסף טוכמאייר / צילום: איל יצהר

מלבדן, מנעד התשואות שמציגות יתר מניות ענף הבנייה נרחב למדי, אולם המגמה דומה וברורה - חזק למעלה. במבט קדימה התחזיות הן כי מחירי הדירות למגורים בישראל ימשיכו במסען צפונה גם ב-2022, ובהתאם בשלב הנוכחי נראה כי גם מניות ענף הבנייה ימשיכו ליהנות מהגאות שחווה תחום פעילות זה.  

פלופ השנה (1): האוויר יוצא מבועות ה-SPAC בוול סטריט

בתחילת השנה הגיעו לשיאו טרנד הנפקות ה-SPAC - חברות ללא פעילות שמנפיקות ומגייסות כסף במטרה למזג לתוכן חברה קיימת. מאות חברות SPAC שהונפקו בארה"ב, יצאו לשוק לחפש יעדים למיזוג, ומצאו אותם גם בישראל, במחירים מפולפלים ששיקפו שווי של מיליארדי דולרים רבים לפעילות הנרכשת, גם אם ברוב המקרים מדובר בפעילות הפסדית.

אכזבת המשקיעים מביצועי חברות שמוזגו, לצד פעולת צינון של ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית), הובילו לירידה משמעותית בכמות ההנפקות ולעלייה בשיעורי הפדיון מצד משקיעי ה-SPAC. במקביל, הרבה מהחברות שכבר מוזגו איבדו חלקים ניכרים משוויין. כזה גם היה גורלן של רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות שמוזגו בשנה החולפת ל-SPAC, שרובן ככולן הסבו למשקיעים הפסדים של עשרות אחוזים.

מבין אלה, התשואה הגרועה ביותר הייתה של מניית חברת Talkspace  שמציעה טיפול נפשי וירטואלי, שאיבדה כ-80% מערכה מאז המיזוג וכבר הספיקה להיפרד מאז מצמד המנהלים-המייסדים שלה, בני הזוג אורן ורוני פרנק, על רקע זה. מניית חברת הביטוח הדיגיטלי היפו  איבדה קרוב ל-70%, וחברת האוטוטק אוטונומו  איבדה כ-60%, קצת יותר מחברות אינוויז  ו-REE , גם הן מתחום הטכנולוגיות לרכב, שאיבדו כמחצית מערכן.  

פלופ השנה (2): משה חוגג מסתבך כל הדרך לבורסה

הגעתו הצפויה של איש העסקים משה חוגג לבורסה בת"א במהלך השנה החולפת משכה כותרות שמנות במדורים הכלכליים, בעקבות תוכניותיו לצקת פעילות בתחום המטבעות הדיגיטליים המזוהה עימו לתוך השלד הבורסאי קמן קפיטל.

העסקה המתוכננת הייתה צפויה להניב לחוגג רווח עצום של מאות מיליוני שקלים "על הנייר", לנוכח הזינוק במניות קמן בעקבות הפרסומים על כניסתו הצפויה להשקעה בחברה. זאת לצד כמה "סלבס" נוספים שאמורים היו לחבור להשקעתו - ציון קינן, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, אייל לפידות, לשעבר מנכ"ל הפניקס, ועו"ד צבי אגמון - מה שהגדיל את רמת העניין והסקרנות לגבי העסקה.

 משה חוגג / צילום: יונתן בלום

אולם כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. אחרי עיכובים חוזרים ונשנים בהשלמת העסקה, עקב דרישות להבהרות שונות מצד רשות ני"ע ופנייה לבימ"ש על ידי דח"צית בקמן קפיטל שהתנגדה לעסקת המיזוג, הרים חוגג ידיים. כמה חודשים לאחר שסיכם על העסקה, וכבר מונה למנכ"ל קמן, החליט חוגג לבטל את ההסכם מול החברה ולהתפטר מתפקידו.

זמן קצר לאחר מכן נחשפו חשדות למעשים פליליים שונים  לכאורה שבהם נחשד חוגג, הנתון כיום במעצר בית, וקמן קפיטל מצידה הספיקה להיכשל בהשלמת שני מיזוגים של פעילויות אחרות שביקשה לבצע, עד שנפרדה בקול ענות חלושה מהבורסה, עם מחיקת מניותיה מהמסחר רגע לפני סיום השנה.

***חזקת החפות: משה חוגג הוא בגדר חשוד בלבד, לא הוגש נגדו כתב אישום, ועומדת לו חזקת החפות.