המועמדת לתפקיד היועמ"ש מדברת על השבת אמון, אבל אופן בחירתה מעיד ההפך

ביום שני צפויה ממשלת ישראל לאשר בישיבה מיוחדת את מינויה של עו"ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. לאחרונה פרסמנו בגלובס מספר כתבות שעסקו במינוי מיארה ועתה אנו מפרסמים את "דף החזון" של מיארה, שהגיע לידי גלובס, בו הציגו המועמדים לוועדת האיתור תוכנית עבודה מפורטת ומגובשת למקרה שייבחרו. כפי שתוכלו לראות לא נאמר בו הרבה.  

בכתבות הקודמות עסקנו בעובדה שציינה את שופטת העליון ענת ברון כממליצה מקצועית חרף תגובה רשמית של ברון לגלובס בה הכחישה את ההיכרות המקצועית והוסיפה כי הבהירה זאת לבהרב-מיארה. עבור בהמלצה של המשנה לנשיאת העליון (בדימוס) חנן מלצר שהמליץ עליה בחום חרף העובדה כי היכרותם מינימלית, על סף מקרית. עוד פרסמנו כי ועדת האיתור לא בדקה דבר על אודות המועמדים ובפרט אודות עו"ד בהרב-מיארה. הוועדה לא התקשרה לממליצים, לא ביררה תלונות ואחד מחבריה אף לא טרח לנמק את הצבעתו. הוועדה ישבה עם המועמדים בשעות הערב למשך 45 דקות ועל בסיס היכרות רעועה זו החליטה. יו"ר הוועדה אשר גרוניס היה היחיד שהתקשר באופן עצמאי למספר מועט של ממליצים, אך לא עדכן את חבריו לוועדה. בהערת אגב יש לציין כי גרוניס היה היחיד שהתנגד למינוי בהרב-מיארה בטענה כי אינה כשירה לתפקיד.

עד כמה עבודת הוועדה לא הייתה מעמיקה ניתן ללמוד משני הסיפורים המובאים כאן. חלק מתשעת המועמדים ביקשו להציג לוועדה נייר עמדה כאמור. הוועדה, מתוך רצון להקל על עצמה ולחסוך בזמן קריאה הגבילה את המועמדים לעמוד בודד. תוכנית העבודה של מיארה נראית כמעט כתקציר של הערך "היועץ המשפטי לממשלה". אין שם חזון ולא תוכניות מעשיות ולא דבר שניתן ללמוד ממנו כיצד היא מתכוונת לנווט את הספינה. כל אחד מהמועמדים, או אף עו"ד מתחיל, היה מזדהה ומסכים עם כל מה שנכתב, כי הוא מושכלות יסוד. 

המובן מאליו שלא אומר דבר

בדף שכותרתו "תפקיד היועץ המשפטי לממשלה" כתבה מיארה, כי "היועץ המשפטי לממשלה נושא בתפקיד המשפטי-מקצועי הבכיר ביותר בשירות הציבורי-משפטי. בתפקידו הוא גם המשפטן הבכיר של השירות המשפטי הציבורי וגם המנהל הבכיר שלו. ליועץ חמישה תפקידים עיקריים, כמפורט בדו"ח ועדת שמגר. כראש התביעה הכללית מתמקד היועץ בתחום המשפט הפלילי. בתפקידיו האחרים - ייצוג, ייעוץ, חקיקה ושמירה על האינטרס הציבורי במסגרת חיקוקים ספציפיים - עוסק היועץ בכל תחומי המשפט: אזרחי, מנהלי, חוקתי ופלילי. לצורך ביצוע תפקידיו פועלות תחת אחריותו של היועץ מערכות משפטיות: בין היתר ייעוץ וחקיקה, הפרקליטות, מייצגי המדינה בערכאות והגופים הממונים עליהם. מדובר במערכות גדולות ומורכבות, אשר בינן לבין עצמן, ובינן לבין מערכות המשיקות להן, נדרשים שיתוף פעולה, תיאום והתייעצות".

מיארה הוסיפה וכתבה, כי "ליועץ המשפטי לממשלה נוכחות, סמכות ואחריות לרוחב השירות הציבורי המשפטי ולעומקו. ביסוד תפקיד היועץ - ההבנה כי לממשלה חופש פעולה להגשמת קווי היסוד שלה, מדיניותה ויעדיה, אך זאת במסגרת גבולות החוקיות והדין. נקודת המוצא היא זו של פרשנות מקיימת: היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת, אך עליו ועל הממסד המשפטי שתחתיו לנקוט משנה זהירות, כך שהייעוץ לא יגלוש מקביעת גבולות החוקיות, לקביעת מדיניות, שכן אין זה תפקידו".

עוד כתבה, כי "בהתאם, נדרשת הבניה של עקרונות הייעוץ המשפטי וגבולותיו, והבחנה בין מצב של מניעה לביצוע פעולה, לבין מצב של קושי בביצועה. קושי, להבדיל ממניעה, מחייב ניהול סיכונים משפטיים. בין תפקידיו השונים של היועץ והמערכות שהוא מנהל עלול להיווצר ואף נוצר מתח מעת לעת. עם זאת, על תפקידי היועץ להתקיים זה לצד זה בהרמוניה, כמארג. לכן מחייב תפקיד היועץ ניהול-על של מארג התפקידים ושל המערכות הכפופות לו".

מיארה ממשיכה ומציינת, כי "כשלים בממשקים בין מערכות השירות המשפטי הציבורי לבין עצמן, וביניהן לבין מערכות אכיפת החוק, גורמים לפגיעה בביצוע תפקידיהן, ובציבור. הדבר פוגע באמון הציבור בהן וביועץ המשפטי לממשלה. על ניהול המארג המורכב הזה, להיות פרואקטיבי, לחזק ממשקי עבודה משותפים ולהביא לטיוב עבודת המערכות והתרבות הארגונית שלהן. כלים לכך הם הגברת השירותיות, השקיפות, הנגישות; קביעת מדיניות אחידה, קביעת סטנדרטים; התחייבות ללוחות זמנים; עמידה בהם; תיעדוף; מודעות עצמית ובקרת שירות; גיוון כח אדם וראייה רב מימדית. הכול - מבלי לפגוע בחוזקה וביתרונות של הקיים".

לבסוף כתבה, כי "על הניהול להיות מוביל ויוזם - לזהות מגמות ואירועים המאתגרים את שלטון החוק ועלולים לפגוע באמון הציבור, להיערך להם, ולהתמודד עמם. ניהול נכון מאפשר את נוכחות היועץ באירועים משפטיים מרכזיים, מבלי שתשובש עבודת מערכות הייעוץ, החקיקה, התביעה והייצוג, ומבלי שייפגע השירות לציבור. אלה מהווים תשתית לקידום שלטון החוק ולהגברת אמון הציבור בו. מדובר ביסודות הכרחיים לפעולתו התקינה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ושל מערכות השירות המשפטי הציבורי".

ועדת האיתור לא בדקה

למען הסר ספק, איני טוען דבר נגד כשירות מיארה לתפקיד ונגד המדיניות אותה היא תיישם. ייתכן שיש לה תוכנית עבודה מפורטת, מסודרת ומצוינת לכהונתה כיועמ"ש והיא האדם המתאים ביותר בזמן המתאים ביותר, אך הוועדה לא הייתה יכולה לבדוק דבר וחצי דבר על תוכניותיה מתוך המסמך הוויקיפדי הזה.

דוגמה נוספת: בקורות החיים שלה מיארה ציינה, כי היא מכהנת מ-2019 כיו"ר הוועדה "לבחינת אסדרת מקצוע חוקר פרטי". ועדת האיתור בראשות השופט גרוניס לא בדקה ולא שאלה דבר וחצי דבר על תפקודה של מיארה בתפקיד. אם ועדת האיתור הייתה בודקת היא הייתה מגלה כי כתב המינוי מאוקטובר 2019 של ועדת מיארה קבע כי היא תגיש את מסקנותיה בתוך חצי שנה. במרץ 2020 שר המשפטים דאז אמיר אוחנה האריך את כתב המינוי לבקשת הוועדה בחצי שנה נוספת עד לאוקטובר 2020, אולם מאז חלפו כשנה וחצי נוספות והוועדה טרם סיימה את עבודתה. הפעם האחרונה שהתכנסה הייתה לפני שמונה חודשים, באמצע יוני 2021. מספר חברים בוועדת מיארה אמרו לגלובס, כי אין להם כל מידע והסבר מדוע הוועדה לא מתכנסת ומדוע אינה מביאה את מסקנותיה בפני שר המשפטים חרף הפיגור הרב.

הוועדה המליצה לממשלה למנות אחד משלושת המועמדים: אופיר, מיארה ושיינדורף אך לא הסבירה לממשלה אפילו במילה אחת על סמך מה הגיעה למסקנה זו.

כאמור, ייתכן שמיארה היא משפטנית מצוינת ומנהלת מצוינת - אך ועדת האיתור לא עשתה בדיקה מינימלית כדי לוודא זאת. למעשה, היא מראש וידאה שלא תוכל לבחון כלום כאשר הגבילה את המועמדים לכתיבה של עמוד בודד ואת הראיון ל-45 דקות, ברוטו. אגף כוח אדם בחברת הייטק שהיה מבקש לגייס מתכנת היה עושה בדיקה מקיפה ורצינית יותר מאשר ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס שתפקידה לאתר את היועץ המשפטי לממשלה הבא, התפקיד החשוב ביותר בפקידות הישראלית.

כמו בכתבות הקודמות בעניינה, ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש מסרה: "אין תגובה".