השופטים אינם מכריעים בהתאם לציפיות דעת הקהל

בטרם אתייחס לשאלות האם יש הצדקה לירידה באמון הציבור ברשות השופטת, ומהן הסיבות לכך, אני מבקש להפנות את תשומת הלב לשניים מתוך מספר כשלים שנפלו בסקר זה.

● סקר גלובס: 46% לא מאמינים לפרקליטות, לבתי המשפט ולמשטרה

ראשית, עורכי הסקר בחרו לכרוך במונח "מערכת המשפט" מין בשאינו מינו. האמנם ניתן לסקור גופים המשתייכים לרשויות שלטוניות שונות ונפרדות כאילו הם שייכים לאותה "מערכת"? האם ניתן לראות בבתי המשפט, במשטרה ובפרקליטות את מרכיביה של "מערכת המשפט"? האם הרשות השופטת מחד ואלה שמופיעים וטוענים בפניה מאידך, והמשתייכים או אף כפופים לרשות המבצעת (היועמ"ש, נציגי פרקליטות המדינה ומחוזותיה ונציגי התביעה המשטרתית), ראוי "שיימדדו" בצוותא? סבורני כי התשובה לכל שאלות אלה חייבת להיות שלילית.

שנית, עורכי הסקר הציגו זה לצד זה בעלי תפקיד בכירים שכביכול מייצגים את "מערכת המשפט", ובהם מפכ"ל המשטרה. האמנם מייצג מפכ"ל המשטרה את "מערכת המשפט"? אינני סבור כך.

יתר על כן, מנתוני הסקר עולה כי מספר אירועים שונים בשנה החולפת השפיעו על "אמון הציבור במערכת המשפט". רשימת האירועים כוללת, בין היתר, את "תיקי נתניהו עצמם", "המגעים להסדר טיעון בתיק נתניהו", הבריחה מכלא מגידו" ו"אסון מירון".

ראשית, יש לתהות כיצד ניתן לראות ב"בריחה מכלא מגידו", שיתכן שהאחריות לה רובצת לפתחו של שב"ס, כאירוע שאמור להשפיע על אמון הציבור במערכת המשפט? באשר לשאר האירועים, לא זו בלבד שאף לא אחד מהאירועים הגיע להכרעה סופית בבתי המשפט, אלא שחלקם כלל לא החלו להתברר בערכאות. אי אפשר שלא לתהות כיצד יתכן שאמון הציבור ב"מערכת המשפט" מושפע באופן כה מובהק מאירועים אלה.

שחיקה מתמשכת באמון הציבור ברשויות השלטון

ואולם, אין בכוונתי להתעלם מתוצאותיו של הסקר, על אף הכשלים שנפלו בו. יתר על כן, אני מוכן לצאת מנקודת הנחה שלפיה אף אם הסקר הנוכחי היה מתמקד בשאלת אמון הציבור ברשות השופטת, הרי שהיינו עדים לירידה מסוימת באמון לו היא זוכה.

מחקרים שונים מצביעים על שחיקה של אמון הציבור בכל רשויות השלטון, לרבות הרשות השופטת. רק לשם המחשה, לאחרונה פורסם בסקר גאלופ כי האמון בבית המשפט העליון של ארה"ב צנח לכ-40%. זוהי תופעה בינלאומית שלמרבה הצער אינה פוסחת על מדינת ישראל ועל שלוש רשויות השלטון שלה. אך, בית המשפט העליון שלנו ממשיך ליהנות מאמון ציבור גבוה יחסית, בוודאי בהשוואה למוסדות השלטוניים האחרים. ואולם, אין להסתפק בכך.

הרשות השופטת חייבת להמשיך ולפעול כדי להיות ראויה להערכת ולאמון הציבור, אך אל לשופטיה להיות מושפעים מציפיות הציבור או מדעת הקהל בבואם להכריע בהליכים המתנהלים בפניהם. אף אם פסקי דין כאלו או אחרים עלולים להפחית את מידת האמון של חלקים בציבור ברשות השופטת, השופטים לא יכולים להימנע מלתיתם. רשות שופטת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית אמורה לפסוק על פי הדין, ללא מורא וללא משוא פנים, אף אם פסיקותיה לא תמיד יישאו חן בעיני הציבור או חלקו.

שיפור השירות לציבור יועיל לרשות השופטת

עם זאת, אין ספק כי שיפור השירות לציבור והגברת השקיפות יכולים לתרום לחיזוק אמון הציבור ברשות השופטת. בהקשר זה, יש לברך את הרשות השופטת על השקת פיילוט הקראת פסקי דין והחלטות חשובות בערכאות הדיוניות, שנפתח, לפני מספר ימים, בהקראת גזר דין בשידור חי מאולם בית משפט השלום בירושלים. במקביל, מתקיימים מזה כשנתיים שידורים ישירים של דיונים חשובים מבית המשפט העליון.

בשולי הדברים, אוסיף כי האופן שבו נתפשים בתי המשפט בעיני הציבור נגזר, לא אחת, גם מכתבות עויינות באמצעי התקשורת ומאמירות לא ראויות של אנשי ציבור. יובהר, אינני קורא שלא למתוח ביקורת במקרים המתאימים על הרשות השופטת, אך מן הראוי שכל מי שלוקח חלק פעיל בשיח הציבורי יביע ביקורת עניינית ולא ינסה לערער את בסיס הלגיטימציה של הרשות השופטת.

כמי שזכה לכהן יותר מעשור כשופט בבית המשפט העליון ולהכיר את הרשות השופטת משני צידי המתרס, יכול אני להבטיח ששופטי ישראל, משפטנים מצוינים וישרים, מקדישים את מלוא מרצם וכישוריהם כדי לתת לציבור את השירות הטוב ביותר שלו הוא זכאי.

הכותב הוא שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון