אנדרו בארנס, איש עסקים מניו זילנד ומייסד התנועה העולמית לקיצור שבוע העבודה, בטוח שישראל היא אחת המדינות הבאות בתור שיאמצו את המודל. ביום שלישי השבוע הוא ישתתף כדובר מרכזי בוובינר זום שהפיקה אלקובי בדיוק בנושא הזה.
● התנועה לקיצור שבוע העבודה מגיעה גם למגזר העסקי בישראל
בשיחת זום עם "גלובס", הוא אומר: כ-140 חברות כבר נרשמו אצלנו לקבלת מידע על קיצור שבוע העבודה בישראל. עדיין לא ידוע לנו כמה מהן יתקדמו בסופו של דבר לפיילוט של ארבעה ימי עבודה בשבוע, אבל זו אינדיקציה ברורה לרמת עניין וסקרנות".
לדברי בארנס, מתנהלים היום בעולם מאות פיילוטים של חברות מסחריות, וההתקדמות בגזרת החברות מתחילה גם לקבל תמיכה משמעותית מצד הממשלות, למשל ביפן, הודו ורוסיה. בספרד, סקוטלנד ואיסלנד הממשלות אפילו מממנות פיילוטים כאלה.
במקביל, עם זאת, מתחילות להישמע גם מילות ביקורת על הטרנד העולמי, בעיקר מצד עובדים ומנהלים שגילו שהיום החופשי הנוסף משמש בעיקר להשלמות מכל השבוע, בעיקר למענה על מיילים, וארבעת ימי העבודה לחוצים ודחוסים יותר מאי-פעם.
"פוליטיקאים מכל העולם קופצים על העגלה"
בארנס דוחה בתוקף את הטענות. "כשיצאנו לדרך ב-2018 קיווינו שנקבל כתבה בעיתון המקומי ואולי איזה ראיון קצר בתוכנית בוקר בטלוויזיה בניו זילנד", הוא נזכר. "בפועל קיבלנו צונאמי של סיקור תקשורתי, שרק הלך והתגבר לאחר שפרסמנו את תוצאות ניסוי המעבר לארבעה ימי עבודה בחברה שלי לתכנון עיזבונות, שהעסיקה כ-300 עובדים. עכשיו זה כבר נושא שיחה עולמי באופן קבוע. כשפוליטיקאים מכל העולם קופצים על העגלה של הרעיון שלך, אתה מבין שאולי זה רעיון לא כל כך מטורף".
בארנס מספר שהרעיון החל להתגלגל בראשו לאחר שקרא על מחקר בבריטניה ולפיו עובדים פרודוקטיביים בממוצע 2.5-3 שעות בלבד בממוצע ביום עבודה. "התחלתי לחשוב מה יקרה אם נתחיל לעבוד לפי מודל של 100-80-100 - 100% שכר לעובדים ב-80% מהזמן וב-100% פרודוקטיביות. רציתי שיפור בפרודוקטיביות, לא האמנתי אז שזה יהפוך לטרנד עולמי".
אנחנו אחרי שנתיים קורונה ומעבר לעבודה מהבית או עבודה היברידית. זה לא מייתר את המעבר לארבעה ימי עבודה?
"התנועה שלנו מדברת, קודם כול, על הפחתת שעות העבודה השבועיות מ-40 בממוצע ל-32, בלי קשר לאיפה עובדים אותן. יש בעיה עולמית של עומס עבודה וחדירה של העבודה לחיים האישיים שלנו. לכן, כשעוברים לעבוד מהבית, באופן מוזר יום העבודה שלנו דווקא מתארך כי כל סימני הניקוד שאפיינו אותו - ללכת לעבודה, לחזור הביתה - נעלמים. המעבר לארבעה ימים הוא מוכוון תוצר, לא משך הזמן המושקע בעבודה. הוא גם שם גבולות לעבודה, ובכך מבטיח תפקוד אופטימלי של העובדים ומונע שחיקה".
זה מתאים לכל סוגי החברות, בכל הגדלים?
"תלוי. שבוע העבודה המקוצר שלי הוא לא בהכרח שבוע עבודה המקוצר שלך. יש חברות שממש משביתות את העסק ביום החמישי, בעוד שחברות אחרות לא יכולות להרשות זאת לעצמן וממשיכות להפעיל את העסק כל הזמן, אבל כל אחד מהעובדים עובד ארבעה ימים בשבוע. אנחנו רואים מודלים של שבוע עבודה מקוצר בחברות מכל סדר גודל, מקונצרן כמו יוניליבר עם כ-150 אלף עובדים עד לחברות עם פחות מעשרה עובדים".
אתה לא חושש מחיסול היצירתיות במקום העבודה, מימים בלי שיחות ברזייה או זמן לחלום?
"להפך, המעבר נותן לך כעובד יום שלם ומלא לחלום, ללא הפרעה. אני למשל נוהג ללכת על החוף ביום החופשי שלי, שם אני מקבל את הרעיונות הכי טובים".
יש מקומות עבודה שהפכו את היום החופשי ליום מענה על אימיילים.
"לא! לא, לא, אנחנו לא מרשים את זה. אם אתה עושה את זה, אתה עובד ביום החופשי שלך".
אז איך מתנהלים מול לקוחות שממשיכים לעבוד חמישה ימים בשבוע?
"חייב להיות כאן תהליך של חינוך. לאחת החברות שעברה לארבעה ימי עבודה היה לקוח מרכזי שלא כל כך קיבל את זה והתחיל להתקשר למוקד הלקוחות בכל יום שישי, אף שידע שהחברה לא עובדת. לאחר שלא קיבל תשובה הוא התקשר לבעלים של החברה והתלונן. הבעלים אמר לו, 'אם אתה צריך משהו דחוף - תקבל, אבל אתה יודע שאנחנו סגורים בימי שישי'. אחרי שלושה חודשים הלקוח התרגל והגדיל את עסקיו אצל אותה חברה".
המעסיקים נדרשים לשלם אותן משכורות על פחות שעות עבודה. בעייתי, לא?
"ממש לא. דמיין שיש לך שני מומחים שכותבים דוחות זהים באיכותם, רק שדוח אחד נכתב בשעה והשני - בשעתיים. תשלם כפול למומחה שעבד שעתיים? זה בכלל לא שאלה של זמן, אלא של תוצרת. כל כך הרבה פעמים שואלים אותי: אבל אנדרו, איך מודדים פרודוקטיביות? כל מי ששואל את השאלה הזו בעצם מודה שעד כה ניהל עסק שלא נמדד בפרודוקטיביות ומשלים עם חוסר יכולתו להתנהל ביעילות".
אז למה לא שבוע עבודה של שלושה ימים, אפילו יומיים?
"צודק, למה לעצור בארבעה ימים? אם אני יכול להשיג 150% עלייה בפרודוקטיביות על ידי מעבר לשלושה ימים בשבוע, למה לא? כשהצוות שלי עובד פחות, זה אומר משרדים יותר קטנים, חשבונות חשמל יותר נמוכים, מספר עובדים קטן יותר במשרדים בכל נקודת זמן. חוץ מזה, אם הגענו למסקנה שהעובדים יעילים רק שלוש שעות בממוצע ביום, זה אומר שביחד אנחנו מדברים על שני ימי עבודה בשבוע. מאחר שהגוף שלנו זקוק להפסקות, זה מותח את כל העסק לשלושה ימים. כלומר, המציאות היא שאפשר להספיק את כל העבודה ובאיכות גבוהה גם בשלושה ימי עבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.