כיסא עינויים וחשמול: אסיר מחנה ריכוז בסין הגיע להעיד בארה"ב

חקירות על כיסאות עינויים, זריקות מרדימות, אינדוקטרינציה פוליטית, חשמול, עמידה על קצות הבהונות, מניעת שינה - אלה הם רק חלק מההתעללויות שאובלבק טורדקון בן ה-43 חווה, לדבריו, במשך עשרה חודשים בהם היה עצור במחנה ריכוז במחוז שינג’יאנג בסין. טורדקון שנמלט מסין והגיע עם משפחתו השבוע לארה"ב, הוא עד ייחודי לדיכוי הממשלתי הסיני במחנות הריכוז בשינג’יאנג, כך אומרים עורכי דין המתמחים בזכויות‏-אדם. הוא צפוי להעיד בתביעה בינלאומית שכבר הוגשה לבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג, הולנד.

  

אובלבק טורדקון, אשתו ז’ילדיז אוראלייבה, והבן דניאל אובלבק הגיעו לארה"ב עם אישור הגירה מיוחד, המעניק כניסה לאנשים שמספקים "תועלת ציבורית משמעותית" כגון עדות בהליך פלילי או משפטי. טורדקון צפוי לספק עדויות על פשעים נגד האנושות שנעשים במחנות בשינג’יאנג, שעורכי דין לענייני זכויות האדם אומרים שיהיו חיוניות לתביעה.

עדויות שזרמו בשנים האחרונות מהמחנות הסיניים בשינג’יאנג, תיארו אותם כמקומות שבהם מתרחשים רציחות, מעשי אונס, עיקורים-כפויים ועוד. הדיווחים תיארו את המעשים הללו כטקטיקות שהשלטון הקומוניסטי מפעיל בעיקר נגד מיליוני מוסלמים בני המיעוט האויגורי, אך גם נגד מיעוטים אתניים ודתיים אחרים, כולל נוצרים.

טורדקון, קירגיזי במוצאו בן 43, הוא הנוצרי הראשון שהיה אסור במחנות הכפייה בסין ומספר על מה שחווה בהם. הממשלה הסינית טוענת שהמחנות נועדו להילחם בקיצוניות-איסלמית באזור, אך העדויות משם מלמדות כי גם אנשים ללא שיוך דתי וכן מספר קטן של נוצרים, כמו אובלבק, נכלאו בהם.

עורכי הדין שמלווים את התביעה בהאג אומרים שבשל היותו בוגר לימודי משפטים, התובנות שלו לגבי החוויות שעבר והזוועות האחרות שראה במו עיניו הן קריטיות. במשך התקופה שהיה שבוי, טורדקון בחן בקפידה את פעולות הרשויות הסיניות תוך מתן תשומת לב למה עשוי להוות הפרה של החוק הבינלאומי.

 בין מיליון לשני מיליון עצורים

במכון ניוליין לאסטרטגיה ומדיניות פרסמו במרץ דוח עם עדויות לפשעים בסין שכללו גם מסמכים סיניים ציבוריים ומסמכים ממשלתיים שהודלפו, עדויות של יותר מעשרת אלפים עדי ראייה וצילומי לוויין. המסקנה העולה מהדוח היא שהיעד של נשיא סין, שי ג’ינפינג, הוא לכפות על 55 מיעוטים אתניים במדינה לנטוש את זהותם האתנית או הדתית ולהשתלב בתרבות ההאן הסינית - הקבוצה האתנית הגדולה בסין (91% מהאוכלוסייה).

קנה המידה של מבצע זה בשינג’יאנג הוא עצום. החוקרים מעריכים שבין מיליון לשני מיליון איש, רובם אויגורים מוסלמים, נשלחו למחנות הריכוז הללו. כמה פקידים בממשלות מערביות ומומחים משפטיים לזכויות אדם מתייחסים לכליאת המיעוטים והעינויים במחנות כ"רצח עם". הממשל הסיני דוחה מכל וכל את הטענות הללו ומכנה אותן כ"שקר המאה" שמושפע מאינטרסים זרים. בתקופת טראמפ, אז התעצמה מלחמת הסחר בין המדינות, נטען כי "השקרים" הללו הן חלק מהמלחמה בסין.

למרות עדויות שפורסמו עד כה, כולל טריבונל ציבורי בלונדון בסוף 2021, שבו עלו בזה אחר זה אסירים לשעבר במחנות הריכוז וסיפרו על ההתעללויות שהם עברו בהם, ההתנהלות הבינלאומית מול סין כמעט ולא השתנתה. מועצת האו"ם מעולם לא גינתה אותה והמערב ממשיך לקיים עימה יחסי מסחר. באחרונה, ארה"ב התעוררה לעניין סביב אירועי אולימפיאדת החורף, אך בסך הכל העסקים נותרו כרגיל. את השתיקה הכללית של הדמוקרטיות ביחס לזוועות בסין, אפשר אולי למצוא בתשובה שנתן השבוע פוטין ביחס לסנקציות שהוטלו על רוסיה. "אף אחד לא יכול להיות מבודד ומוחרם בעולם המודרני. יותר מזה, זה בלתי אפשרי לעשות את זה למדינה ענקית כמו רוסיה", אמר.

23 עצורים בתא של 20 מ"ר

אובלבק טורדקון, אשתו ובנם בן ה-12 הגיעו לארה"ב ביום שלישי בערב. צרות המשפחה החלו בפברואר 2018, כשטורדקון, קירגיזי במוצאו, נתפס ונלקח למחנה כליאה. גורמים רשמיים מסרו לו שהוא נעצר בגלל שהוא האריך את אשרת הביקור שלו בקירגיזסטן מעבר למה שנקבע לו. בחקירותיו, הוא מספר, הוא נשאל שוב ושוב על הזהות הדתית שלו ועל נישואיו לאשתו, שנולדה בקירגיזסטן.

טורדוקן מספר שהוא גר בחדר בגודל של כ-20 מ"ר עם עוד 23 עצורים אחרים. לדבריו, במשך 10 חודשים במחנה הכליאה, שנמצא בקיזילסו, הכולאים הפעילו עליו אינדוקטרינציה פוליטית והחדרו לגופו בכפייה חומרים שגרמו לאיברי גוף שונים להירדם, ולמגוון סימפטומים אחרים כגון שלשולים, הקאות ואובדן תחושה בגפיים. אצל כמה מהאנשים גרמו הזריקות לאובדן שמיעה ודליפת נוזלים מהאוזניים. הוא והאסירים ששהו איתו במחנה ובתא, לא גילו או קיבלו הסברים לטיב החומרים שמוחדרים לגופם או בכלל לס יבה להזרקתם.

על פי דיווח ב"גארדיאן" הבריטי, מדי בוקר במשך 10 חודשים, טורדקון ו-23 חבריו לתא היו מתעוררים בתא הצפוף, נטול החלונות אך מואר 24 שעות ביממה. כדי לקבל ארוחת בוקר הם נאלצו לשיר שירים המשבחים את המפלגה הקומוניסטית הסינית. אחד האיסורים שהיו קשים מנטלית, היה איסור לשוחח עם החברים לתא, למרות הצפיפות והקרבה. במקום זאת, טורדקון וחבריו לתא בילו את ימיהם בצפייה בסרטונים על צמיחת סין תחת המפלגה הקומוניסטית - כל זאת תחת העין הצופה של השומרים שעקבה אחריהם באמצעות רשת מצלמות במעגל סגור. אם הם דיברו או עשו משהו שהם לא היו אמורים לעשות, הם היו מקבלים הוראה ברמקולים לחדול ממעשיהם ולעתים קרובות הם גם קיבלו עונשים פיזיים קולקטיביים עבור מעשה של אסיר אחד.

אחד העונשים "הקלים יחסית", סיפר טורדקון, היה לעמוד על קצות בהונותיו תוך כדי כיפוף והנחת הידיים על הראש. כל נפילה או תזוזה חדה מדי הסתיימה בקבלת מכות. טורדקון מספר שמכיוון שהעונש הזה היה תדיר, הוא וחבריו לתא התמקצעו בסוג העינוי הזה לבסוף.

תאים מוארים וכיסאות ריתוק  

העונש החמור יותר כלל ישיבה בכיסאות ריתוק (Tiger chairs), עליהם דווח בעבר. היו שני סוגים של "כיסאות נמרים", מספר טורדקון. הראשון היה בחדר מואר, עם מצלמה וזרקור. באותם כיסאות הוא נקשר ונחקר על זהותו הדתית ונישואיו ל"זרה קירגיזית".
בסוג השני של כיסאות הריתוק, לא נשאלו שאלות. כיסא זה, הוא מספר, סוג זה היה עשוי כולו מפלדה, עם מעצורי פלדה למותניים, לזרועותיו ולרגליים. הוא ישב בחדר מרופד עם דלת עבה להגנה מרעש.

טורדקן מספר כי הכיסאות הללו נבנו במיוחד לצורך עינוי עצורים, חישמול במוטות בקר תוך כדי שינה עליהם וכן עינויים נוספים. לדבריו, הוא "נחקר" בצורה הזו פעמים רבות, והסינים שעינו אותו קשרו אותו כל כך הדוק שלעתים הוא הרגיש איך זרימת הדם לידיו ורגליו נפסקת.

הוא שוחרר במפתיע בדצמבר 2018. הוא הושם במעצר בית ונאלץ לעבוד ללא שכר, תוך שהרשויות עוקבות אחריו במשך שנה שלמה. מהפחד שהוא ייכלא מחדש, הוא ברח עם משפחתו לקירגיזסטן. שם, הוא החל לקבל הודעות טקסט מפקידים סיניים, שחשבון הבנק שלו הוקפא וכן שבקרוב הוא צפוי להיות מגורש בחזרה לסין. כל זה השתנה לאחר שחוקר מודיעין קנדי וקבוצה של אמריקאים יזמו לתוכנית להוציא אותו ואת משפחתו למערב.

"אני מאושר שאני ומשפחתי הגענו בביטחון לאמריקה. בשבילנו זה אומר שאולי סוף סוף נגשים תקווה ארוכת שנים שהייתה לנו", אמר לכמה גופי תקשורת לאחר שנחת בארה"ב.