חצי שנה אחרי הנסיגה האמריקאית – איך נראית המציאות באפגניסטן תחת שלטון הטליבאן

שמונה חודשים לאחר שעזבה ארצות הברית את אפגניסטן, והשאירה את הממשלה האפגנית מובסת על ידי הטליבאן - האלימות והעוני במדינה גוברים ומעמיקים. תקריות אלימות על רקע פוליטי, נגד אזרחים, נשים ועיתונאים, מתגברות ונעשות קשות יותר לדיווח, כשבמקביל, המלחמה באוקראינה מקשה על סיוע, לאפגניסטן ולשאר המדינות שמתמודדות עם משברים ומאבקים פנימיים.

אזרחים, אזרחיות ועיתונאים אפגניים, במיוחד אלה המשתתפים או מסקרים הפגנות נגד שלטון הטליבאן, נמצאים תחת פיקוח הדוק של השלטון ואף סובלים מאיומים על חייהם. אלה שלא לוקחים חלק פעיל בהתנגדות סובלים מהמשבר ההומניטרי המחריף שפוקד את המדינה. העימותים הפוליטיים הפנימיים, בין הטליבאן למדינה האסלאמית, וכן המאבקים בהם מעורבים מתנגדי השלטון, שצמחו או התארגנו מחדש בחודשים האחרונים, מייצרים יחד סערה מושלמת שגורמת להסלמה של האלימות ושל העוני והרעב, בהם מתבוססת אפגניסטן מאז השתלטות הטליבאן על השלטון בשנה שעברה.

תפיסת השלטון באפגניסטן על ידי הטליבאן הגבירה לא רק את האלימות, אלא גם את אתגר המעקב והדיווח עליה - יותר מ-300 ערוצי חדשות אפגניים נסגרו, ורבים מאלה שעוד ממשיכים לפעול נאלצים להסתגל לצנזורה של השלטון, תחת איומים. עם עשרות עיתונאים ופעילי זכויות אדם שנמלטו מהמדינה בשבועות שלאחר השתלטות הטליבאן, קבוצות אקטיביסטיות שהתעקשו להישאר, נאלצות להסתגל למציאות המאתגרת.

"נעשה קשה מאוד לאסוף נתונים מהימנים", סיפר בראיון ל- "The Intercept" גולאם סחי, חוקר מארגון זכויות האדם והדמוקרטיה באפגניסטן, שחבריו נמצאים כעת מחוץ למדינה. סחי ציין כי קורבנות אלימות, במיוחד אלה ששוחררו ממעצר הטליבאן, מאוימים מפני דיווח על חוויותיהם. "אם הם ישתפו מישהו במה שעברו, הם שוב יכנסו תחת עינם הפקוחה של הטליבאן", אמר.

בנוסף, ציין סחי מעקב מוגבר של הטליבאן אחר עיתונאים ואקטיביסטים. "הם מסמסים לך באופן קבוע ועוקבים אחריך ברשתות החברתיות. הם עוצרים אותך פה ושם, רק כדי לנסות להפחיד אותך ולהשאיר אותך דרוך תמיד, שלא תעשה שום דבר או תפרסם שום דבר שנוגד את הנרטיב הרשמי של הטליבאן", הוסיף.

השלטון מתמקד בדיכוי נשים אקטיביסטיות המוחות נגדו

לא רק עיתונאים ופעילים פוליטיים נאצלים להסתגל לשלטון הטליבאן המאיים, גם אזרחים שמקצועם או מוצאם האתני מעורר את תשומת ליבו של השלטון ושל מנגנוני הפיקוח שלו. למרות ששלטון הטליבאן הבטיח חנינה לאנשי השלטון הקודם, כ-500 פקידי ממשל לשעבר נהרגו או נעלמו בששת החודשים הראשונים של שלטון הטליבאן, לפי חקירה שנערכה לאחרונה. קהילות מיעוטים כמו האזארים, האוזבקים והטג'יקים, סובלות מרדיפה של השלטון ואדמתם נתפסה בכוח.

אחת מהסוגיות הבולטות שעוררו דאגה בעת השתלטות הטליבאן בשנה שעברה הייתה מעמדן של הנשים במדינה. אפגניסטן המוסלמית הייתה תמיד מדינה שמרנית עם חברה דתית וקונבנציות נוקשות, אבל הטליבאן קיצוני הרבה יותר בשיטות הממשל שלו, ובמיוחד באיסורים המוטלים על נשים. אזרחיות שהמשיכו לערוך הפגנות מחאה נגד צעדי הדיכוי של הטליבאן, תחת ניסיונות חוזרים של הממשל לדכא שוב ושוב הפגנות אלו בכוח, נעשו מטרה עיקרית של השלטון למעקב. אך גם זה לא הרפה את ידיהן של המפגינות, שהגיבו לניסיונות הדיכוי בשינוי טקטיקות של המחאה, כמו עריכת הפגנות קטנות יותר במרחבים פרטיים, הקלטת נאומים וקידומן ברשתות החברתיות.

משבר הומניטרי חריף: סחר באיברים, רעב קיצוני

שיטות הממשל הקיצוניות של הטליבאן - מעקב, הפחדה, דיכוי, העלמת אנשים - מתרחשות על רקע משבר הומניטרי חריף, שרק הולך ומעמיק. עוד ועוד עדויות שנאספות מתארות מגיפת רעב שמתחוללת במדינה, שהביאה למותם של מאות אלפים ולתופעות מזעזעות כמו הורים שמוכרים ילדה לנישואין בעבור כיכר לחם בשוק בקאבול, או סחר באיברים בעבור פרוטות למזון.

כאילו שלא דיי בזה, המלחמה הנוכחית באירופה רק מקשה על המשברים בצד השני של העולם, אפגניסטן בינהם. עלויות המזון והדלק הגואות, יחד עם קיצוצים בתקציב של כמה ממדינות אירופה המסייעות, אילצו את התכנית המזון העולמית של האו"ם להפחית בחצי את כמות המזון שהיא מחלקת למיליוני אנשים. מדינות עשירות נאלצות לבצע קיצוצים בתקציבי הסיוע, גם כחלק מתוכניות התאוששות מהשפעות הכלכליות של מגיפת הקורונה. בנוסף, גם אוקראינה, שעד כה היתה ספקית של סיוע הומניטרי, כעת זקוקה לו גם.

גם מבחינה לוגיסטית הסיוע של המערב מאותגר. האו"ם זקוק לשיתוף פעולה בין רוסיה למערב, כדי לבצע משלוחים חוצי גבולות, לסוריה, תימן או אפגניסטן. אבל, כמובן, כעת אין כל שיתוף פעולה כזה, בלשון המעטה, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.

אזרחים שברחו מאפגניסטן לאחר השתלטות הטליבאן מתקשים לראות עתיד טוב במדינה, והעדויות מתוכה אכן מסתירות את האור בקצה המנהרה, אם קיים כזה. באפגניסטן של היום אין בנקים, אין מסחר וקשה מאד להתפרנס, על רקע עליית מחירים קיצונית ומתמשכת, עם עוד ועוד מצטרפים למעגל העוני והרעב. נשים אפגניות, שהיו פוליטיקאיות, שופטות ומרצות לפני השתלטות הטליבאן, סגורות כעת בבית, ובמקביל נאספים עוד ועוד דיווחים על נשים וגברים שעקבותיהם נעלמו.