נחום ונורית ביתן, מייסדי יינות ביתן המחזיקים כיום 49.5% מהרשת, הגישו תביעה נגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות, בטענה כי הבנקים ניצלו את מצוקתם הכלכלית באוגוסט 2020 וקיבלו במסגרת הסכם מימון הטבה בשווי של 100 מיליון שקל באופציות רק עבור עצם הסכמתם להעמדת האשראי. זאת מעבר ליתר תנאי הסכם המימון שכלל החסר האשראי, ריבית, בטוחות וערבויות. הענקת האופציות ניתנה בשיעור של 9% מההון המונפק של החברות לכל אחד מהבנקים.
בתביעה שהוגשה ערב החג לבית המשפט המחוזי בתל אביב טוענים בני הזוג כי הבנקים "ניצלו את מצוקתם של התובעים. החברה שהקימו, מפעל חייהם, שהיתה נתונה במצוקה תזרימית קשה והנתבעים החזיקו בחרב הבאתה לחדלות פירעון".
לדבריהם, הענקת תשלום בדרך של הענקת אופציות הוא "חריג וקיצוני ביותר רק עבור עצם הסכמת הנתבעים להעמיד את האשראי", הבנקים לא שילמו מאומה עבור האופציות, ובני הזוג נאלצו להעניק אותן בחינם.
בנוסף צוין כי המניות "בעלות שווי פוטנציאלי עצום", וכי גם בכך לא הסתפקו הפועלים ומזרחי ודרשו כי שווי המניות שימומשו לא יפחת מ-100 מיליון שקל, ובני הזוג ישלימו את ההפרש אם השווי יהיה פחות מסכום זה.
יינות ביתן התקשרה עם בנק הפועלים ומזרחי טפחות בהסכמי מימון בשנת 2017, במסגרתם ניתן לה אשראי שהיה דרוש לה בשל מצוקה תזרימית. בין הבטוחות ניתנו ערבויות אישיות של בני הזוג, ומניותיהם ביינות ביתן שועבדו לטובת הבנקים. בשנת 2019 העבירו הבנקים את הטיפול למחלקת "אשראים מיוחדים", ובני הזוג חששו שיעמידו את האשראי לפירעון ויביאו את יינות ביתן לחדלות פירעון.
על רקע זה החלו בני הזוג ביישום תוכנית לייעול מצבה של החברה, במסגרתה נערך הסכם המימון הנוגע לאשראי שסיפקו הבנקים בשנת 2017, ונחום ביתן ויתר, על-פי דרישת הבנקים, על תפקידו כמנכ"ל בחברה.
במועד ההסכם ב-2020 החזיקו בני הזוג ביתן במלוא מניותיה של יינות ביתן. לאחר השלמת הסכם ההשקעה שנערך במאי 2021 עם אלקטרה מוצרי צריכה, בני הזוג מחזיקים יחד ב-49.5% ממניות יינות ביתן, ואלקטרה צריכה מחזיקה ב-50.5%.
ההסכם כלל מתן אשראי של 150 מיליון שקל בשלוש פעימות המותנה בעמידה ביעדים שקבעו הבנקים; ריבית בשיעור שנתי של פריים + 2%-2.5% שתשולם מידי רבעון; העברת השליטה ביינות ביתן לשלמה רודב והענקת האופציות לבנקים למניות יינות ביתן או מגה שבבעלותה כאמור.
הבנק דחה את הודעת ביטול הענקת האופציות
בני הזוג מתרעמים על כך שלצורך העמדת אשראי של 150 מיליון שקל הם נדרשו לשלם 100 מיליון שקל באופציות, מעבר להחזר הקרן הריבית והבטוחות. לטענתם, הסכמתם ניתנה תחת "כפייה כלכלית ועושק" והחשש שהבנקים יביאו לחדלות פירעון של יינות ביתן.
האופציות לא נועדו לשמש כבטוחות נוספות להחזר המימון, הם טוענים, והראיה לכך היא שהאופציות נותרות בידי הבנקים גם לאחר פירעון התחייבויותיה של יינות ביתן.
לאחר השלמת עסקת ההשקעה על-ידי אלקטרה, כשהלחץ הכלכלי הופחת משמעותית, בני הזוג הודיעו לבנקים כי הסכמי הענקת האופציות בטלים, אך הבנקים דחו את הודעות הביטול. לכן הם מבקשים כי בית המשפט יורה כי ההסכמה להענקת האופציות בטלה.
מבנק הפועלים ומבנק מזרחי טפחות נמסר כי מדובר בתביעה ש"כל-כולה כפיות-טובה כלפי הבנקים, לאור העובדה שהם אלה שהעמידו מימון שמנע את קריסתה של יינות ביתן ואפשרו לה להמשיך ולהתקיים על אף מחדליהם החמורים של התובעים". את תגובתם המפורטת לתביעה מופרכת זו יתנו הבנקים בבית המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.