חדרים קטנים, מיושנים ומעטים מדי: מצוקת הדיור הגיעה גם לכנסת

בימי שני, כאשר ישיבות הסיעות השונות נפתחות לכניסת עיתונאים, מתגלה מצוקת הנדל"ן הגדולה של הכנסת ובאיה. החדר שמיועד לסיעת הליכוד קטן, ואינו יכול להכיל את כל חבריה ולכן התכנסויות יחד עם תקשורת מועברות לאולם "ירושלים" הגדול. לסיעות תקווה חדשה ומרצ אין כלל חדר, ולכן הראשונה עוברת להתכנס בחדר ועדת זכויות הילד ולמרצ נמצא חדר פנוי הרחק משם במסדרון אחר. גם הרשימה המשותפת נוהגת להתארח בחדר ישיבות בבניין הישן. וכך בכנסת ה־24, שבה מספר הסיעות הגיע ל-13, צפה ועלתה שוב וביתר שאת מצוקת המקום במסדרון הצר הכולל את חדרי הסיעות.

למעשה מאז 1966 אז נחנך משכן הכנסת הוא עבר הרחבות ושינויים פנימיים - תוספת בנייה של 40 אלף מ"ר - ללא שינוי במבנה החיצוני המוכר. בפועל הוא גדל והתרחב פי שלושה מאז היה הבית המייצג של פחות ממיליון איש ועד היום.

בשנות ה-90 הוצבו בו קרוואנים ובתחילת שנות ה-2000 הורחב המבנה למה שמחולק עד היום בעגה הפנימית של באי הכנסת בין המבנה הישן ל"מבנה החדש". היום הלחוץ ביותר עבור חברי הכנסת הוא יום לפני השבעת כנסת חדשה. ביום הזה מנסים חברי הכנסת ככל יכולתם להשתדרג ולקבל חדר רחב יותר, חדש יותר כאשר המפתחות נמצאות בידיו של איש אחד. מי שמצליחים "לתפוס ראשונים" מקבלים את החדרים בבניין החדש שבו הלשכות מרווחות קצת יותר, עם חדר נפרד ליועצים, מקלחון ושירותים ומי שלא נאלצים להסתפק בחדר במבנה הישן המכונה "ההילטונים". הלשכות האלו צפופות הרבה יותר ומותאמות לימים שבהם לחבר כנסת היה יועץ אחד ולא שלושה.

חלל עבודה משותף בקומת הממשלה

אלא שבעוד לחברי הכנסת חייב להימצא חדר, השפעות החוק הנורבגי על הכנסת נתנו את אותותיהן במחסור החמור בחדרים עבור השרים שאינם חברי כנסת. יצוין כי גם לשרים שאינם חברי כנסת יש תפקיד בכנסת והן מגיעים למליאה על מנת לענות לשאילתות ולקיים פגישות עבודה.

כך למשל, מי שעד לאחרונה רצה להיפגש עם שר הדתות לשעבר (משיקולים פוליטיים זמניים) מתן כהנא, נדרש להיכנס לחדר שהיה פעם מחסן, נטול חלונות, ללא חלל עבודה נפרד ליועצים ובלי שירותים בקומת הממשלה. יועציו כינו את החדר "הצינוק". לאחרונה, לאור התפטרותו וחזרתו להיות חבר כנסת, נמצאה לו לשכה משודרגת רק בימים האחרונים.

 החדר המאולתר לשר הדתות לשעבר מתן כהנא. היועצים כינו את החדר ''הצינוק'' / צילום: שירית אביטן כהן

ח"כ יוסי טייב, שנכנס לכנסת אחרי התפטרותו של אריה דרעי, מתארח בחדר סיעת ש"ס מאחר שדרעי - שכבר אינו חבר כנסת - משתמש עדיין בלשכה המיועדת לטייב מתוקף תפקידו כיו"ר המפלגה. דוגמה נוספת היא השרה לשוויון חברתי מירב כהן שמקיימת בכנסת את פגישותיה בחדר ועדת העלייה והקליטה. שרים אחרים מתארחים בחדרי חברי הכנסת ממפלגתם לפגישות חשובות.

כשהבינו בהנהלת המשכן את גודל המצוקה, הנחה מנכ"ל הכנסת גיל סגל להקים בקומת הממשלה wework לשרים שמגיעים למקום בימי מליאה כדי להשיב לשאילתות ולקיים פגישות.

היום במקום לחזר אחרי חדר פנוי, נפתח עבור השרים חלל שיתופי רחב עם חדר פגישות, ספות, פינת קפה ושירותים המבקש לענות על הצורך הגובר בחדרי עבודה בכנסת. יש לציין כי במתחם יש חלל עבודה סגור אחד עם קירות שקופים כך שזה לא יהיה המקום כנראה לפגישות עם עיתונאים.

הכנסת לא ממהרת: שינוי רק ב־2040

אז איך בכל זאת מתכוונים לפתור את המחסור בלשכות, חדרים, אולמות וחניות? השנה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים את תוכנית הבינוי "כנסת 2040", אך תחילת העבודות בכנסת צפויות רק בעוד עשור לדברי גורמים המעורים בנושא.

עד אז עוד צפויים שינויים נוספים בתוכניות שאושרו אך בבסיסן: השטח הכולל של המתחם החדש יעמוד על כ-70 אלף מ"ר והבנייה תהיה לפי סטנדרט ירוק מחמיר שיאפשר שימור אנרגיה ומים, ובמסגרתו ייבנה מרכז אנרגיה תת-קרקעי.

 הכנסת לפי תוכנית 2040. תחילת העבודה צפויה רק בעוד עשור / הדמיה: פלג אדריכלים

בין היתר נכללת בתוכנית בנייה של כ-35 לשכות חדשות ל-20 חברי כנסת חדשים (על בסיס ההתכנות להגדלת מספר חברי הכנסת בעתיד בחקיקה), חדרי דיונים נוספים, מתחמים לוועדות סטטוטוריות וחדרים לוועדות מיוחדות.

לדברי מנכ"ל הכנסת, לאחר אישור תוכנית המתאר ב-2022 עוד נדרשת עבודת הכנה בכנסת בין היתר אישור תקציב, הקמת מנהלת ייעודים וקבלן ביצוע. "זה לקח שנים רק כדי לאשר את התוכנית, וכדי לעבור לחלק היישומי נדרשים לא מעט תקציבים", אומר סגל. "המבנה הקיים זה מכבר חגג 55 שנה. המבנה נבנה על ידי סולל בונה בזמנו והוכר כמבנה לשימור ועל כן יש מורכבות בתחזוקה שלו.

"המבנה לא הותאם למספר חברי הכנסת ולמספר הסיעות וגם האגף החדש שנבנה, נבנה לפני יותר מעשור. אולם בראייה לעתיד הכנסת ממשיכה לשקוד ולפתח את תוכנית העבודה לכנסת 2040 במסגרתה צפויה הכנסת לבנות משרדים מתקדמים, אולמות, מתחם ועדות, מענה לעובדי המשכן ולמשלחות ומרכז אנרגיה חדשני.

"סוגיית האנרגיה מאוד חשובה והכנסת צופה פניה לעתיד עם הקמת מרכז אנרגיה. תוכנית המתאר 2040 מסתכלת על אנרגיה וגם על היבטים של כנסת ירוקה וגם נותנת פתרונות תחבורה ציבורית בהגעה לכנסת".

בנוסף אומר סגל, "יוקמו מרכז מבקרים משוכלל אשר שתהיה אליו גישה מתחנת הרכבת הקלה, וכן כניסה נפרדת לעובדי המשכן. הבינוי בתוכנית הינו בגובה של 1-2 קומות מפני הקרקע וחניון תת-קרקעי".

 מנכ"ל הכנסת גיל סגל / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

בתוכנית המקורית תכננו גם להקים מלון לחברי הכנסת שלא גרים בירושלים וכך לחסוך זמן נסיעה ועלויות למלונות בבירה שמארחים את חברי הכנסת בימים שבהם המליאה נמשכת לתוך הלילה. התוכנית הזו נגנזה בשל הערות אזרחים, אבל גם בשל התנגדות פנימית בכנסת. העלות המוערכת של תוכנית "כנסת 2040" עומדת על עד מיליארד שקל.

מי שכיהן כיו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין נגע גם הוא בחלק מהתוכניות וביקש להכניס בהן שינויים. לוין ביקש בין היתר לקרב את לשכות חברי הכנסת למליאה ולהעביר רחוק יותר את עובדי המנהלה שלא נדרשים לרוץ להצבעות.

"בכנסת יש בעיה כפולה: היעדר מקום גם כתוצאה מהחוק הנורבגי וגידול בהיקף הפעילות הכולל", אומר לוין לגלובס. "החדרים של חברי הכנסת נבנו כאשר לחברי הכנסת היה עוזר אחד, והיום יש לכול אחד מהם שלושה או ארבעה - שאין להם איפה לשבת.

"גם לאורחים שמגיעים לפגישות אין מבואה לחכות בה. בתוכנית המקורית היה רעיון לבנות מלון בכנסת אך זה יקר ואין לזה הצדקה. במקום זה הצעתי לבנות לשכות רחבות יותר לחברי הכנסת שבהם יש חדר מנוחה קטן עם מיטה, מקלחת ושירותים ולובי כניסה קטן. בדרך הזו מייתרים את המלון וניתן להחזיר את ההשקעה תוך זמן קצר".

העתיד: כנסת תת־קרקעית וממוגנת

הבנייה העתידית שתתחיל רק בעוד עשור תהיה כלפי מטה ותכלול חציבה בהר ובנייה מדורגת כדי לשמור על פונקציונליות ועל נראות המבנה המונומנטלי. התוכנית תכלול גם היבטים ביטחוניים להגנה מפני מתקפות טילים וכדומה. ניתן להיזכר איך רק לפני שנה ביום ירושלים נורו טילים על העיר מרצועת עזה וחברי הכנסת נאלצו לרוץ מהמליאה למקום ממוגן. יש מי שמבקשים שבתוכנית החדשה המליאה שתוקם תהיה ממוגנת לכתחילה וגם תתרחב באופן משמעותי.

"המליאה נמצאת בקצה גבול הקיבולת שלה עבור שרים וחברי כנסת. יש רעיונות להגדיל את הכנסת ל-160 ח"כים, מאחר שה-120 ייצגו 800 אלף איש וכיום הם מייצגים מיליונים. התכנון העתידי צריך לקחת את ההערכות האלה בחשבון כדי שהבניין שייפתח בעוד 20 שנה יהיה מותאם לשינויים. אני הייתי מכין כבר אולם מליאה אלטרנטיבי שיש בו יותר מקום לח"כים ולקהל", אומר לוין.

תוכניות שיפוצים אחרות בתקופתו של לוין נעצרו בהנחייתו בשל הקורונה והסגרים הראשונים. "כל המדינה הייתה במשבר כלכלי והיה נראה שלא נכון להשקיע השקעות כאלה בכנסת. בתכנון שלי היה לעשות שינוי בחדרי העיתונאים שמספרם הלך וגדל עם השנים והיום אין להם איפה לשבת. תכננתי להקים חדר תדריכים בספריה כמו שיש היום בכל פרלמנט או אפילו במגרשי כדורגל", אומר לוין. "אישרתי את התקציבים וחיכיתי לתום משבר הקורונה".

מאז נערכו בחירות והכנסת עברה לידיים של היו"ר המכהן מיקי לוי ומנכ"ל הכנסת סגל שהופקדו על התוכניות.

הפרלמנט בלונדון: אם השרים לא יעזבו השיפוצים יקחו 76 שנים | עתליה אוקון

בשבוע שעבר הוסרו הפיגומים ממגדל אליזבת', ביתו של הביג בן, וכעת ארבעת פעמוניו של הסמל הלונדוני חזרו להשמיע את המנגינה המפורסמת של רובע וסטמינסטר ואת הצלצולים המהדהדים לאורך היום, בפעם הראשונה מאז החל שיפוץ המגדל ב־2017. במהלך חמש השנים האחרונות, השעון והמגדל בגובה 96 מטר עברו שיפוץ כחלק מפרויקט שיקום ענק של ארמון ווסטמינסטר, שבו נמצא בניין הפרלמנט הבריטי העתיק ומגדל השעון שלו.

עלות העבודות על הביג בן לבדו הגיעו ליותר מ-80 מיליון ליש"ט, תוך חריגה משמעותית מהתקציב בכ־51 מיליון ליש"ט. השינויים כללו הוספת מעלית, זיגוג מחדש וצביעה מחדש של מחוגי השעון. למעלה מחמש מאות עובדים עסקו בשדרוג התאורה, תיקון רעפים ושיפורים שונים נוספים.

בבית הפרלמנט השיפוץ כולל עבודות שימור ובנייה, פינוי אסבסט, הפחתה משמעותית של סיכון השריפה והחלפת רשת שירותי הבניין החיוניים לרבות רשתות חשמל, ביוב ומים, גז וחימום, כבלי נתונים ועוד.

תוכנית הענק לשיקום וחידוש ארמון ווסטמינסטר, שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, התעכבה שוב ושוב בשנים האחרונות, כשהדיונים סביב השאלה במה כרוכה העבודה עדיין נמשכים.

 הביג בן, לונדון. שיפוץ ענק לארמון ווסטמינסטר / צילום: Shutterstock

הגוף המבצע את העבודות פרסם בחודש פברואר דוח הכולל ההערכה הראשונית לגבי עלות ולוח זמנים לפרויקט. עדיין לא ברור אם הפוליטיקאים הבריטים יתבקשו לעזוב את הבניין בזמן שיפוצו; הדוח מציג אפשרויות שונות, בחלקן יפנו את בתי הפרלמנט בזמן שמתבצעת העבודה, ובחלקן העבודה תתבצע כשהשרים נשארים. לפי ההערכות, ביצוע השיפוץ מבלי שהפוליטיקאים יעזבו עשוי לעלות עד 22 מיליארד ליש"ט וייקח 76 שנים. מדובר בעלייה של 60% מתחזית העלות הראשונית, ואם לוקחים בחשבון העלאות אינפלציה ומע"מ, אפשר לצפות עלייה נוספת של 180%.

כצפוי, האופציה שבה השרים כן יעזבו את הבניין היא המהירה והזולה יותר, אבל זה עדיין אומר שיאלצו לעזוב את בית הפרלמנט לתקופה של 12 עד 20 שנה. ככל הנראה, אם יעזבו בזמן השיפוצים, זה יהיה ללשכה בבית הלורדים. במקרה כזה, עלות הפרויקט תהיה בין 7 מיליארד ליש"ט ל-13 מיליארד ליש"ט, אך כאמור, האינפלציה עלולה להגדיל אותה באופן משמעותי במהלך השנים.