האינפלציה בעולם מרקיעה שחקים, וגם באירופה (האיחוד האירופי) וגם בארה"ב היא נושקת ל-10% - קצב אינפלציה שנתי. זו הסיבה שיו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול, העלה בשבוע שעבר את הריבית בשיעור החד ביותר זה 28 שנה, ב-0.75%. שיעור הריבית עומד כעת בטווח שבין 1.5% ל-1.75%. בישראל אמנם האינפלציה מורגשת, אבל היא כעת 4.1% 'בלבד'. זו אינפלציה שאמנם מכבידה לנו על הכיס, וחורגת מהרף העליון של תחום היעד של בנק ישראל ביותר מ-1%, אבל יחסית להרבה מדינות אחרות, אנחנו נמצאים ממש בתחתית הטבלה.
האינפלציה בעולם הרימה ראש על רקע השיבושים בשרשראות האספקה בעולם שפגשו את הביקוש הכבוש מימי הקורונה, שהלך וגדל בתקופה של פוסט-קורונה, אך גם על רקע משבר אנרגיה עולמי. זה משבר שפרץ בחודשים האחרונים, בשל המלחמה באוקראינה והמחסור בנפט וגז שהיא הולידה. נסיבות אלה מזכירות תקופה אחרת בהיסטוריה - שנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה - כשאז העולם גם כן סבל ממחסור בנפט, מה שהתגלגל למשבר אנרגיה חריף ואף ל"סטגפלציה" ממושכת, שילוב של מיתון יחד עם אינפלציה. ישראל באותה תקופה סבלה מאינפלציה - עד כדי היפר-אינפלציה של אפילו 400% בשנה - ממגוון רחב של סיבות, שמשבר האנרגיה היה רק אחת מהן. כל אלה הובילו בסופו של דבר ל"תוכנית הייצוב" של שנת 1985, בהובלת ראש הממשלה ושר האוצר דאז, שמעון פרס ויצחק מודעי.
עד כמה דומים וכמה שונים הזמנים הנוכחיים בהשוואה למשבר האנרגיה של שנות ה-70? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.