פאינה קירשנבאום כן, משפט נתניהו לא: איך מחליטים על שידור דיונים בבית המשפט?

בית המשפט העליון שידר בתחילת השבוע דיון בערעורה של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ממפלגת ישראל ביתנו, נגד הרשעתה והעונש החמור שנגזר עליה - 10 שנות מאסר.

שידור זה מהווה תקדים במסגרת הפיילוט שמבצעת הרשות השופטת, כך שלראשונה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין, וטענות הצדדים נשמעו בשידור חי. עד היום שודרו רק דיונים בבג"ץ נגד המדינה, או הקראה של החלטות.

פיילוט השידורים החל באפריל 2020 ומאז שודרו 19 דיונים. מרביתם דיונים בבג"ץ ומיעוטם בערכאות הדיוניות. הכלל שקבעה הנהלת בתי משפט לשידור הוא שיהיה בדיון "עניין ציבורי". אלא שבפועל, נקבע כי הפיילוט יוגבל ל-24 דיונים לטווח של שנה וחצי, כך שגם דיונים בעלי חשיבות ציבורית לא משודרים.

אחד הדיונים שלא שודרו, למרות בקשת כתבי גלובס אבישי גרינצייג וחן מענית (כיום כתב ‘הארץ’), הוא דיון הקראת כתב האישום של יו"ר האופוזיציה נתניהו במאי 2020. הבקשה הוגשה לאחר שהחלו לשדר את דיוני בג"ץ, אך נדחתה ללא נימוק וללא קבלת תגובת הנאשמים והפרקליטות. היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, התכוון לתמוך בבקשה כל עוד הנאשמים, ובראשם נתניהו, היו מסכימים.

דבר נוסף המקשה על שידורי הדיונים הוא התנגדות הצדדים, המביאה לכך שדיונים חשובים לא משודרים.

מגבירים את השקיפות

שידורי הדיונים נעשים כחלק מהמגמה שהנהיגה הנשיאה אסתר חיות להגברת השקיפות. כאמור, באפריל 2020 שודר לראשונה דיון מבית המשפט העליון - היה זה הבג"ץ נגד מתן סמכויות לשב"כ להפעיל אמצעי ניטור ומעקב אחר חולי קורונה.

לאחר השידור ההיסטורי שודרו, בין היתר, גם העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן, ערעור בעניין הוצאת הצווים במעמד צד אחד לחיפוש בטלפונים של עוזרי ראש הממשלה לשעבר יונתן אוריך ועופר גולן, העתירה של גלובס וגופי תקשורת נוספים לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה בנושא הקורונה, ועתירה נגד מדיניות הממשלה בהכנסת פליטים אוקראינים לישראל.

בשנה הראשונה של הפרויקט שודרו סך הכל 12 דיונים בשידור ישיר. בתחילת שנת 2022 הודיעה הנהלת בתי משפט כי גם החלטות של בתי משפט השלום והמחוזי ישודרו בשידור חי - 3 פסקי דין נבחרים בכל אחד מששת המחוזות, כך שסך הכול ישודרו 18 פסקי דין בערכאות הנמוכות.

בהמשך, תוקן נוהל הנשיאה ונקבע כי במהלך שנת 2022 ועד למחצית שנת 2023 ישודרו לא יותר מ-24 דיונים. כמו כן, הוחלט על הרחבת השידור לתיקים אזרחיים, מנהליים ופליליים. במסגרת זו שודר גזר הדין בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי.
ככלל, מי שממליץ על התאמתו של הדיון לשידור חי הוא יו"ר ועדת ההיגוי, סגן הנשיאה השופט עוזי פוגלמן. לצד זאת, לשופטים בערכאות השונות יש סמכות להחליט על שידור דיונים ביוזמתם או לפי בקשת הצדדים.

העבריינים מתנגדים

מצד אחד, ניתן לראות הרחבה של הפיילוט לבתי משפט השלום והמחוזי והכפלה של מספר הדיונים המשודרים. מצד שני, מדובר במעט מידי דיונים בחלוף שנתיים של שידורים חיים ומוצלחים, המאפשרים לציבור להיחשף באופן ישיר ממערכת המשפט. נראה כי בשלה העת לאפשר גמישות רחבה יותר, גם מבחינה כמותית וגם מבחינת סוג הדיונים שבתי המשפט מאפשרים את שידורם.

כאמור, אחד הקשיים עימם נתקלים השופטים, גם כאשר הם מעוניינים לשדר את הדיון, הוא התנגדות הצדדים. ההתנגדות לא מונעת באופן גורף את השידור אך יש לה משקל רב, בפרט כשמדובר בנאשמים בהליך פלילי.

כך יקרה השבוע, במקרה של פרשה 512 והנאשם יצחק אברג’יל בתיק ארגוני הפשיעה הגדול ביותר שהיה בישראל. מדובר בתיק שאין מחלוקת כי הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. הרכב השופטים אכן שקל לשדר בשידור חי את גזר הדין אך התנגדות הנאשמים הכריעה לבסוף.

הנאשמים טענו שמתן היתר לשידור שקול ל"ימים קדומים בהם פושעים הוצאו להורג בכיכר העיר". השופטים ציינו בהחלטתם כי אמירה זו לא הולמת את שידור גזר דין: "הוא לא יותר מאשר ביטוי מובהק של עקרון פומביות הדיון". יחד עם זאת, השופטים ציינו כי "מתוך התחשבות בתחושות הסובייקטיביות של הנאשמים, הגענו למסקנה שלא להתיר את השידור".

מקרה אחר הוא המקרה של עבריין המין אלון קסטיאל. בית המשפט החליט לשדר את ההחלטה בעתירתו על דחיית בקשתו לשחרור מוקדם. זאת, למרות שקסטיאל התנגד.

שאלה נוספת היא האם יבוא היום שבתי המשפט יתירו לשדר דיוני הוכחות במשפטים פליליים או אזרחיים, בהם מעידים עדים. במקרים שכאלו יש רגישות רבה אף יותר, כי עשויה להיות לכך השפעה על אופן העדות, לצד התנגדות של הנאשמים. עם זאת, ניתן למצוא תקדים לכך, שלא בהליך פלילי, בוועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון, שם מעידים העדים בשידור ישיר.

"חשוב לגוון את התיקים"

מי שנדחקים מהשידור הם התיקים האזרחיים והמנהליים. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, הגיש מספר בקשות לשידור חי שנדחו. כך היה במקרה בו הוגש ערעור אזרחי, לאחר שבקשה לתביעה ייצוגית נגדם נדחתה. הבקשה עסקה בטענה כי הבנקים מחייבים שלא כדין עמלות על חיובים מיידים בכרטיס אשראי, כפי שקורה בתשלומים של שירותים בחו"ל.

בבקשה לשדר את הדיון בערעור בשידור חי, טענה הצלחה כי "מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית גדולה. הוא נוגע לאזרחי ישראל ונוגע בהיקפים כספיים משמעותיים". הבנקים לא סברו שיש בדיון חשיבות ציבורית המצדיקה שידור, אך רובם השאירו זאת לשיקול דעת ביהמ"ש.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "בהתחשב במתכונת המצומצמת של הפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים בבית המשפט העליון, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה". החלטות בנוסח זה חזרו על עצמם גם בבקשות אחרות לשדר דיונים.

לדברי עו"ד מן, חשוב לגוון את סוגי התיקים. "היה מקום לשדר דיונים חשובים בעלי משמעות ציבורית משדה התובענות הייצוגיות והמשפט המנהלי (שאינן עתירות לבג"צ) וכמובן תיקי ערעור פלילי משמעותיים, כדי לחשוף את הציבור למגוון עבודתו של בית המשפט העליון. הגיעה העת להרחיב את יריעת הדיונים".

מהרשות השופטת נמסר: "הרשות השופטת מקימת בימים אלו שני פרויקטים ניסיוניים בהם היא רואה חשיבות רבה. במסגרת הפרוייקט האחד מועברים בשידור חי דיונים נבחרים של בית המשפט העליון. במסגרת הפרוייקט השני משודרים בשידור ישיר הקראות של פסקי דין והחלטות המשומעות בבתי משפט השלום והמחוזי. שני הפרוייקטים מבוצעים בהתאם להוראות נוהל מתאימות המפורסמות באתר הרשות השופטת וחשיבותם הרבה בתרומתם להגברת השקיפות בכל הנוגע לדיונים המתקיימים בבתי המשפט".

***חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו הוא בגדר נאשם בלבד, לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.