חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניבוי רפואי, הודיעה על גיוס של 45 מיליון דולר. דיאגנוסטיק רובוטיקס הוקמה על ידי יונתן עמיר, יחד עם ד"ר קירה רדינסקי שהתפרסמה כשבגיל צעיר מאוד מכרה לחברת eBay את חברת הניבוי באמצעות בינה מלאכותית SalesPredict. מייסד נוסף הוא פרופ' משה שהם, ממציא הטכנולוגיה של חברת מזור רובוטיקס, שנמכרה ב-1.6 מיליארד דולר למדיטרוניק, ושל מספר חברות נוספות. רדינסקי היא היום מנכ"ל החברה, לאחר שהחליפה בתפקיד את עמיר, שמונה לנשיא.
את ההשקעה הובילה קרן ההשקעות StageOne בהשתתפות מגדל ביטוח, כלל ביטוח ובנק הפועלים והמרכז הרפואי האמריקאי המוביל Mayo Clinic. המשקיעים הפרטיים ברדלי בלום, שותף מייסד של קרן Berkshire Partners, וגיגי לוי השתתפו גם הם בסבב הנוכחי. בעבר השקיעו בחברה אקסלמד, קרן Maverick Ventures Israel, קרן Alpha Capital, ד"ר קובי וד"ר יהודית ריכטר ונוספים. עד היום גייסה החברה כ-84 מיליון דולר כולל הסבב הנוכחי.
דיאגנוסטיק רובוטיקס הוקמה ב-2017 כדי להשתמש בבינה מלאכותית לשיפור תהליכים בבתי חולים, למשל לנבא אילו חולים בתור עלולים להתדרדר במהירות, או לנהל את הביקור של החולים בבדיקות ואצל הרופאים השונים, כדי לייעל את השימוש במשאבים ולקצר את התורים.
אולם בשנים האחרונות שינתה את המודל, והיא מתמקדת יותר בניבוי רפואי בקהילה, ולא בבתי החולים. החברה התקשרה עם מספר חברות ביטוח בארה"ב, ומנטרת כבר כ-28 מיליון משתמשים. היא רושמת הכנסות אותן מכנה רדינסקי "משמעותיות".
"המדינה צריכה להכיר את החולים והאנשים בסיכון"
לכותרות עלתה החברה בתחילת תקופת מגפת הקורונה, כאשר ביקשה להשתמש ביכולות הניבוי באמצעות הבינה המלאכותית שפיתחה, לנבא היכן יתפתחו מוקדי קורונה חדשים ומה יהיו דפוסי ההתפשטות של המחלה. רדינסקי עסקה בעבר בניבוי מגיפות באמצעות בינה מלאכותית בעבודתה האקדמית. אך בקורונה, מסבירה רדינסקי ל"לגובס": "הצורך בחיזוי לא היה גבוה. לא היינו צריכים לאתר מוקדי התפשטות כי הקורונה הייתה בכל מקום, והיה אפשר להבין את המגמות ממבט במספרים, גם בלי מערכת ניבוי". גם החיזוי של התפשטות אבעבועות הקוף היום היא לא סיפור מעניין או שוק מעניין למערכת כמו של החברה, היא אומרת. אבל ייעול של תהליכי איתור חולים שיכולים להרוויח מהתרופה פקסלוביד למניעת התדרדרות קורונה - אולי כן.
זהו חלק ממה שרדינסקי קוראת לו "טריאז' בקהילה". המונח טריאז' בדרך כלל נועד לתאר את תהליך התעדוף של מטופלים שמגיעים למיון. אבל הגישה החדשה היא לתפוס אותם עוד לפני שהם מגיעים למיון. "המדינה צריכה להכיר את החולים והאנשים בסיכון, ולפנות אליהם באופן פרואקטיבי, כדי למנוע מהם להתדרדר", אומרת רדינסקי.
בשלב זה, יש את האפשרות הכי טובה למנוע את התדרדרותם, מסבירה רדינסקי. "אנחנו מתבססים על מידע מהתיק האישי של המטופל וכן משאלונים שאנחנו שולחים למטופלים מעת לעת, כדי לזהות אנשים שנמצאים לקראת התדרדרות, באמצעות מערכת הבינה המלאכותית שלנו שראתה כבר עשרות מיליוני תיקים. הראינו שאנחנו מצליחים למנוע אשפוזים מיותרים. בחלק מן המקרים, ההסכם שלנו עם חברות הביטוח מאפשר לנו לקבל תגמול שנגזרת ישירות מן החיסכון שיצרנו, וחברות הביטוח כבר מכירות בערך הכלכלי שהכלים של החברה הניבו להן וכבר מתגמלות אותנו עבורו".
"אנחנו מחפשים לא את האנשים הכי חולים, אלא את אלה שבאמצע"
לחברה מוצרים הרלוונטיים לכ-25 מחלות שונות, מהם כבר חמישה עברו את כל תהליך הוולידציה, והכוונה היא בסופו של דבר לשלב אותם לכלי ניבוי אחד שלוקח בחשבון את הבריאות של המטופל באופן הוליסטי. בינתיים, המוצר המוביל של החברה נועד לטיפול באי ספיקת לב. העלות הכלכלית של אשפוז בעקבות אי ספיקת לב היא גבוהה מאוד, ומניעת ההתקפים מחוץ לבתי חולים היא אפשרית באמצעות תרופות פשוטות, אם תופסים את ההתדרדרות בזמן. מספר חברות, כולל ישראליות, מפתחות מכשירים לבישים או אפילו מושתלים לניבוי ההתקף. "הבעיה היא היענות נמוכה של המטופלים למכשירים הלבישים", אומרת רדינסקי. "הגישה שלנו היא לשלוח שאלונים או שאחיות יתקשרו למטופלים וישאלנו על תסמינים, ויש לנו גם מכשיר ניטור אחד - משקל דיגיטלי. אנחנו מחפשים לא את האנשים הכי חולים, שכבר יסכימו אפילו למכשיר ניבוי מושתל, אלא את אלה שבאמצע, שחיים את חייהם ולא שמים לב להתדרדרות אבל עלולים להינזק ממנה בצורה המשמעותית ביותר, ואצלם יש משמעות רבה במיוחד למניעה".
מוצרים נוספים של החברה הם למשל מערכת לזיהוי אנדומטריוזיס. המוצר של החברה מזהה באמצעות התיקים הרפואיים של המטופלות מי אולי מציגה תמונה קלינית של אנדומטריוזיס, ומתחילה לשלוח לה שאלונים שנועדו לזהות את האופי המחזורי של ההפרעה. "כיום נדרשות 3-8 שנים להגיע לאבחון של אנדומטריוזיס, והמטרה שלנו היא לקצר זאת משמעותית", אומרת רדינסקי. מוצרים נוספים נועדו לאבחן COPD, מחלות נפש מורכבות, או התדרדרות של מחלות מטבוליות.
"אנחנו רואים שמטופל קיבל אבחנה של קדם-סוכרת והנתונים שלו לא משתפרים, אולי צריך להחזיק לו יותר את היד. או מטופל במחלה כרונית שאנחנו רואים שהפסיק להגיע לרופא ולקחת תרופות, אולי הוא פיתח גם דיכאון לצד המחלה הכרונית. אנחנו מחפשים את המטופלים שההתערבות יכולה לעזור להם. ויש גם את אלה שאנחנו מזהים שההתערבות מהסוג הזה לא תעזור להם, ואז אנחנו גם לא מנסים. למשל אנחנו יכולים לנבא שלמטופל מסויים אין טעם לפנות שוב במסרים לגבי תזונה ודיאטה. אצלו עדיף להשקיע כבר בטיפול תרופתי".
"התחלנו את הגיוס אחרי שהשוק התחיל לקרוס"
לכאורה, רופא משפחה שמכיר את המטופל ונמצא איתו בקשר רציף, היה יכול לשים לב לחלק מהדברים הללו, וגם להתאים את הטיפול לפי ההיכרות שלו עם אופי המטופל. אך בעיקר בארה"ב, שם עיקר פעילותה של החברה, רופא משפחה שבאמת מעמיק בהיכרות עם המטופל הוא עולם הולך ונעלם. "את כל התוכניות הללו מפעילות היום אחיות, כשחלק מהפעילות היא דיגיטלית בלבד", אומרת רדינסקי. "כחלק מ'ההתפטרות הגדולה' בארה"ב, חסרות אחיות. בחלק מהקליניקות התפטרו בבת אחת אפילו שליש מהאחיות, או שהמחיר להעסיק אותן עלה. אז המערכת שלנו גם מנסה לייעל את הזמן של האחות".
בארה"ב הפעילות בקהילה היא המוצר המוביל של החברה, ובדרום אפריקה וישראל, שתי המדינות הנוספות בהן פועלת החברה, המוצרים לניהול בתי חולים הם עדיין מבוקשים יותר.
לגייס 45 מיליון בתקופה זו, לא היה עניין פשוט, אומרת רדינסקי. "התחלנו את הגיוס אחרי שהשוק התחיל לקרוס. זה לא היה טריוויאלי הפעם", היא מודה. "משקיעים רבים לא רק הפכו בררנים יותר או מתמקחים יותר, אלא פשוט מקפיאים את ההשקעות". בכל זאת סיימה החברה לגייס את הסבב די מהר. "זה קרה משום שאנחנו חברה בצמיחה, שכבר יש לה קבלות בשוק", אומרת רדינסקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
