סובלים מלונג קוביד? השאלה היא לא רק אם, אלא איזה

שני מחקרים על לונג קוביד • מחקר אחד סיווג את התופעות לשלושה סוגים: תסמינים נשימתיים, תסמינים נוירולוגיים ותופעות כמו הפרעת קצב לב וכאבי שרירים • המחקר השני מנסה להבין את המנגנונים שעלולים להיות אחראים לתופעות

הדרך לחקר הלונג קוביד עדיין ארוכה ומורכבת / צילום: Shutterstock, MikeDotta
הדרך לחקר הלונג קוביד עדיין ארוכה ומורכבת / צילום: Shutterstock, MikeDotta

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, מצאו כי ניתן לחלק את תופעות הלונג קוביד, בעיות הבריאות הממושכות המופיעות לאחר תחלואה בקורונה, לשלושה סוגים עיקריים. תובנות מסוג זה, הם אומרים, עשויות לאפשר להתחיל לטפל בבעיה באופן מותאם אישית.

הקבוצה הראשונה סובלת מתסמינים נשימתיים - כאבים בחזה, קוצר נשימה, ולפעמים ניכרת פגיעה ברקמת הריאות. אלה הם לרוב (אבל לא תמיד) החולים שנפגעו בתחילת במגפה, מווריאנט ווהאן הקלאסי, כלומר מי שחלו בעיקר ב-2020. הקבוצה השנייה סובלת בעיקר מתסמינים נוירולוגיים: עייפות, בלבול, "ערפול מוחי" וכאב ראש, אלה בעיקר החולים מגל האלפא והדלתא (מי שחלו במהלך סוף 2020 - והחצי הראשון של 2021). קבוצה שלישית סובלת מתופעות כמו הפרעת קצב לב, כאבי שרירים ושינויים בשיער ובעור. תופעות אלה מופיעות אצל מי שחלו בכל הווריאנטים.

לונג קוביד נפוץ יותר אצל נשים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה, מצאה כי 2 מיליון אנשים במדינה, מתוך 67 מיליון תושבים, מדווחים כי הם סובלים מלונג קוביד. מתוכם כ-826 אלף כבר חלו לפני כשנה, כלומר סובלים מקוביד ארוך מאוד, שנגרם מהווריאנטים הראשונים של המגפה.

אף שהקורונה הייתה קטלנית יותר עבור גברים, לונג קוביד נפוץ יותר אצל נשים. התופעה מופיעה יותר גם אצל אנשים עניים יותר, אצל מי שסובלים מבעיות רפואיות אחרות, ואצל אנשים שהמשיכו לעבוד עם אנשים בתקופת המגפה, כלומר אנשי רווחה, מורים ורופאים.

שלוש תאוריות לתופעות הלונג קוביד

מאמר שפורסם בסיינס לאחרונה, מיפה שלוש תאוריות אפשריות לגבי המנגנונים שעלולים להיות אחראים לתופעות הלונג קוביד. המאמר תיאר את המחקרים של ד"ר דנילו בונסנסו מבית החולים ג'מלי באיטליה, שטיפל בעיקר בילדים שאחרי זיהום קל בקורונה סבלו מבעיות נשימה ועייפות. הוא מעריך כי בחלקם, ישנה נטייה מוגברת להיווצרות של קרישי דם קטנים, באופן שמשפיע על זרימת הדם בכל איברי הגוף. מחקריו של בונסנסו הראו בתמונות הדמיה, אזורים מסוימים בגופם של אותם ילדים, אליהם זרימת הדם מופחתת.

תאוריה אחרת היא כי בחלק מן המקרים, הווירוס לא לגמרי מתנקה מן המערכת. ברגעים של חולשה, הוא תוקף שוב ושוב.

תאוריה שלישית היא כי שמערכת החיסון שנלחמה בקורונה לא לגמרי חוזרת לעצמה. היא מייצרת נוגדנים שרלוונטיים למלחמה במחלה, אבל אחרי שהמחלה כבר נגמרת, הפעילות שלהם לא חיונית ואפילו מזיקה. מחקרים שנערכו באוניברסיטת דרום ויילס החדשה באוסטרליה, הראו אנומליות במערכת החיסון גם שמונה חודשים אחרי ההדבקה הראשונה בקורונה. ייתכן שיש קשר בין התאוריה השנייה לשלישית - מערכת החיסון לא נרגעת כי היא עדיין נלחמת בשאריות של הווירוס. יכול להיות שהפעילות החיסונית הזו, משפיעה על קרישת הדם.

אין חפיפה ברורה בין סוגי הלונג קוביד שתוארו במחקר הראשון לבין הגורמים האפשריים לתופעה כפי שתוארו במאמר בסיינס, וזה רק מראה כי הדרך לחקר הלונג קוביד, עדיין ארוכה ומורכבת.