כמה עולה להפיק תערוכה במוזיאונים בישראל

בתום ארבע שנות איחור, קרן העושר, שנועדה לנהל את הכנסות מדינות ישראל מהפקת הגז הטבעי, נפתחה - לאחר שהצטברו בה 1.14 מיליאר ד שקל. בטווח הארוך, המטרה המרכזית של הקרן היא למצוא אפיקי השקעה נבונים לסכומים הרבים, תוך הימנעות מטעויות היסטוריות ביניהן המחלה ההולנדית.

בראיון לגלובס, יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר, ירום אריאב, מספר על האתגר הגדול בתכנון השקעה למשך זמן ארוך מאוד, על החשיפה המועדפת, מדוע הקרן לא צפויה להשקיע בחברות נפט וגז? איך עובדת קרן העושר? וכיצד מתקבלות ההחלטות?

"אנחנו ממש בחיתולים, רק נוסדנו ולמעשה הסכום שהצטבר בקרן הוא קצת מעל מיליארד שקל",

מספר אריאב. "לא שאני מזלזל בכל סכום, אך זה סכום קטן. אנחנו מתכנסים פעם בחודש לפחות, וכרגע אנו עסוקים בהתוויית המדיניות לעתיד, כאשר אנו גם לומדים מקרנות דומות בעולם, וגם מנסים לעשות דברים שונים בצד התפעולי - כאשר בנק ישראל אמור להיות זה שנותן את הצד התפעולי של ההשקעות. לצורך זה, הוא בונה את המחלקה שעדיין לא מוכנה, ואנחנו כבר קיבלנו כמה החלטות בתחום ההשקעות. זה אתגר בתקופה הנוכחית, אבל יש כמה החלטות שכבר קיבלנו".

יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר מציין כי אופק ההשקעה הוא למשך 50-40 שנה. הקרן נועדה עבור שני יעדים. הראשון הוא לצמצם ככל הניתן את המחלה ההולנדית. כלומר, הסכנה שההצלחה באיתור גז עלולה להביא לחיזוק נוסף של השקל - ולפגוע בענפים אחרים במשק. בעיקר, אלו שמייצאים או תחליפי ייבוא. אותה ה"מחלה" קרתה להולנד כאשר היא גילתה שדה גז ענק.

החוק מגדיר לקרן כי כל ההשקעה צריכה להיות בחו"ל, במטרה למנוע את אותה המחלה ההולנדית. "אופק ההשקעה אמנם אינו מוגדר בחוק, אך אנו רואים זאת כחשיבה לדורות הבאים", מספר אריאב. "בשלב ראשון קבענו מדיניות השקעת ביניים של הסכום שהצטבר לתשעת החודשים הבאים, ובאותו זמן נקדיש את המחשבה להשקעה לטווח הארוך - כולל סוגי הקצאות. בתשעת החודשים הקרובים יש לנו סכום לא גדול, אך קבענו מדיניות השקעה לטווח הביניים".

האם יש חברות שלא ישקיעו בהן, כמו למשל ההחלטה שלא להשקיע ישירות בחברות גז ונפט?
"אחת ההחלטות שקיבלנו, בישיבה האחרונה, היא שלא נשקיע בחברות של דלק פוסילי (דלק מאובנים - פחם, גז טבעי ונפט) מתוך היגיון כפול. גם היגיון כלכלי וגם היגיון אתי. ההיגיון הכלכלי בא ואומר שהקרן ניזונה מכספים שמקורם, בעיקר, מגז. ולכן, זה לא הגיוני שההשקעה גם תהיה בחברות דומות, שבעצם מושפעות מאותם רכיבים שמשפיעים על חברות דומות לחברות הגז שלנו. אנו לא רוצים להשקיע בהשקעה מתואמת עם מקור הכסף. כמובן, שיש גם נימוק אתי. מתוך הבנה שאנו דואגים לדורות הבאים, אנו רוצים שגם הדורות הבאים ייהנו מכדור ארץ שיש לו יכולת קיום בת קיימא, במובן שאנו לא הורסים את הכדור".

דומה למה שקורה בעולם בנושא ה־ESG (השקעות אחראיות).
"ההגדרה של המושג ESG יותר עמומה, אך הרעיון הכללי הוא שההשקעה צריכה להביא בחשבון לא רק את השורה התחתונה, אלא גם ערכים אתיים מסויימים", אומר יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר. "בראש ובראשונה הגנת הסביבה, אך גם ממשל תאגידי נכון ומעורבות חברתית. מה שמסתמן הוא שאתה לא פוגע בתשואה כאשר אתה משקיע בצורה נכונה מבחינת שמירה על ערכים. במקרה שלנו, יש היגיון כלכלי מאחורי ההחלטה הזו".

"נמרח את ההשקעה כדי שתהיה מדורגת"

האם ההחלטה להשקיע סכום גבוה מהכסף בחו"ל לא נראית מסוכנת, או לכל הפחות לא מעודכנת לאור הירידות החדות בשווקים - כאשר המצב בישראל די טוב באופן יחסי?
"אני מנסה לא להשתמש במושג הזה בזמנים של היום, כי אנו משקיעים לטווח הארוך. אנו לא מנסים לתזמן את השוק, אלא פחות או יותר ללכת בצורה יציבה לטווח הארוך. וכך, נוכל להשקיע בנכסים שאולי מסוכנים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך יניבו תשואה גבוהה. את הסכומים הלא גבוהים שהצטברו בקרן נשקיע בצורה מפוזרת רק במדינות המפותחות, כלומר ארה"ב ואירופה, בעיקר דרך תעודות סל ו־ETF (קרנות סל). נקודה נוספת היא שלא נשקיע הכל במנה אחת על מנת להימנע מהשקעה בתאריך אחד, ונמרח את ההשקעה כך שהיא תהיה מדורגת במנות קצובות. כך שהסיכון מהבחינה הזו יירד".

בנורבגיה, הקרן הפכה לגוף משמעותי גם ברמה הקונצרנית המקומית. כלומר, ממש גוף מוסדי שמקבל החלטות על מדיניות תגמול וכו'. האם זה משהו שקרן העושר תגיע אליו?
"יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שאנחנו נגיע לממדים ולעוצמות של הקרן הנורבגית, אך אני מניח שבתהליך מדורג של לא מעט שנים יצטברו בקרן סכומים משמעותיים. המטרה שלנו היא שאזרחי ישראל גם עכשיו, ובעיקר הדורות הבאים, ייהנו מהפירות".

מה אתה חושב על העיכוב בפתיחת קרן העושר?
"היו תחזיות שונות לגבי קצב הצטברות הכספים והן לא התממשו, אבל אם מסתכלים על אופק השקעה של 50 שנה - אז ארבע שנים זה לא כל כך משמעותי", קובע אריאב. "צריך לזכור כי 3.5% מהקרן מועבר לתקציב בכל שנה למטרות המוגדרות בחוק, כמו הגנת הסביבה וסעיפים ספציפיים. אנחנו כן רוצים להביא לידי ביטוי במחשבות שלנו שאותם 3.5% בכל שנה יושקעו בנכסים לא מסוכנים, כך שלא ניכנס למצב שבו התרומה לתקציב המדינה תיפגע אם יהיו תנודות בשוק. כך שאנו כן מביאים בחשבון שחלק מהקרן מופנה לתקציב המדינה".

בארבעת החודשים הקרובים הקרן תשקיע במנות שבועיות, כדי להפחית סיכון בתנודתיות. הכניסה תהיה מדורגת ב־16 השקעות "זמניות" באמצעות תעודות סל, כאשר כל אחת בהיקף של כ־70 מיליון שקל. לעת עתה, החלוקה בתיק ההשקעות תהיה 60/40 לטובת המניות.

"גם כשהמניות בשפל, לא מנסים לתזמן את השוק"

מדוע החלוקה בתיק ההשקעות של הקרן נוטה לטובת המניות?
"בתסריטים של ההשקעה בנכסים מסוכנים לאורך זמן, סביר להניח שהתשואה על מניות תהיה יותר גבוהה. גם כאשר המניות כעת בשפל אנו לא מתלהבים, לא מנסים לתזמן את

הכלכלנית הראשית ורשות המסים חלוקים לגבי גובה הכנסות קרן העושר

בתחזית שביצעה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, היא העריכה כי הכנסות קרן העושר יגיעו בתרחיש הבסיס ל־101.35 מיליארד שקל בשנת 2050. בד בבד, התרחיש האופטימי, שלוקח בחשבון הפקה משמעותית ממאגרי הגז, צופה הכנסות של 130 מיליארד שקל.

ההערכה ניתנה בינואר האחרון, לאחר שמאז 2015 לא ניתנה תחזית מהכלכלנית הראשית. התחזית ניתנה עד 2050, והיא נמוכה משל רשות המסים באוקטובר לכל חיי המאגרים. כלומר, עד שנת 2064.

לפי רשות המסים, ההכנסות הצפויות לקרן הן 170-141 מיליארד שקל - פער של עד 70 מיליארד שקל בין התחזיות השונות. כמו כן, התחזית נמוכה מזו שסיפקה הרשות ביולי 2020, אז דובר על סך הכנסות צפוי של כ־200 מיליארד שקלים. אמנם קשה יהיה לחזות את השפעות שערי המטבע בעתיד, וכן ישנו פער בין אורך חיי המאגר בין התחזיות השונות - אך, בשורה התחתונה, זו של הכלכלנית הראשית נמוכה בכ־50% מהתחזית שהציגה רשות המסים ב־2020.

"קשה לדעת צפי מחירים קדימה"

לא רק תחזיות ההכנסות היוו בעיה, אלא גם מועד פתיחת הקרן שנדחה בסופו של דבר בארבע שנים, בשל המחלוקת על הכספים שהצטברו בקרן. החברות שמשלמות את "היטל ששינסקי", המס שהמדינה הטילה על שותפויות הגז בעקבות ההפקה במים הכלכליים של ישראל, חלוקות על דרישות התשלום והסכומים שעומדים לפקודת הקרן.