קרן השקעות האקלים של מיקרוסופט מגיעה לישראל

ענקית הטכנולוגיה פותחת לראשונה נציגות מחוץ לארה"ב של קרן השקעות האקלים שלה • אבל בארץ מחכים לה גם שורה של אתגרים באיתור סטארט־אפים מבטיחים

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק / צילום: יוסי זליגר
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק / צילום: יוסי זליגר

האם מיקרוסופט תשקיע ביוניקורן הישראלי הבא בתחום טכנולוגיות האקלים? לגלובס נודע כי CIF, קרן ההשקעות בחדשנות אקלים של מיקרוסופט, תפתח לראשונה נציגות מחוץ לארה"ב - בישראל. מטרת הקרן היא להשקיע מיליוני דולרים בסטארט־אפים מקומיים, במטרה לתמוך בפתרונות שיסייעו להתמודדות עם משבר האקלים.

למרות שטכנולוגיות לבדן לא יצליחו לפתור את האתגרים הרבים שמציב משבר האקלים. כדי לצלוח את יעדי האקלים שקבעו מנהיגי העולם, בעשור הנוכחי יצטרכו הממשלות להשקיע 21 טריליון דולר בטכנולוגיות אקלים בוגרות וחדשות כאחד, כך לפי מחקר של חברת היעוץ BCG. משקיעים פרטיים, יידרשו להשקיע לפחות 470 מיליארד דולר בשנה עוד בעשור הנוכחי, כדי ליישר קו עם אותם יעדים.

בוועידת האקלים של האו"ם, הצהירה הממשלה כי תשקיע בהפיכת האקוסיסטם הישראלי למקור השראה עולמי בתחום פיתוח טכנולוגיות דלות פחמן. ואולם, המימון הנדרש לכך הינו גבוה, והממשלה טרם קידמה לכדי מימוש תוכניות גדולות שהונחו על השולחן. בין השנים 2013-2019 חלה עלייה של 3,750% בהשקעות באקלים־טק בעולם. לצד גיוסי ההון, הוקמו בשנים האחרונות קרנות יעודיות לאקלים במיליארדי דולרים. ביולי אשתקד בלבד, גויסו כ־19 מיליארד דולר לארבע קרנות יעודיות.

"ישראל יכולה להפוך למעצמת קליימטק"

קרן חדשנות האקלים של מייקרוסופט תנסה לפצח את הזירה הישראלית. בראשה תעמוד מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, המנהלת את מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. סטארט־אפים מתחומי האקלים יוכלו להירשם, וייבחנו על ידי הנציגות בארץ כמועמדים להשקעה. עד כה, השקיעה הקרן בארה"ב כחצי מיליארד דולר, ב־21 סטארט-אפים וב־12 קרנות בתחום האקלים.

מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח אומרת כי: "לישראל יש הפוטנציאל להפוך למעצמת קליימטק. בארץ ישנה רוח יזמית שהראתה את כוחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ויעילות, וכעת עלינו לגייס את אותה הרוח בכדי להתמודד עם משבר האקלים".

לקרן אין תקציב מוגדר להשקעה, אך מאידך, גורמים בשוק מסבירים כי ייתכן שתצטרך להשקיע זמן רב במציאת סטראטאפים המתאימים לדרישותיה בזירה. רק לאחרונה, הסבירה שרת החדשנות והטכנולוגיה בכנס שהשתתפה בו, כי ההשקעות הנמוכות מצד המדינה בסטארט-אפים בזירה, מקורה בכך שהבקשות המוגשות "לא מספיק בשלות וברמה טכנולוגית לא מספיק גבוהה".

אשל ליפמן, מייסד-שותף של קהילת האנרגיה-טק הישראלית, מקווה שלמרות האתגר הגדול, במיקרוסופט יחפשו אחר טכנולוגיות אנרגיה משנות מציאות. "אני מקווה שיהיה למיקורוסופט בישראל את האומץ להשקיע כסף גם בחברות חומרה, אשר לא תמיד נופלות בתוך תחומי הליבה (תוכנה) של ענקיות הטכנולוגיה", הוא אומר. "מאוד מעודד לראות תאגידי ענק כמו מיקורוסופט משקיעים סכומי כסף יפים בתחומי האקלים והאנרגיה. לעשרות מיליארדי הדולרים שיש לקרנות האלו במשותף, יש סיכוי להשפיע באופן אמיתי וליצור חברות GIGACORN, חברות רווחיות עם פוטנציאל הפחתת גזי חממה משמעותי".