בית המשפט העליון קיבל היום (ד') את ערעורה של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום על 10 שנות המאסר שהוטלו עליה בגין ריבוי מקרי שוחד. עונשה הופחת ל-7.5 שנות מאסר. במקביל הופחת הקנס שהוטל עליה מ-900 אלף שקל ל-500 אלף שקל, לצד חילוט של מיליון שקל. גם מאסרו של שותפה של קירשנבאום, רמי כהן, הופחת מ-30 חודשי מאסר ל-18 חודשים.
לצד זאת, השופטים יצחק עמית ענת ברון ואלכס שטיין דחו את הערעורים של קירשבנאום וכהן על עצם הרשעתם, לאחר שהשניים חזרו בהם מהערעור בהמלצת בית המשפט. קירשנבאום החלה לרצות את מאסרה בחודש דצמבר האחרון.
■ השופטים הציעו לפאינה קירשנבאום לחזור מהערעור על הרשעתה ורמזו: נקל בעונשה
■ "בית המשפט פעל בצורה קיצונית": פאינה קירשנבאום ערערה על גזר דינה
■ פאינה קירשנבאום הורשעה - איך יכול להיות שהכספים הקואליציוניים עדיין כאן?
■ אי לקיחת אחריות והשחיתות הגואה במערכת הפוליטית: הסיבות לעונש הכבד של פאינה קירשנבאום
השופט יצחק עמית קבע כי נסיבות ביצוע העבירות מחייבות ענישה מחמירה ומשמעותית. עם זאת, לאור פרשיות אחרות בהן נגזרו עונשים נמוכים יותר, ובשל העובדה שבתקופה הרלוונטית לא היה קיים מנגנון סדור במפלגת ישראל ביתנו לקביעת אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים - הוחלט להפחית להפחית את העונש בשנתיים וחצי.
השופט עמית הוסיף וציין כי מצבן של אסירות נשים המרצות את עונשן בכלא נווה תרצה קשה יותר מאסירים גברים, המחולקים בין בתי הסוהר בהתאם למאפייניהם האישיים, לסוג העבירה שבגינה נכלאו ולאוכלוסיית האסירים בבית הסוהר.
מפרשות השחיתות החמורות במדינה
ביולי 2021 הורשעה סגנית השר לשעבר באחת מפרשות השחיתות החמורות במדינה. קירשנבאום הייתה אמונה במהלך כהונתה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל. היא הורשעה בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל, באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם. את השוחד קיבלה משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה, בין היתר מהחברה לפיתוח השומרון, מהמועצה המקומית מגילות, ממתנ"ס מטה בנימין ומעמותת איילים.
השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הפרשה יצרה גלי נזק היקפי משמעותיים, פגעה בכללי השוויון בחלוקת תקציבי ציבור, באופן שהוביל להעמקת חוסר האמון הציבורי בנבחרי הציבור, והביאה לפגיעה אנושה בשורת עמותות ועסקים מהם נלקח השוחד ולפגיעה בתדמית של מפלגת ישראל ביתנו.
עו"ד גיורא אדרת, המייצג את קירשנבאום, טען בערעור כי התיאורים שניתנו לפרשה כ"פרשת השחיתות החמורה ביותר" יצרו מצג מטעה. "יצרו אווירה שאינה ראויה למשפט פלילי. המערערת לא מסוכנת לציבור שיש להחזיקה 10 שנים מאחורי סורג ובריח". הסנגורים טענו בערעור כי העונש הכבד שהוטל על קירשנבאום הוא "בלתי מידתי וחורג ממדיניות הענישה במקרים דומים".
את המדינה ייצגו עורכי הדין ד"ר מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ועו"ד יעל שחף לוי מהמחלקה.
מעורכי הדין גיורא ואורן אדרת, באי-כוחה של קירשנבאום, נמסר בתגובה: "אנו שמחים ומברכים על כך שבית המשפט העליון הקל בעונש המאסר והפחית את הקנס בצורה משמעותית. בית המשפט העליון קיבל את טענותינו באשר לבעייתיות של מנגנון הכספים הקואליציוניים וכמו כן את הטענות בדבר תנאי המאסר הקשים בכלא נווה תרצה. העונש שנותר איננו קל כלל וכלל, אולם הוא משאיר אופק ותקווה לעתיד".
עורכי הדין אבי חימי, ז'ק חן, שי אילון ומשה וייס, באי-כוחו של כהן, מסרו בתגובה: "אנחנו מברכים על ההקלה המשמעותית בעונשו של מר כהן ועל דחיית ערעור המדינה בעניינו. זכויותיו בגין תרומתו העצומה והחריגה למדינה ולביטחונה לא נשכחו. הן מעידות יותר מכל על האיש ועל פועלו, והן יוסיפו ויעמדו לזכותו בעתיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
