בדרך לירח: נאס"א מתכננת לשגר היום את משימת ארטמיס 1

נאס"א הודיעה כי היום יבוצע ניסיון שני להטיס את משימת ארטמיס 1 לחלל, חמישה ימים לאחר שהשיגור נדחה בשל תקלה במנוע • מטאורולוגים צופים סיכוי של כ-60% לתנאי מזג אוויר נוחים בתחילת חלון השיגור • בתוך החללית תהיה הבובה הישראלית "זוהר", עם אפוד ההגנה מקרינה בו תהיה עטופה לצורך ניסוי מדעי

כן השיגור של משימת ארטמיס 1, אתמול בנמל החלל קייפ קנוורל / צילום: Associated Press, Brynn Anderson
כן השיגור של משימת ארטמיס 1, אתמול בנמל החלל קייפ קנוורל / צילום: Associated Press, Brynn Anderson

חמישה ימים לאחר ששיגורה של חללית אוריון של נאס"א לירח נדחה בגלל תקלה באחד המנועים, סוכנות החלל האמריקאית הודיעה: היום (ש') ב-14:17 (אזור הזמן של החוף המזרחי של ארצות הברית) יבוצע ניסיון שני להטיס את משימת ארטמיס 1 לחלל.

דיפ פייק על הירח: החוקר שמוכיח כמה קל לזייף את המציאות 

ארטמיס 1 היא טיסת ניסוי לא מאוישת של החללית אוריון אשר תקיף את הירח, ונועדה לסלול את הדרך לטיסות מאוישות והנחתת בני אדם על הירח ב-2025. השיגור, שאמור היה להתרחש ב-29 באוגוסט, נדחה רגע לפני ההמראה.

פריצת דרך למאדים

החללית אוריון מורכבת מרכב שיגור מתוצרת בואינג ומלוויין האוריון מתוצרת לוקהיד מרטין. רקטת ה-SLS החדשה של נאס"א, אליה תחובר החללית, היא הרקטה העוצמתית ביותר בעולם עד כה. מטאורולוגים בכוח החלל של ארצות הברית צופים סיכוי של כ-60% לתנאי מזג אוויר נוחים בתחילת חלון השיגור בן השעתיים.

המשימה הנוכחית צפויה להימשך 37 ימים, 23 שעות ו-53 דקות. החללית צפויה לעבור מרחק של כ-64 אלף קילומטרים ולנחות במי האוקיינוס השקט ב-11 באוקטובר. אם השיגור יידחה שוב, נאס"א עשויה לנסות לקיים אותו ביום שני הקרוב (5 בספטמבר) או ביום שלישי (6 בספטמבר). לפי התחזיות הנוכחיות, קיים סיכוי של 70% למזג אוויר מתאים ביום שני.

תכליתה ארוכת הטווח של תוכנית ארטמיס היא להשיב בני אדם לירח, להקים עליו מושבה אנושית ולהופכו לתחנת מעבר למשימות מאוישות לחלל העמוק, ולמאדים בפרט. במובנים רבים הוא התגשמות חלומו של באז אולדרין, איש צוות אפולו 13 שנחת על הירח לפני 53 שנה. אולדרין הטיף בשנים האחרונות לפריצת דרך חללית למאדים דרך הירח כתחנת מעבר. על פי התיזה שהפכה מקובלת על ידי נאס"א בעשור האחרון, נחיתה על הירח לצורך תדלוק ורענון משאבים היא חיונית למשימה המאוישת למאדים.

הזווית הישראלית

בתוך החללית תהיה הבובה הישראלית "זוהר". ייחודה של הבובה - החלק הישראלי במשימת החלל - באפוד ההגנה מקרינה בו תהיה עטופה לצורך ניסוי מדעי. האפוד, שפותח על ידי סטאמרד (StemRad) צבר את המיילאג' החללי הארוך ביותר בינתיים מבין האפודים המתחרים במשימות ארטמיס, ואם יוכיח את יכולותו בסינון קרינה קוסמית, יש לו פוטנציאל לא נמוך בכלל להפוך לאפוד הרשמי של המשימות המאוישות של נאס"א בחלל. ייחודו לא רק בסינון הקרינה, אלא גם בנוחות ובמבנה הארגונומי שהוא מציע ביחס לאפוד הקיים בסוכנות החלל. האפוד נתפר במיוחד למידותיה של הבובה זוהר, ולא במקרה: בנאס"א מתכננים להנחית ב-2025 אסטרונאוטית ראשונה על הירח, ולשכתב את האמירה ההיסטורית מטיסת אפולו "For all mankind" לה קונוטציות שאינן מכלילות נשים.

לאפוד הישראלי פוטנציאל לחולל מהפכה גם בטיסות למאדים. מלבד הטמפרטורה הנמוכה מאוד (-65 מעלות צלזיוס), השהייה על כוכב הלכת האדום מסוכנת לאורך זמן בגלל הקרינה הקוסמית המגיעה מהשמש, כזו שעלולה לאורך זמן להחליש את גוף האדם ולגרום למחלות ממאירות. הקרינה בכדור הארץ נמוכה לאין שיעור ביחס לזו הנמדדת על פני כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש בשל ההגנה המספקת האטמוספירה והשדה המגנטי.

האפוד מתוכנן כעת לשהייה על הירח, בו רמת הקרינה הנמדדת גדולה פי 200 מזו שעל כדור הארץ, אך הוא מסוגל לעמוד גם בקרינה על המאדים, שהיא גבוהה לאין שיעור מזו שעל הירח.