דובאי | ניתוח

דובאי הפכה לגן עדן למחפשי מקלט מהרשויות, ולא רק עבורם

הוויזות ניתנות בקלות, משטר המס נוח, והפיקוח על תנועות הכספים מוגבל • שורת אנשי עסקים מהעולם שנמלטו מהרשויות אימצה בחום את דובאי • כיצד תתמודד רשות המסים עם הצטרפות ישראלים לרשימה?

הבורג' חליפה בדובאי / צילום: Shutterstock
הבורג' חליפה בדובאי / צילום: Shutterstock

הסכמי אברהם כוננו באופן רשמי יחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, אחרי שנים של קשרים מדיניים ועסקיים בחשאי. הם הביאו איתם פוטנציאל להשקעות הדדיות ולפתיחה של שווקים חדשים. אבל לא רק. דובאי מהווה מקלט מס שמושך אליו אנשי עסקים וחברות מכל העולם, ואיחוד האמירויות כולה נתפסת בעיני רבים כ"אחד ממקלטי המס הלגיטימיים האחרונים". בחירה בדובאי כמקום מגורים נובעת לרוב גם - ואולי בעיקר - משיקולי מס.

הנושא שב לאחרונה לכותרות, על רקע הסנקציות שהוטלו על אנשי עסקים רוסיים ומקורבים לנשיא פוטין בעקבות הפלישה לאוקראינה. אחת הדרכים שבהן עקפו את הסנקציות הייתה לשלוח את כספם לאיחוד האמירויות. בזווית מקומית, אייל רוזן, מנהל הסניף הצפוני של חברת גיבוי ומי שנחשב לגורם מרכזי בפרשת אי הסדרים בחברת האשראי החוץ בנקאי, עזב את ישראל, לכאורה לדובאי. לפי תביעה של החברה, רוזן שכבר הודה בפניה כי נטל כספים במיליוני שקלים - ניסה להבריח נכסים לדובאי במטבעות קריפטו.

אומנם היחסים הגלויים עם ישראל חדשים יחסית, אבל זה זמן רב שדובאי מהווה מוקד משיכה לעסקים ולאנשי עסקים מרחבי העולם. דובאי היא השנייה בגודלה מבין שבע האמירויות המרכיבות את האיחוד. איחוד האמירויות ודובאי בעיקר הן מרכזי עסקים בינלאומיים עם פיקוח מוגבל על תנועות כספים ואפשרויות שהיה חוקית באמצעות ויזות תיירות ועסקים קלות במיוחד. משטר המס המקומי נחשב לנוח, אין מס הכנסה על יחידים ואת מס החברות לא מחילים, למעט על חברות גז ונפט ובנקים. יש בה שישה אזורי סחר חופשי שבהם אין מס כלל, ולכן חברות רבות הקימו שם את המטות הלאומיים שלהן.

מי כבר לא תושב ישראל

המיסוי באיחוד האמירויות הוא גם טריטוריאלי ולא פרסונלי. כלומר דובאי לא גובה מס בעבור ההכנסות של תושביה מחוץ לגבולותיה. זאת, בניגוד למשטר המס הפרסונלי בישראל, לפיו כל עוד אדם נחשב לתושב ישראל הוא משלם כאן מס על כלל הכנסותיו - בארץ ובחו"ל.

בנוגע למיסוי, שאלת מיליון הדולר במצבים בהם ישראלים עוזבים את הארץ, אפילו לרילוקיישן, היא מתי הם מפסיקים להיחשב תושבים? חלק מהמחלוקות הגדולות עם רשות המסים נגעו לסוגיית החבות במס בישראל על הכנסות בחו"ל. המקרה המפורסם ביותר בשנים האחרונות היה זה של הדוגמנית בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. גם הסדר המס של איל ההון המנוח סמי עופר, סבב סביב מחלוקת בשאלת התושבות. לאחר שהתקבלה טענת היורשים כי לא היה תושב ישראל בשנים 2006-2009 ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל.

אם נחזור לדובאי, עולה השאלה האם מי שעוברים לשם - בין אם הם בורחים מחקירות או מבקשים ליהנות מהסדרי מס מיטיבים - ייחשבו לתושבי ישראל או לא. שאלה אחרת היא האם רשות המסים יכולה להגיע להכנסות שלהם. אם הכסף שלהם שם, איך יכולה רשות המסים הישראלית לשים את ידה על הכסף הזה?

לדברי עו"ד טל עצמון, שותף מנהל וראש מחלקת המסים בגולדפרב זליגמן וחבר הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבין־לאומי בישראל, "ברור שאנשים עוברים לדובאי כי אין מס הכנסה ומדיניות מס החברות מקלה מאוד. אין הרבה מדינות עם משטרי מס נוחים כל כך. אנשים גם לא חייבים להעביר את העסקים, כי המדינה לא גובה מס על ההכנסות מחוץ לדובאי. השאלה היא האם בזה שיצאת לדובאי אתה מצליח להתחמק מהמס בישראל בפועל".

צריך להבחין בין מי שעזבו את ישראל מזמן ומתגוררים בחו"ל שנים, כמו למשל איש העסקים טדי שגיא שעבר לדובאי לאחר כמה שנות מגורים בקפריסין; לבין מי שהגיעו לדובאי ישירות מישראל, בעזיבה מהירה ומיידית כפי שלכאורה עשה רוזן, רגע לפני שהוזמן לחקירה בפרשת גיבוי החזקות. "בפועל רק לאחר מספר שנות מגורים בחו"ל ניתן לדעת האם אדם באמת ניתק את התשובות מישראל, ואת כל הקשרים שלו למדינה, והפך להיות תושב מדינה אחרת", מסביר עצמון.

רשות המסים לא תוותר

פקודת מס הכנסה קובעת כי אדם הנמצא למעלה מ־183 יום בשנה בישראל - הוא תושב. בנוסף, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הקשרים לישראל, וביניהם בית קבע, בני משפחה שנותרו בארץ, זיקות עסקיות ועוד. לדברי עו"ד עצמון, "אדם שעזב את ישראל בשנת 2022, יהיה חייב במס בישראל על שנה זו, כיוון שאין מחלוקת שהוא היה בישראל יותר מחצי שנה בשנת המס. אדם יכול לטעון שמרגע שעזב הוא כבר לא תושב ומאותו רגע הוא לא חייב במס בישראל, אך רשות המסים נוטה לא לקבל דיווחים כאלה".

ואיך רשות המסים יכולה להגיע לנכסים ולהכנסות מבחינה פרקטית? במאי 2021 חתם משרד האוצר על אמנת מס בין ישראל לאיחוד האמירויות, במסגרתה נקבעו גם סעיפים למניעת ניצול לרעה של שיעורי המס המופחתים שם כדי להתחמק ממס בישראל. לדברי עו"ד עצמון: "להגיע אליך פיסית זה קשה אבל להגיע לכסף יותר קל. ברגע שיש אמנה אתה פונה לרשויות המקומיות והן משיגות עבורך את המידע ומתחילים הליכים בינלאומיים".

מקלט לאוליגרכים

הישראלים, כאמור, הצטרפו לחגיגה רק לאחרונה. אנשי עסקים רוסים לעומת זאת משקיעים בנדל"ן היוקרה של איחוד האמירויות כבר שנים רבות. מידע חדש שדלף לאחרונה מנתוני נכסים בדובאי חשף כמה מהמשקיעים הזרים. הנתונים, שמגיעים עד 2020, הושגו על ידי המרכז למחקרי הגנה מתקדמים (C4ADS), ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בוושינגטון, החוקר פשיעה וסכסוכים בינלאומיים, בשיתוף פעולה עם ה־E24, גוף תקשורת כלכלית נורבגי. רבים מהשמות שזוהו הם תושבים או משקיעים לגיטימיים, אבל יש בינם גם בעלי נכסים שהואשמו או הורשעו בפשעים, או שנתונים תחת סנקציות בינלאומיות. השמות כוללים יותר מ־100 מחברי האליטה הפוליטית של רוסיה, פקידי ציבור או אנשי עסקים המקורבים לקרמלין, כמו גם עשרות אירופאים המעורבים בהלבנת הון ושחיתות, בהם גם פקידים ומחוקקים.

בין השמות הבולטים שבבעלותם נדל"ן בדובאי ניתן למצוא את רוסלן בייסרוב, איש עסקים רוסי המקורב לדיקטטור הצ'צ'ני רמזן קדירוב, כמו גם את אלכסנדר בורודאי, חבר הדומא, הפרלמנט הרוסי, הידוע כמי שהפך ל"ראש ממשלה" של הרפובליקה העממית של דונייצק אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2014. עוד ברשימה הרוסית גם רומן ליאביכוב, מחוקק מטעם המפלגה הקומוניסטית ודמיטרי ריבולובלב, אוליגרך שנוי במחלוקת.

בעלות על נכסים בדובאי לא מוגבלת כמובן לאליטה הרוסית, ברשימה ניתן למצוא גם את דניאל קינהאן, המנהיג לכאורה של ארגון פשיעה אירי המעורב בין היתר בסחר בקוקאין. שם מוכר נוסף הוא האזרח הצ'כי טיבור בוקור, מנכ"ל בורסת הקריפטו Suex.io. זו הואשמה בשנה שעברה על ידי משרד האוצר האמריקאי במעורבות בעסקאות קריפטו של פושעים שהשיגו כסף באמצעות תוכנות כופר.

בנוסף להשקעות בנדל"ן, בחודשים האחרונים הפך איחוד האמירויות למקלט ליאכטות ולמטוסים פרטיים של עשירי רוסיה. לפי הניו יורק טיימס, יותר מטוסים פרטיים רוסיים מאי פעם טסים ממוסקבה לאיחוד האמירויות, והמיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ' אף חנה את מטוס הדרימליינר שלו בדובאי.

לא רק אירופאים

דליפתם של מסמכי פנדורה בשנה שעברה גילתה גם קשרים כלכליים חשאיים בדובאי של פוליטיקאים ומנהיגים עסקיים מ־17 מדינות אפריקה. בנוסף, גל חדש של הודים עשירים מציף את דובאי בזכות הרגולציה המקלה והפטור ממס שהיא מציעה. ב־2019 הציגה איחוד האמירויות את ויזת הזהב, שהציעה מגורים לטווח ארוך, של חמש או 10 שנים, ושירותים רפואיים למחזיקים בה. הוויזה פתוחה ליזמים, לאנשי אמנות, ספרות ותרבות, לאקדמאים ולספורטאים שישקיעו 10 מיליון דירהם (כ־2.7 מיליון דולר). בין המפורסמים הרבים מקרב אזרחי הודו שקיבלו ויזת זהב ניתן למצוא את הטניסאית זוכת הגראנד סלאם (זוגות) סניה מירזה, כמו גם את כוכב העל הבוליוודי שאה־רוח' ח'אן.

שלל הזדמנויות גם לעבריינים ישראלים

הסכמי אברהם יצרו שלל הזדמנויות, אך גם עוד שטחי פעילות לארגוני פשיעה מישראל ומקומות מקלט לראשיהם. לפני כחודשיים דיווחה משטרת ישראל כי בעקבות פעולותיה כ־100 מראשי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית נמלטו, חלק לטורקיה ולדרום אפריקה, ועשרות אחרים לשתיים ממדינות הסכמי אברהם - מרוקו ואיחוד האמירויות. היעדים לא מקריים אמר גורם משטרתי בכיר. לדבריו, הם נגישים, הם בינלאומיים וניתן להיטמע שם בקלות, ובעיקר אין לישראל הסכמי הסגרה עימם. בינתיים.

מיד עם חתימת הההסכמים בסתיו 2020, החלה נהירת עבריינים לאמירויות. האמירויות, ודובאי בעיקר, הן מרכזי עסקים בינלאומיים עם פיקוח מוגבל על תנועות כספים וקבלת ויזה היא קלה במיוחד. החיים נוחים, ההזדמנויות העסקיות הפליליות רבות ויש גם נגישות למוצרים שעבריינים מחבבים - רכבי יוקרה, תכשיטים והרבה הרבה זהב.

"זרם של כספים משחיתות ופשע"

ארגוני משטרה ומשפט עולמיים מגדירים את דובאי כגן עדן לפשע בינלאומי. דוח של מכון המחקר קרנגי אנדואמנט לשלום בינלאומי קבע כי "חלק ממה שעומד בבסיס השגשוג של העיר הוא זרם קבוע של כספים שמקורם בשחיתות ופשע". הברחה מדובאי לישראל של זהב, תכשיטים ומטבעות אותם ניתן לרכוש שם בזול, הפכה נפוצה למדי. לפי מידע מודיעיני לארגון פשיעה ערבי מהצפון ואחד יהודי מאזור לכיש, יש שם סניפים בדמות עסקי תכשיטים. לאחרונה נעצר בנתב"ג בלדר ממזרח ירושלים כשעל גופו מוסתרים מטבעות זהב בשווי מיליון שקל.

לפי מקורות משטרה, בין הנמלטים לאמירויות נמצא איתן חייא, שהקים שם תשתית פעילות שמשכה אליה עשרות עבריינים. חלקם עברו לגור שם וחלקם היו על הקו לישראל ולמוקדים אחרים. חלקם מנהלים משם הברחות, חלקם מעורבים בזנות ויש הלבנה של כספי פשע ברכישת נדל"ן, בעיקר באמירויות, ובהשקעות בתחומים לגיטימיים. באמירויות אוהבים עסקים בינלאומיים ומקלים עליהם מאוד.

המשטרה כאן ושם עלתה על התופעה, דיווחי מודיעין מדאיגים נערמו ולפני יותר משנה החליט אמיר אוחנה, אז השר לביטחון הפנים, למנות נספח משטרה באמירויות, לחילופי מידע ולתיאומים. מאז מינוי ניר זקש לתפקיד התקבלו דיווחים כי כמה מהעבריינים עזבו, אך המדינה ממשיכה להיות מרכז פעילות ועיר מקלט לעבריינים ישראלים.

ביקורת בינלאומית חריפה

דובאי נוחה מאוד גם לעבריינות צווארון לבן. כאמור, האווירה נוחה לעסקים וניתן להעביר בקלות כספים, שהמעקב אחריהם אינו הדוק. האמירויות נמצאות תחת ביקורת חריפה של גורמים בינלאומיים העוסקים בנושא ובמרץ השנה המדינה ספגה נזיפה חמורה מכוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) על כך שהמדינה לא עושה מספיק על מנת לעצור הלבנות הון ומימון טרור. המדינה הצטרפה למועדון מפוקפק של 22 מדינות, בהן פקיסטן, סוריה וניקרגואה, שיש לפקח עליהן במידה מוגברת.

בשיחה אז גורם בנקאי בכיר באמירויות הסביר כי "המטרה שלנו היא שמירה על מעמד המרכז העסקי הבינלאומי באמצעות האווירה העסקית הנוחה. עם זה נלמד את הביקורת וניישם לקחים".

דני זקן