"לפעמים צריך לזרוק מיליון דולר לפח": ראיון עם מייסד Team8 נדב צפריר

נדב צפריר, ממייסדי טים8 (Team8), לא נבהל מהירידות החדות בשווי חברות ההייטק שנרשמו בחודשים האחרונים. להיפך, הוא מתוודה ששחרר אנחת רווחה כאשר הסתיימה החגיגה. "כשכל מטאטא יורה ויש תחרות מי הגיע לשווי יותר גבוה ומי 'דפק' אקזיט, זה לא טוב למודל כמו שלנו שהוא יותר ממוקד ומעמיק, גם מסמן תחום, גם מקים חברות וגם משקיע בהן", הוא אומר. "חד-משמעית הרגשנו שקשה לנו יותר לגייס את היזמים שאנחנו רוצים".

● בשבוע הבא בגלובס: כל הרגולטורים הבכירים מגיעים לדבר על מצב המשק
● האישה החזקה בתעשיית חוות השרתים בישראל נחשפת | ראיון
● שחמט בגיל 3, טריאתלונים והדודה מהמוסד: שיחה עם מנכ״לית מיקרוסופט ישראל  

ולא התפתית לאפקט "המכירה הפומבית", לשלם יותר לפי שווי גבוה משהערכת?
"זה היה קשה והוביל לדיונים לא פשוטים, עם ויכוחים לא קלים בכלל. אם התאפקנו, אני לא יכול לקחת קרדיט. יש לי מגוון שותפים, כמו יובל שחר, האסטרטג שלנו, שידע לעצור אותי בדישי, ורקפת רוסק עמינח (לשעבר מנכ"לית לאומי, ש"ל) שמבינה משהו בסיכון ובתנודות של שווקים ואחרים. זה מה שאיפשר לנו להיות נטועים בקרקע ולהזכיר לעצמנו שבסבלנות ונחישות, בסוף נמצא את היזמים הדרושים לנו".

 רקפת רוסק עמינח, שותפה מנהלת בקבוצת Team8 / צילום: כדיה לוי

המודל שבו פועלת טים8 לייזום והקמת חברות מערב יזמים ומשקיעים, חוקרים ויועצים מהתעשייה שהם גם לקוחות פוטנציאליים למוצרים, בניסיון לאתר הזדמנויות גדולות ולדייק בין הטכנולוגיה לבין הצרכים ממנה. ההתחלה הייתה בתחום הסייבר ולאחר מכן נוספה קרן הון סיכון, טים8 קפיטל, ופלטפורמות בתחום הדאטה והפינטק, ולאחרונה גם הבריאות הדיגיטלית. בשמונה השנים שחלפו מהקמתה, טים8 גדלה מ־42 מיליון דולר, פי 25 - וצפויה לנהל על פי הערכות מיליארד דולר.

בתקופה הפרועה יצא לך להשקיע בחברה בשווי שנראה לך מוגזם?
"בחברות שאנחנו מקימים אנחנו מאוד ממוקדים כי זה מודל נורא יקר, ואם אשקיע בשוויים לא שפויים, המודל לא יצדיק את עצמו גם אם החברות יצליחו. בקרן הון הסיכון, אנחנו יותר מתחרים עם השוק הרגיל. האם השוויים השפיעו? כן. האם נסחפנו לקיצון? לא. לקחנו סיכון מחושב".

 יובל שחר, team8 / צילום: כדיה לוי

"התפרעות" כזאת קרתה באפריל 2021, כשטים8 קפיטל הצטרפה לגיוס סיד (גיוס הון ראשוני) חריג של 26 מיליון דולר (בהובלת קרן לייטספיד האמריקאית ובשיתוף זהר זיסאפל ומשקיעים נוספים) בחברה בת חודשיים בלבד, עם עובדים ספורים וללא מוצר. החברה היא טאלון, שמפתחת דפדפן מאובטח, "בנושא שאנחנו מבינים בו היטב (סייבר) ועם יזמים שאנחנו מכירים (עופר בן נון ואוהד בוברוב) ושהקימו, כל אחד בנפרד, חברות מוצלחות. בשבילם היה שווה לנו לחרוג מהכללים".

ובאוגוסט, אחרי ההתפכחות, טאלון גייסה סבב של 100 מיליון דולר, שאליו הצטרפתם. מרגיע אותך שכנראה לא טעיתם?
"אני לא מתרגש שהצלחנו לגייס בשווי יותר גבוה, מכיוון שאני יודע שיש עוד דרך ארוכה ולא פשוטה, ובסופו של דבר הצלחה, שאיתה אני וגם השותפים והמשקיעים שלי יראו כסף, זה רק אחד משני דברים: או שעשינו הנפקה מוצלחת והחברה הפכה ליציבה לאורך זמן, או שנעשה אקזיט ונמכור לחברה אחרת. וכשזה קורה, אני לא קורא לזה הצלחה עד שאני לא רואה מה קרה לאנשים, לחברה ולטכנולוגיה לאורך זמן".

זה קטע סנטימנטלי? הבייבי שלי יצא מהבית אבל הוא עדיין הבייבי שלי?
"ברור שאני מסתכל על כל אחת מהחברות כבייבי שלי. אבל לא זו הסיבה. אנחנו רוצים לייצר אימפקט, להשפיע על תעשיות, ובעיקר - וזה ההיפך מאלטרואיזם - אנחנו מאמינים שככה בונים מותג. אנחנו מותג ישראלי חדש, שרוצה למשוך יזמים. כי כל התעשייה הזאת תלויה רק בדבר אחד, מי היזמים שיבחרו לעבוד איתך".

צפריר מספר על שלושת האקזיטים הבולטים של טים8 אבל מדלג על חברה רביעית שנמכרה. לשאלתי הוא משיב, כי "היא הכישלון היחיד שלנו עד היום. הייסולייט (Hysolate) שמכרנו במרץ השנה לפרספשן פוינט (Perception Point) חברה ישראלית, גם היא בתחום הגנה על התקפות סייבר, ש"ל). לא פרסמנו את הסכום, אבל המחיר לא הצדיק את ההשקעה ואני אומר בגלוי שזה כישלון. לא הצלחנו לבנות את המוצר שחשבנו שנצליח. רצינו לפצל את מערכת ההפעלה למספר מערכות באופן שיהיה שקוף מבחינת המשתמש, אבל מבחינת התוקף אלה יהיו מערכות שונות לחלוטין (ומוגנות בצורה שונה כמובן). זו הייתה משימה גרנדיוזית. היינו אופטימיים מדי. כל פעם כשנתקלנו בבעיה, האמנו שאפשר לפתור אותה, ולא הבנו שהצטברות בעיות יוצרת מאסה קריטית שמחייבת לחשב מסלול מחדש".

נראה לי שזה מעסיק אותך הרבה יותר משלוש הרכישות המוצלחות.
"אני בא ממקום שמבוסס על תרבות של תחקור ולמידה, ואני מאמין שהתמקדות בכישלונות ובטעויות מלמדת יותר מאשר התבשמות מההצלחות. בסוף אני רואה את התפקיד שלי כמנהל של בעיות, תקלות ואתגרים".

"איום הסייבר יילך ויגדל"

אגב אתגרים, הלחם והחמאה שלכם, תעשיית הסייבר הישראלית, עוברת זעזועים לא קטנים. סייבר כבר פחות זוהר?
"לחלק מהחברות בתעשייה הזאת אין לקוחות, לאחרות יש לקוחות שהן מפסידות עליהם. וכמובן השוויים של אחדות מהן ירדו. אבל הביקושים לטכנולוגיה הזאת לא ירדו, אלא הם במגמת עלייה, ויעלו עוד יותר כאשר תסתיים המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

"כרגע יש לרוסיה אינטרס אסטרטגי להשאיר את פעילות הסייבר שלה באוקראינה, אבל ברגע שהמלחמה תיגמר, האינטרס הזה יתהפך. כי ההסכם שיסיים את המלחמה לא יפסיק את הסנקציות הכלכליות נגד רוסיה, וזה יביא אותה להעלות רמה בתקיפות הסייבר. קודם כל, כי היא תראה בכך דרך להחזיר את העולם לשולחן הדיונים בנושא הסנקציות.

"אבל יש עוד מרכיב: מה יעשו כל אותם מתכנתים רוסים שעבדו עד לפני חצי שנה בגוגל (במסגרת המלחמה והסנקציות, גוגל רוסיה פשטה את הרגל בעקבות קנס ממשלתי גדול; מיקרוסופט ויבמ חיסלו את עסקיהן שם ופיטרו מאות עובדים, וכן הלאה, ש"ל). אנשים צריכים להאכיל את הילדים. אז הם ילכו לפשיעת סייבר. נדבך נוסף הוא שיתוף־הפעולה הבינלאומי נגד פשיעת הסייבר שהתחסל. כל אלה יובילו לכך שבשנים הקרובות, האיום יילך ויגדל".

מדרום אמריקה ישר לטירונות

צפריר נולד בקיבוץ קריית ענבים אך גדל בעיקר בדרום אמריקה. אביו הרפתן נשלח להביא חדשנות ישראלית בחקלאות, תחילה ברפובליקה הדומיניקנית ומשם לאקוודור שבה גדל רוב השנים. בגיל 18 חזר לארץ להתגייס. הוריו חזרו אחר כך, בשלבים. קודם אמא אחר כך אבא.

"כשהגעתי לארץ, שאלו אותי בבקו"ם מה אני רוצה. אמרתי שאשמח לעשות משהו במחשבים כי כל החיים אני מתעסק במחשבים. אז שלחו אותי לצנחנים. כשהתחלתי לראות מי נגד מי בצבא, ראיתי שאפשר לבקש כל מיני בקשות והתחלתי לזוז ממקום למקום. ככה עברתי מ־890 (גדוד צנחנים, ש"ל) למודיעין. בעשור הראשון הייתי יותר לוחם, אבל תמיד עם חיבור לטכנולוגיה. אף פעם לא הייתי לא הלוחם הכי טוב ולא הטכנולוג הכי טוב. אבל כן ידעתי לחבר בין הדברים".

הוא אב לשלושה, הקטן בגן חובה, האמצעי בן 14, והבכורה, זהר, בת 17, מתחילה י"א ו"בזכותה או בגללה חזרנו ארצה לפני שנה. עברנו ב־2017, אחרי שהבנתי שאני לא מבין כלום בעולמות הגו־טו־מרקט ובתל אביב לא אלמד את זה. אבל מיה אשתי ואני הבנו שיש לנו זמן שאול, כי לשנינו היה חשוב שהילדים יהיו ישראלים. לא רציתי שזהר תחווה מה שאני חוויתי, לבוא היישר לצבא ולנחות בסנור (מחנה הטירונים של הצנחנים באותה תקופה, ש"ל) זו חוויה קשוחה".

אחת הדמויות שהשפיעו על חייו הייתה מי שהיה המפקד שלו במודיעין בשלב מסוים, גיא סלע המנוח, לימים מייסד סולאראדג'. "הוא היה איש רנסנס אמיתי, ידע לרדת לעומק טכנולוגי מדהים, וניחן באומץ לב יוצא דופן והבנה גלובלית. הוא הפך להיות המנטור שלי, והכניס בי את התשוקה לטכנולוגיה".

 גיא סלע, מייסד סולאראדג'. מפקד ומנטור / צילום: טל דיליאן - מתוך ויקיפדיה

ב־2005 עבר צפריר ליחידה 8200 כסגן מפקד, וב־2009 מונה למפקד היחידה, תפקיד אותו מילא עד שחרורו מצה"ל ב־2013. הוא קיבל גם צל"ש על פעולה חשאית כלשהי, אבל צפריר פוטר זאת במשיכת כתף ואומר, "זה היה מזמן". בגיל 43, לאחר 25 שנות שירות, השתחרר מהצבא. ישראל גרימברג בדיוק סיים את תפקידו כראש תחום הסייבר ביחידה, ושבועיים אחרי השחרור נסעו שניהם לארה"ב להיפרד מהחברים ב־NSA, הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי, שאיתם חלקו לא מעט סודות וחוויות. "בדרך חזרה, ברכבת, שאלתי את ישראל, מה אתה הולך לעשות. וישראל ענה לי, 'אני לא יודע, אבל יש לי איזה רעיון ליצור חדשנות דרך חוכמת ההמונים'. ואז הוא שאל אותי, ומה אתה? אמרתי, אני לא יודע, אבל אולי נעשה את זה יחד".

הם צירפו אליהם את לירן גרינברג הצעיר יותר, שגם אותו הכירו ב־8200, ויצאו לדרך, שממש לא הייתה סוגה בשושנים. "היה מאוד קשה לגייס כסף", מסביר צפריר, "כי הרעיון שלנו לא היה רעיון פשוט. רצינו להקים סטארט־אפ שמקים סטארט־אפים. היינו בכל קרן בישראל, הן כולן ישבו אז בבניין אחד בהרצליה פיתוח, וכולם נתנו לנו שתי סטירות לחי. חלקם בנימוס, וחלקם לא בנימוס".

לזרוק מדי פעם מיליון לפח

המפנה הגיע בבית קפה ששמו כיכר הלחם בהרצליה פיתוח, שאותו הפך יובל שחר, אז שותף בקרנות Marker־LLC ו־Innovation Endeavors, למשרדו. אשתו של צפריר, גם היא לקוחה של בית הקפה, שמעה במקרה שיחה, ביררה מי הדוברים, חזרה הביתה וסיפרה ש"הם כל הזמן מדברים על סייבר. אולי תפגוש אותם". צפריר הצליח בדרך לא דרך להגיע לשחר, והוא וגרימברג נפגשו עמו בקפה. "הצגנו לו. הוא הקשיב והלך. אמרנו לעצמנו, בטח שוב נקבל שתי סטירות. לפחות בוא נאכל צהריים". כשסיימו, קם שחר משולחנו וניגש אליהם, ואמר "דווקא מעניין. וככה יצאנו לדרך. הוא היה היו"ר שלנו והמשקיע הראשון". לפני קרוב לארבע שנים הצטרף שחר כשותף מנהל לטים8.

"עם יובל כבר הרחבנו את המודל מעבר לסייבר. יש לי איתו אותה מערכת יחסים שהייתה לי עם גיא סלע. אני צריך לידי מישהו עם יותר ניסיון ואסטרטגיה משלי כדי לבצע. החזון של יובל היה, שניקח את המודל ונעתיק אותו לתחומים חדשים, ונוסיף גם קרן הון סיכון. בתחומים שבהם אנחנו בונים חברות, בכל תחום בונים בין חברה לשתיים בשנה. קרן הון הסיכון מאפשרת לנו להשקיע בהתאם לרעיונות שלנו, גם מעבר ליכולתנו להקים חברות".

יצא לכם כבר לסגור חברות?
"בטח, והרבה. בשביל לבנות חברה אחת, אנחנו מעלים לפחות חמישה רעיונות, רק מאחד מהם נבנה חברה, ולחברה הזאת יש אבני דרך שבהן היזמים צריכים לשכנע אותנו למה להמשיך".

ההשקעה הטיפוסית של טים8 בחברה בכל אחת מהפלטפורמות היא בין 5-10 מיליון דולר, באופן הדרגתי על פי אבני הדרך. "עד אבן הדרך הראשונה", מסביר צפריר, "משקיעים מיליון דולר ויותר. ובאבני הדרך הראשונות אנחנו סוגרים כמעט חצי מהחברות".

כלומר שגרת העבודה שלך כוללת לזרוק מדי פעם מיליון דולר לפח?
"כן. כי עדיף לעצור".

אנשים מעדיפים להימנע מהפסדים מאשר להשיג רווחים. כהנמן זכה בנובל על האבחנה. ופה יש חברה שלך וסנטימנטים.
"נכון לגמרי. יש פה מתח, מצד אחד חדשנות וחלומות, ומצד שני חייבים משמעת. לכן אנחנו מביאים לבחינת אבן הדרך אנשים מהחוץ. כי אנחנו כבר מוטים ולא אובייקטיביים".

"הצורך בחדשנות עלה ויעלה"

צפריר לא מקבל את המילה משבר כדרך לתאר את מה שקורה בהייטק. "היא לא מתארת נכון את המצב. יש שינוי מגמה מהותי, שאפילו יש בו הרבה יתרונות, הוא אומר.

"מספר פרמטרים השתנו משמעותית ומביאים להאטה גלובלית. האחד זה ההנגאובר מהקורונה. נכנסנו לקורונה בסוג של דיפרסיה, שהפכה אחרי מספר חודשים למאניה, שתוגברה על ידי הדפסת כסף חסרת תקדים, אחרי תקופה מטורפת של ריבית אפסית. זה הביא לכסף מאוד זמין וזול. מאניה דיפרסיה גורמת לשווים לעלות ולרדת ברמה של דקות, אבל לא עושה טוב לבניית תשתית טכנולוגית צופה פני עתיד. בתחילת הקורונה היינו בדיפרסיה והפסקנו השקעה בתשתיות. אבל אז קרה ההיפך משצפו: הצריכה עלתה ונוצר פער אדיר בין צריכה לתפוקה, וזה הביא לבעיית שרשרת אספקה דרמטית, שרק הואצה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שיושבות על כמה משאבים הכי משמעותיים שיש לאנושות. לצד זה האינפלציה מרימה ראש, הריבית עולה, והטלטלה משפיעה מיידית על מצב הרוח של המשקיעים ועל השוויים.

"זה הוביל לשינוי מגמה ולאו דווקא לשינוי מהות. כי במהות, בראייתי הצורך בחדשנות טכנולוגית לא ירד אלא עלה ויעלה בשנים הקרובות. אם כבר אנחנו כתעשייה צריכים לעשות חשבון נפש, זה על האמונה הכמעט עיוורת שחלק מחברינו הלכו אחריה, שהשוויים זה מה שמוביל את התעשייה הזאת וזה הפך להיות תעשייה של שווים ולא של ערך".

ומהו שינוי המגמה?
"ב־20 השנה האחרונות - ונשים בצד את המשבר של 2008 שהיה מאוד ממוקד ארה"ב ובנקאות - הפכנו לעולם יותר גלובלי, יותר משגשג, עם השפעה טכנולוגית הולכת וגדלה ועם ריבית אפסית. היום חלק מהדברים הללו התהפכו. העולם הופך להיות פחות גלובלי, עם מה שקורה בין ארה"ב לרוסיה, עם המתיחות בין ארה"ב לסין, וברמה האזורית שלנו - עם איראן. שני השינויים האחרים הם העלייה בריבית, והמשבר הגלובלי בשרשרת האספקה, כולל בעולם התוכנה, שגם הוא מתבסס על שבבים.

 דניפרו, אוקראינה. ''איום הסייבר יגדל כשהמלחמה תיגמר'' / צילום: Associated Press, Leo Correa

"אבל אני מאמין שבעשור הקרוב יקרו שינויים טכנולוגיים טקטוניים, תעשיות שלמות יעברו טרנספורמציה, ולישראל יש יכולות ליבה להפוך לטרנספורמיישן ניישן - אם רק נדע לשמר ולהגדיל את היכולות הללו. האטרקטיביות של השוק הישראלי תגדל ולא תקטן, כי בעולם כזה כולם רוצים את כוח האדם הטכנולוגי הטוב".

אז מה צריכות חברות ישראליות לעשות?
"להבין שמי שצריך לממן את החברות לטווח הארוך, אלה הלקוחות ולא המשקיעים. שנית צריך להתרגל לזה שהרעיון שתמיד יהיה משהו שיתן שווי גבוה למשהו שהוא נוצץ מספיק, כבר לא מחזיק מים. חברות צריכות מהיום הראשון ליצור תרבות של פרמטרים מדידים. צמיחה היא חשובה, אבל היא לא הדבר היחיד שחשוב".

וגלי הפיטורים בהייטק מדאיגים?
"אבסולוטית למיטב הבנתי, מספר המועסקים בהייטק הישראלי לא ירד, אולי קצב הגידול ירד. צריך לומר ביושר שחלק מהחברות ניצלו את המצב. כשחברה גדלה, תמיד יש אנשים שרוצים להחליף אותם, והאווירה הציבורית והכלכלית נתנה לחלק מהחברות הזדמנות לכך. יש גם חברות שבנו עסקי אוויר, וכרגע מצבן לא טוב. אלה מנסות בצדק, להאריך את קיומן כדי להמציא את עצמן מחדש, ולשם כך הן מצטמצמות בכוח האדם".

האם הדברים האלה יביאו קרנות זרות שירצו לרכוש חברות בזול ויתחרו בין היתר בך?
"כן. הקרנות הזרות כאן, ויש אפילו קרנות זרות, חלקן ענקיות, שנכנסו לחברות בשלב מוקדם מחוסר ברירה, כי שוויי החברות הבשלות יותר הפכו לא רלבנטיים. אבל בשורה התחתונה לנו זה גורם להיות יותר חדים וצנועים, ולמדינת ישראל זה פנטסטי, כל המרבה הרי זה משובח".

טים8 (Team8) הוקמה ב־2014 על ידי נדב צפריר, ישראל גרימברג ולירן גרינברג, שאליהם הצטרפו יובל שחר שהוביל את גיוס הקרן הראשונה ומכהן כשותף־מנהל וכן שותפים נוספים. הקבוצה עוסקת בהקמה של חברות טכנולוגיות ובהשקעה בעולמות הסייבר, הדאטה, הפינטק והבריאות הדיגיטלית. במסגרת המודל הייחודי היא חוקרת ומאתרת הזדמנויות גדולות בשוק יחד עם רשת שותפים רחבה של יזמים מובילים, שביחד מפתחים רעיונות להקמת חברות חדשניות.

ב־2000 הקימה טים8 את זרוע הפינטק, בהובלת רקפת רוסק עמינח, יובל טל, רונן אסיא וגליה באר־גבל. באותה שנה הוקמה גם קרן הון סיכון המנהלת 160 מיליון דולר להשקעה בשלבים מוקדמים (Seed, A) בתחומי הליבה של הקבוצה, אותה מובילים שרית פירון, לירן גרינברג והדר סיטרמן-נוריס שהצטרפה לאחרונה. הקבוצה מספקת לחברות מעטפת רחבה הכוללת מחקר טכנולוגי ועסקי, בניית אסטרטגיות, צוותים פיננסים ומשפטיים, משאבי אנוש ותפעול.

לצד זאת, הקימה קהילה של מאות מנהלים בכירים מארגונים מובילים בעולם הנקראת Village. זו לוקחת חלק פעיל בתהליך הרעיונאות, ומסייעת בהתאמת המוצרים לשוק. הרציונל הוא ששיתוף־הפעולה יניב הזדמנויות, לחברות הצעירות בזיהוי צרכים אמיתיים של ארגונים גדולים, ולארגונים ש"יזמינו" פתרונות לבעיות המטרידות אותם.

בין החברות המשקיעות בטים8 Walmart, Microsoft, Airbus, Qualcomm Barclays, Cisco ועוד. לאורך השנים רשמה מספר אקזיטים: חברת הסייבר סיגניה נמכרה לקרן הסינגפורית טמאסק ב-250 מיליון דולר; Curv נמכרה לפייפאל בסכום המוערך ביותר מ־200 מיליון דולר; חברת הסייבר Portshift נמכרה לסיסקו; VisibleRisk חברה שהוקמה כמיזם משותף של טים8 ו־Moody's, התמזגה עם BitSight האמריקאית. חברה נוספת שהוקמה על ידי טים8 היא קלארוטי שהפכה ליוניקורן וגייסה לאחרונה 400 מיליון דולר עבור רכישת Medigate. בין החברות הנוספות שהקבוצה הקימה או השקיעה בהן נמצאות דואליטי, נוגטה, אילוסיב, אפריל, ספוט, קלאסיק ואחרות.

טים8 מונה היום 16 שותפים, 70 עובדים, ובחברות הפורטפוליו שלה מועסקים כמעט 2,000 איש.

איך מדיחים את גוגל ופייסבוק מבעלות על המידע שלנו?

סוגיות של פרטיות ובעלות על מידע ברשת רלוונטיות תמיד, וביתר שאת בתקופת בחירות - אז היכולת של ענקיות הטכנולוגיה לאסוף מידע בהיקפים עצומים ולנתח אותו באופן שיאפשר טירגוט יעיל במיוחד של הניתנים להשפעה מגיעה לשיא העוצמה שלה. ברחבי העולם וגם בישראל היו טענות בשנים האחרונות להשפעה לא הוגנת על מערכות בחירות מצד גורמים שמשתמשים ביכולות הללו, ובראשן פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה.

סוגיית הבעלות על המידע עלינו, או הפרטיות הלא קיימת שלנו כמשתמשים במרחב הדיגיטלי, הביאה את יובל שחר, שותף מנהל ב-Team8, לחשוב על מהפכה בתחום הזה, שתיתן קונטרה למי שהוא קורא לו, ארבעת הפאודלים של עולם הדאטה - גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל - באמצעות קואליציה של חברות מהגדולות בעולם בצירוף טכנולוגיות הצפנה מתקדמות.

"אני מתעסק עם הנושא כבר כמה שנים", אומר שחר, "ומדבר על המנכ"לים הכי בכירים של התעשייה בארצות הברית. אני אומר להם, כולנו יחד יצרנו את הבעיה, ויש לנו אחריות קולקטיבית לתקן את המצב. אם לא נטפל בכך, תמיד יהיה מי שיוכל לבלבל את האנשים ובאמצעות דיפ פייק להוכיח שהבעיות הבוערות ביותר לפתחנו, כמו התחממות גלובלית, זו המצאה.

"אני רוצה להאמין שבבחירות הקרובות בישראל זה לא מה שיכריע את הכף. אבל אם לא ייעשה שום דבר בנדון, בחירות 2028 בארה"ב יהיו מלחמה על מי שולט ביותר דאטה וביותר אלגוריתמים. ומי שייבחר יהיה מי שיש לו יותר מאלה, וגם רף מוסרי נמוך יותר, כי הוא מוכן לעשות הכל ובלבד שייבחר".

מה עם פשוט לחוקק חוק שיאסור לאסוף מידע על משתמשים ברשת?
"אם המחוקק היה אוסר על כך, הוא היה מערער את הבסיס של הכלכלה הדיגיטלית. הפתרון שאני מציע הוא שהמידע יהיה שמור בענן, עם פיקוח רגולטורי הדוק ועם הצפנה מתוחכמת, ובשליטת המשתמש. הוא זה שמחליט למשל שכל עוד הוא קונה באמזון, הוא מתיר לה לראות את היסטוריית הקניות שלו כדי להציע לו מה שמתאים לו, או למי הוא מרשה לראות את התיק הרפואי שלו".

אתה מדבר על כך גם עם המנכ"לים של פייסבוק וגוגל?
"לא. הם חלק מהבעיה. אין להם כל אינטרס לשנות את זה כרגע. אני כן מדבר עם חברות אמריקאיות מהגדולות ביותר, חברות ביטוח, ביטוח רפואי, מסחר דיגיטלי ועוד".

ומה אומרים המנכ"לים?
"הם מבינים את הבעיה ומודאגים ממנה. זה מאוד מדבר אליהם. אבל כולם עסוקים בלסגור את הרבעון. זה גלגל תנופה שזז לאט, אבל אני אופטימי שהוא כבר מתחיל לייצר מומנטום. אני יודע שזה שאפתני, אבל אם מישהו יכול להניע את זה, זה Team8, בזכות הקשר שלנו עם כל כך הרבה חברות בינלאומיות, והידע שנצבר אצלנו בתחום הסייבר וההצפנה".

נדב צפריר (52)

אישי: נשוי למיה ואב לשלושה, מתגורר בתל אביב
מקצועי: מייסד ושותף מנהל בקבוצת Team8, נשיא חברת הגנת הסייבר קלארוטי ויו"ר סולאראדג'. היה מפקד יחידה 8200. בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במשפטים מהבינתחומי
עוד משהו: "אני כל הזמן אומר למיה שאין לי תחביבים, מתישהו אצטרך לאמץ תחביב. אולי התחביב שלי הוא לצאת מאזור הנוחות"