בסך הכל לפני שלוש שנים, הטרנד הכי לוהט ומדובר בשוק ההון הישראלי היה חברות הקנאביס הרפואי. רבות מהחברות האלה גם התגאו בסלבריטאים מיוחסים שהצליחו לגייס לשורותיהן. ביניהם למשל היו ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, ראש המוסד וגם ראש השב"כ בדימוס תמיר פרדו ויעקב פרי והקבלן יגאל דמרי. אפילו הזמר אביב גפן יועד לשמש יועץ באחת החברות - אינטליקנה - אך לבסוף התפקיד לא התממש.
מדוע כולם נהרו לשם? התקוות היו בעיקר ליצוא של קנאביס ישראלי מעבר לים ולצמיחה מהירה. אך בדיעבד, נראה שמדובר היה בתעשיית בועה. עשר חברות הקנאביס הבולטות שנסחרות כיום בבורסה בתל אביב מכניסות אמנם כסף, אבל רק שתיים מתוכן רווחיות. בכמעט כולן המניה קרסה בעשרות אחוזים מאז השיא, אפילו ביותר מ-90%. כך קרה למשל בחברות פנאקסיה, יוניבו, תיקון עולם, קנאשור, ופארמוקן. אפילו מדד חברות הקנאביס שהשיקה הבורסה בתל-אביב בקול תרועה רמה בשנת 2019 בוטל באחרונה, אחרי שספג ירידה של 70%.
מצד שני, בינתיים דווקא השוק הישראלי נעשה אטרקטיבי. ישראל היא שיאנית של מרשמי קנאביס, והשוק המקומי מגלגל מאות מיליונים בייצור מקומי וייבוא.
איך אפשר להבין את הפרדוקס הזה ומה משמעותו? מה מבדיל את החברות שהן בכל זאת רווחיות - אינטרקיור ושיח מדיקל - מכל השאר והאם חלקה של תעשיית הקנאביס הישראלית תצליח לשרוד? וגם: מה הקשר בין הרפורמה בקנאביס שיצאה לדרך ב-2019 לבין הטלטלות שחוותה התעשייה ולאן תלך בעתיד? כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
