עד שיאושרו תקנות חדשות: בתי המשפט מרחיבים את אחריות היזמים לתאונות עבודה

התקנות החדשות שירחיבו את האחריות לבטיחות במקומות עבודה עדיין מחכות לאישור הממשלה, אך בתי המשפט מוצאים דרכים ליישם את העקרונות החדשים כבר עכשיו • מה החברות צריכות לדעת וליישם כבר כעת

תאונת עבודה בכביש 444 בחודש שעבר / צילום: דוברות מד''א
תאונת עבודה בכביש 444 בחודש שעבר / צילום: דוברות מד''א

בזרוע העבודה במשרד הכלכלה מקדמים כבר למעלה משנתיים תקנות חדשות שירחיבו את האחריות לבטיחות במקומות עבודה - ובהם כמובן אתרי בנייה - גם למזמין העבודה. התקנות נמצאות כרגע בעבודות ניסוח במשרד המשפטים, ובמשרד הכלכלה מקווים שיאושרו בממשלה הבאה.

אלא שבשטח הפסיקה מקדימה את החקיקה, וגורמים בענף אומרים כי לחברות בכל התחומים כדאי כבר להיערך לשינוי המגמה. "המהפכה כבר כאן", אמרה לאחרונה עו"ד פנינה שפר-עמנואל ממשרד ש. הורוביץ בכנס מקוון שערכה בנושא ליועצים משפטיים בחברות, בשיתוף עם ACC (ארגון היועצים המשפטיים). בכנס דיבר גם רן כהן, מפקח עבודה בכיר בזרוע העבודה. 

● 45 הרוגים מתחילת השנה: מתי המדינה והקבלנים ייקחו אחריות?
עובד נהרג? בשביל רוב החברות זה לא אירוע מהותי

"השינוי שהתקנות החדשות יעשו הוא מהפכני, כי הן משנות מהותית את מערך האחריות הקיים בתקנות היום", אומרת עו"ד שפר-עמנואל. "תקנה 6 הקיימת כיום קובעת כי מזמין עבודה המטיל את ביצוע הבנייה על קבלן ראשי אחד, יראו את אותו קבלן ראשי כאחראי על קיומן של כל החובות הקבועות בתקנות. המשמעות המעשית הייתה שככלל, במקרה של תאונות, ראו את הקבלן הראשי כאחראי להתרחשותן. 

"התקנות החדשות יבטלו את תקנה 6 ויטילו אחריות ישירה על מזמיני העבודה. הן קובעות שהוא יצטרך להקצות משאבים, להקים מערך פיקוח, לצד הרחבה של האחריות לגורמים נוספים. זה שינוי מאוד משמעותי", אומרת עו"ד שפר-עמנואל.

עו''ד פנינה שפר עמנואל, משרד ש. הורוביץ / צילום: מושיק ברין
 עו''ד פנינה שפר עמנואל, משרד ש. הורוביץ / צילום: מושיק ברין

כבר כמה שנים מדברים על שינוי התקנות, ונראה שזה לא זז.
"לדעתנו, העובדה שיש כל-כך הרבה תאונות עבודה קטלניות, תביא לכך שהשינוי יקרה בממשלה הבאה. נוסף לכך, בתי המשפט כבר עכשיו מוצאים דרכים להטיל אחריות על מזמיני עבודה, גם במשפט האזרחי וגם במשפט הפלילי".

עו"ד שפר-עמנואל מביאה כדוגמה פסק דין שניתן לאחרונה בערעור שנדון בפני בית המשפט המחוזי (55670-10-21 זילביגר נ' מדינת ישראל), שם נותרה על כנה הרשעתם של בכירים בחברת דלק, בגין תאונה שבה נפגע עובד של קבלן משנה שעבד באתר החברה. "במקרה זה, בית המשפט מצא שהייתה רשלנות בבחירת הקבלן וביכולת שלו לבצע את העבודה, ולכן מצא להטיל אחריות פלילית על נושאי משרה בחברת דלק, ולקבוע כי אותו עובד של קבלן נחשב עובד של החברה לצורך הטלת האחריות".

במקרה קודם, שתואר בפסק דין אזרחי בעניין הרשקוביץ, "בזן הזמינה קבלן לעשות אצלה עבודות, ואפילו הייתה הפרדת חצרים, אבל מכיוון שמפקחים מטעם בזן הסתובבו שם ונתנו הנחיות, בית המשפט קבע כי יש להם אחריות חלקית לנזק", מספרת עו"ד שפר-עמנואל ומזכירה פסק דין נוסף, בעניין בנק ישראל (ת"א 33986-02-15 פלוני ואח' נ' בנק ישראל). "בפסק הדין נקבעה חבותו של הבנק כלפי עובד שנפגע בתאונת עבודה שבוצעה על-ידי בעל מקצוע. התאונה התרחשה בשל שימוש לא תקין בעגלת משא שהייתה שייכת לבנק. בית המשפט קבע כי אומנם לא ניתן לראות בבנק כמבצע העבודות מכוח תקנות הבטיחות בעבודה, אבל מצא את הבנק אחראי מכוח דיני הנזיקין הכללים. למיטב ידיעתנו, הוגש ערעור על פסק הדין שתוצאותיו טרם ידועות".

"רוצים שכל השרשרת תירתם לבטיחות"

עו"ד שפר-עמנואל מוסיפה כי "העיקרון מאחורי התקנות הקיימות היה שיהיה גורם אחד שאחראי לבטיחות. אבל התקנות החדשות ישקפו רוח אחרת. בממשלה רוצים שכל השרשרת תירתם לבטיחות".

מה חברות יכולות או צריכות לעשות כבר היום, עוד לפני שהתקנות עברו?
"חברות רציניות כבר בודקות מה הן צריכות לעשות לאור המשטר הקיים ומה הן יצטרכו לעשות בעתיד. ברור שהביטוחים והמימון של הפרויקטים יתייקרו. חברות יזמיות יצטרכו לבדוק התקשרויות עם גורמים מוסמכים ובעלי הכשרה מתאימה, לשפר את עיגון נושא הבטיחות בהסכמים ולערוך נספחי בטיחות מפורטים, להחליט מי הגורם האחראי, מהי שרשרת הדיווחים בין גורמים שונים בפרויקט, ומהן הפעולות שיש לנקוט כשמתגלים ליקויי בטיחות. זה יעלה כסף, זה יגולגל על הצרכנים, אבל זה יגביר את הבטיחות.

"אני ממליצה לחברות גדולות שאני עובדת איתן לקיים גם תחקור של אירועי בטיחות. כמובן, צריך לעשות אותו בצורה אמיתית ואמיצה, למרות החשש שממצאי הבדיקה עלולים לשמש נגדם. במדינות אחרות בעולם חברות שעושות תחקירים פנימיים בצורה אמיתית, יכולות בנסיבות מסוימות לקבל פטור מאחריות פלילית, כדי לעודד את זה.

"כמו כן, החברות צריכות לבנות תוכנית אכיפה, אשר בראש ובראשונה ממפה את הוראות החוק החלות על החברה, בשלב השני בודקת מהי מידת העמידה בהוראות החוק, ולאחר מכן מכינה תוכנית של צמצום פערים ומתקנת את הליקויים שנמצאו במהלך הביקורת. התמריץ לעשות את זה הוא הנחיה של פרקליט המדינה, הקובעת כי בין שיקולי העמדה לדין של תאגיד יש להביא בחשבון את קיומה של תוכנית אכיפה אפקטיבית. במקרה של הפרת חוק, כאשר חברה הראתה שמדובר בטעות נקודתית, הרשות עשויה לבחור במסלול אכיפה מינהלי, ולא בפתיחת הליך פלילי.

"אגב, בתוכניות אכיפה בתחום ניירות ערך והגבלים עסקיים, יש גורם בכיר בחברה המשמש כקצין ציות, שאחראי על יישום התוכנית, ובתוכניות רבות מיושם גם מנגנון דיווח לתלונות אנונימיות, כך שאם עובד רואה משהו, הוא יכול לדווח. בתחום הבטיחות בעבודה נושא האכיפה הפנימית עדיין ממש בחיתולים. בתחום איכות הסביבה זה כבר עובד, וגם בהגבלים עסקיים".

"לבנות תוכנית אכיפה אמיתית ומתעדכנת"

"הכנת תוכנית אכיפה לחברת בנייה היא דבר הרבה יותר מסובך ומורכב מאשר לחברה יזמית", אומרת עו"ד שפר-עמנואל, ומוסיפה כי "ברור שאם ממונה בטיחות שמגיע פעם בשבוע לאתר יקבל סמכויות לטפל בהפרות, ייתן הנחיות מפורטות לגבי תיקון ליקויים, וגורם בכיר בחברה באמת יוודא שהליקויים תוקנו, אז רמת הבטיחות תעלה. אם חברה תבדוק את עצמה ביסודיות כל הזמן, והבדיקות יהפכו לחלק מה-DNA של התאגיד, התאונות יפחתו".

לדבריה, התקינה החדשה מעורפלת בכוונה: "זרוע העבודה קובעת את העקרונות ואומרת ליזמים למצוא את הדרך, משום שאי-אפשר לצפות את כל התרחישים, ומשום שהטכנולוגיה משתנה. כ'פליליסטית', הביקורת שלי היא שאין פה ודאות, וזו בעיה. אתה צריך לדעת שאם עמדת בכל החובות, לא תישא באחריות".